היועץ הכלכלי למערכת הביטחון
היועץ הכלכלי למערכת הביטחון היה אגף במשרד הביטחון ותואר המשרה של העומד בראש אגף זה, ששימשו כגוף המטה המרכזי לניתוח וייעוץ כלכלי לגורמי מערכת הביטחון. החל משנת 2012 מבוצעת פונקציה זו על ידי יחידה בשם "הכלכלן הראשי למערכת הביטחון", הפועלת במסגרת גית"ם - אגף המטה של משרד הביטחון.[1]
פעילות היועץ
ייעודו של היועץ הכלכלי הוא להציג למקבלי ההחלטות את המשמעות והעלות הכלכלית של כל החלטה לקראת קבלתה ולהטמיע את השיקול הכלכלי הרחב והמאוזן בתהליך קבלת ההחלטות במערכת הביטחון, תוך התחשבות בשיקולים תעשייתיים, משקיים ומאקרו כלכליים. היועץ משמש הסמכות הכלכלית העליונה במערכת הביטחון המתווה מדיניות כלכלית ברכש והמנחה את אנשי הרכש והכלכלנים במשרד הביטחון.
עיסוקיו המרכזיים בהתאם לייעודו ומטרותיו במהלך השנים: תיאום התעשיות והתאגידים שבאחריות שר הביטחון, פיתוח מודלים כלכליים לניתוח יחסי הגומלין בין פעילות מערכת הביטחון ותקציב הביטחון למשק הלאומי, קביעת תעריפים ומחירים, קביעת המדיניות הכלכלית של הרכש והפרויקטים, עקרונות התמחור והטמעת שיקולים כלכליים בפעילות מערכת הביטחון.
ליועץ הכלכלי הייתה לאורך השנים השפעה ומעורבות מכרעת בתחומים אחדים:
- החלטות על פרויקטים מרכזיים במערכת הביטחון, כגון פרויקט הלביא, טנק המרכבה, סער 5.
- תהליכי התייעלות ואזרוח, כגון עקרונות Make Or Buy, תוכנית ההתייעלות בעקבות ועדת ברודט מ-2006.
- אימוץ והטמעת שיטות רכש מתקדמות מהסקטור האזרחי, בהן שותפות ציבורית-פרטית/בנה-הפעל-העבר (PPP/BOT) והטמעתן במסגרת פרויקטי הבינוי של צהל בנגב כמו הקמת עיר הבה"דים, מכרזים דינמיים.
- המשא ומתן על הסיוע האמריקאי וקביעת העקרונות לשימוש בו.
- גיבוש מבנה התעשיות הביטחוניות וקידום שינויים מבניים בהן: הפיכת יחידות סמך לחברות – רפא"ל ותע"ש, הפרטה, מיזוגים ורכישות.
- ניתוח תרומת התעשייה הביטחונית לכלכלה.
- הטמעת כלים כלכליים לביצוע רכש מיטבי (עקרונות ההצמדה והרווח, הטמעת מתודולוגיית LCC, אומדני מחיר).
היועץ הכלכלי הראשון היה פרופ' פנחס זוסמן (1968), שהניח את יסודות הניתוח וההתנהלות הכלכלית במערכת הביטחון ואשר לימים אף מונה למנכ"ל משרד הביטחון.
עד שנת 2011 פעל היועץ הכלכלי למערכת הביטחון כאגף במשרד הביטחון. בעקבות שינויים ארגוניים במשרד הביטחון והקמת אגף מטה, הוטמעו תחומי עיסוקיו של היועץ הכלכלי במסגרת אגף זה תחת אחריות "הכלכלן הראשי למערכת הביטחון". כיום מכהן בתפקיד זאב זילבר. האגף יועד להיות "גורם-על אזרחי, שמנחה מקצועית את גופי מערכת הביטחון בתחום הכלכלי במנותק מהטיפול השוטף של אגף תקציבים בתכנון, בניהול ובבקרה של תקציב הביטחון." מטרתו הייתה "לשמש גורם אזרחי, עצמאי ואובייקטיבי, שיכול להציג בפני שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון עמדה מקצועית נוספת, שאינה נשענת בהכרח על עבודת המטה שמקיים צה"ל, ובכך לאפשר קבלת תמונה כלכלית רחבה ומאוזנת יותר על משמעות ההחלטה הנדונה על מערכת הביטחון והמשק הנדרשת לגיבוש עמדות מנכ"ל משהב"ט ושר הביטחון בנושאים כלכליים."[2]
בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014 נמתחה ביקורת על ההחלטה למזגו ללא בחינה ראויה של חלופות.
ראשי האגף
| שם | תקופה | הערות |
|---|---|---|
| פרופ' פנחס זוסמן | 1968–1972 | לימים מנכ"ל משרד הביטחון |
| דוד כוכב | 1972–1975 | |
| יעקב ליפשיץ | 1975–1979 | לימים מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל אלקטרה ויו"ר התעשייה הצבאית |
| נחמיה חסיד | 1979–1983 | |
| צבי טרופ | 1983–מרץ 1988 | |
| אמרי טוב | אפריל 1988–2000 | |
| דוד ואיש | 2001–2003 | |
| חמדה מרק | נובמבר 2003–דצמבר 2011 | אחרונה בתפקיד במסגרת אגף עצמאי. בהמשך שולב התפקיד במסגרת אגף חדש (אגף המטה) ונקרא "הכלכלן הראשי למערכת הביטחון". |
הערות שוליים
- ^ דוח לשנת 2019, על פי חוק חופש המידע, הפרק "הכלכלן הראשי למערכת הביטחון", באתר משרד הביטחון
- ^ דו"ח מבקר המדינה/שנת 2014/מרץ/פרק ב
