היינריך הראשון, רוזן הסן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. היינריך הראשון, רוזן הסן "הילד" (בגרמנית: Heinrich das Kind‏; 24 ביוני 1244 - 21 בדצמבר 1308) היה רוזן הסן הראשון בין השנים 1264–1308.

ביוגרפיה

היינריך נולד ב-24 ביוני 1244 במרבורג, להיינריך השני, דוכס בראבנט ולסופיה מתורינגיה, דוכסית בראבנט, בתם של לודוויג הרביעי, רוזן תורינגיה ואליזבת מתורינגיה. בשנת 1247 מת היינריך ראספה, רוזן תורינגיה ללא יורשים, ובעקבות כך פרץ סכסוך ירושה בתורינגיה והסן. הצוואה הייתה שנויה במחלוקת בין בת אחיו של היינריך רספי לבת אחותו: סופיה הייתה בת אחיו של היינריך ראספה - לודוויג הרביעי, רוזן תורינגיה ותבעה את השטחים בשמה של בנה היינריך, ואילו היינריך השלישי, רוזן מייסן, היה בנה של אחותו של היינריך ראספה, יוטה. טוען אחר היה הארכיבישוף של מיינץ, שיכלו לטעון שהסן היא נחלה של הארכיבישוף, ועכשיו, אחרי הכחדת הלודוויאנים, דרש את חזרתה אליו. סופיה, שנתמכה בידי האצולה ההסיאנית, הצליחה לשמור על הסן נגד בת דודתה, אשר בשנת 1264 קיבלה את חלוקת הירושה הלודווינית: היינריך ממייסן קיבל את תורינגיה, ואילו בנה של סופיה, היינריך יירש את הסן. בשנה שלאחר מכן, הארכיבישוף ורנר השני, פון אפנשטיין, נעתר לחלוקה זו באמנת לנגסדורף, וקיבל את הנרי כוואסל שלו וכרוזן הסן.

בשלב זה, רוזנות הסן כללה את האזור בין וולפהאגן, זיירנברג, אשווגה, אלספלד, גרינברג, פרנקנברג וביידנקופ. באותה שנה רכש היינריך חלק ממחוז גלייברג עם גיסן מהפלטין של טיבינגן. הרוזנות התרכזה סביב קאסל, שם התגורר היינריך במעונו מאז שנת 1277, ומרבורג, שם נקברה סבתו אליזבת הקדושה, ושם בנה היינריך את ארמון מרבורג.

מאוחר יותר שוב נכנס היינריך לעימות עם אדוניו, הארכיבישוף, על השליטה בעיר נאומבורג. בשם הארכיבישוף הוצא היינריך מחוץ לחוק בשנת 1274 בידי רודולף הראשון, מלך גרמניה, אך לאחר שהיינריך תמך ברודולף במלחמה נגד אוטאקאר השני מלך בוהמיה וסייע לכבוש את וינה בשנת 1276, החזיר רודולף את היינריך למעמדו. בשנת 1290 ניצח היינריך את הארכיבישוף בקרב פריצלר, ומעתה היה יכול להחזיק את הטריטוריה שלו.

אף על פי שהיינריך מעולם לא ויתר על הטענה שלו על דוכסות בראבנט, הוא תמך באחיינו, יוהאן הראשון, דוכס בראבנט, נגד חלרה ולוקסמבורג, במהלך מלחמת הירושה הלימבורגית.

ב-12 במאי 1292 קיבל היינריך את התואר נסיך קיסרי מאדולף מנסאו, מלך גרמניה, ושחרר את הסה מעליונות הארכיבישוף של מיינץ. להיינרי הוענקו הערים אשווגה ובויינבורג, מה שחיזק את מעמדו בהסן. על ידי דיפלומטיה מיומנת הוא רכש את הערים סודן-אלנדורף, קאופונגן, ויצנהאוזן, אימנהאוזן, גרבנשטיין, וונפריד, שטאופנברג, טרנדלבורג וריינהרדסוואלד.

בשנת 1263 התחתן היינריך עם אדלייד מבראונשווייג-לינבורג, בתם של אוטו הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג ומתילדה מברנדנבורג, דוכסית בראונשווייג-לינבורג, ממנה נולדו לו 7 ילדים. בשנת 1276 התחתן היינריך עם מכטילד מקלווה, בתם של דיטריך השישי, רוזן קלווה ואלידה מהיינסברג, ממנה נולדו לו 7 ילדים.

בשנת 1292 התעורר סכסוך פנימי בשאלת יורשו של היינריך. מכתילד מקלווה דרשה עבור בניה חלק מהירושה, ואילו היינריך ואוטו, בניו של היינריך מאשתו הראשונה, התעקשו להוציא את אחיהם החורגים מן הירושה. הדבר הוביל למלחמת אחים שנמשכה עד מותו של היינריך.

הנרי נפטר ב-21 בדצמבר 1308 במרבורג במהלך הסכסוך, ונקבר שם בכנסיית אליזבת הקדושה, שהפכה לקבר של הרוזנים הבאים במשך מאות שנים נוספות. לאחר מותו נחלקה הנחלה בין אוטו, שקיבל את הסן העליונה (Oberhessen) סביב מרבורג, ויוהאן, שקיבל את לסן התחתונה (Niederhessen), סביב קאסל. בנו הצעיר של היינריך, לודוויג, נכנס לכמורה והפך לבישוף של מינסטר בשנת 1310.

משפחתו

בשנת 1263 התחתן היינריך עם אדלייד מבראונשווייג-לינבורג, בתם של אוטו הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג ומתילדה מברנדנבורג, דוכסית בראונשווייג-לינבורג, ממנה נולדו לו 7 ילדים:

סופיה (1264–1331), התחתנה עם אוטו הראשון, רוזן ולדק.
היינריך הצעיר (1265–1298), התחתן עם אגנס מבוואריה, מרקיזת ברנדנבורג-שטנדאל.
מתילדה (1267–1332), התחתנה עם גוטפריד, רוזן זיגנהיין, ולאחריו התחתנה עם פיליפ השלישי רוזן פאלקנשטיין-מינצברג.
אדלהייד (1268–1315), התחתנה עם ברטולד השביעי, רוזן הונברג-שלויזינגן.
אליזבת (1269–1293), התחתנה עם יוהאן, רוזן זיין.
בן (1270–1274).
אוטו (1272–1328).