החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי
 יחסי גאורגיה–רוסיה 
| ||
|---|---|---|
| כללי | האובלסט האוטונומי של דרום אוסטיה • המחוז הצבאי של עבר הקווקז • כוח שמירת השלום הרוסי בגאורגיה • קונפדרציית עמי ההר של הקווקז | |
| סכסוכים פנימיים בגאורגיה | מלחמת האזרחים הגאורגית (1991-1993) • מלחמת דרום אוסטיה (1991–1992) • מלחמת אבחזיה (1992-1993) • מלחמת אבחזיה (1998) • משבר קודורי (2001) • מהפכת הוורדים (2003) • משבר אג'ריה (2004) | |
| משבר רוסיה-גאורגיה (2006) | החבלה בצינור הגז הצפון-אוסטי • חרם היין • משבר קודורי • מחלוקת הריגול • גירוש הגאורגים מרוסיה | |
| טענות לחדירה למרחב האווירי | תקרית תקיפת המסוקים • תקרית הטילים • תקרית הפלת המטוס בגאורגיה | |
| שונות | מחלוקת השגריר הרוסי (2007) • הפגנות גאורגיה (2007) • משבר רוסיה-גאורגיה (2008) • מלחמת גאורגיה-רוסיה (2008) | |
החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי החל בסוף מרץ 2006 וגרם לסכסוך דיפלומטי בין הרפובליקות של מולדובה וגאורגיה מצד אחד לבין הפדרציה הרוסית מצד שני. סחר היין עם רוסיה היווה את כמעט כל ייצוא היין של שתי הרפובליקות.
רקע
בתקופת השלטון הסובייטי בגאורגיה, היה היין הגאורגי, המשקה החביב על סטלין, פופולרי בכל רחבי ברית המועצות. הממשל הסובייטי שהיה אחראי לתכנון ייצור היין, הנהיג מדיניות של הגדלת הכמות המיוצרת של היין על חשבון האיכות. לאחר התפרקות ברית המועצות, ואי הסדר הכללי בגאורגיה וברוסיה, שווקו יינות ממדינות שונות תחת התווית של יין גאורגי, שהביקוש אליו היה עדיין גדול. כשגבר הביקוש ליין ברוסיה התגברו הזיופים ומשווקי היין החלו לשווק זיופים גסים של היין, ערבוב של אלכוהול גולמי עם חומרי טעם וצבע, מיץ מרוכז שהותסס ועוד. תעשיית זיוף היין, כמו גם תעשיות זיוף אחרות ברוסיה, היו נפוצות וידועות בקרב בעלי העסקים.
בעקבות מהפכת הוורדים בנובמבר 2003, השתנתה האוריינטציה של הממשל הגאורגיה, ועליית מיכאיל סאקשווילי הפרו-מערבי לשלטון, בינואר 2004, חלה הידרדרות ביחסים שבין גאורגיה לרוסיה. גאורגיה, למורת רוחם של הרוסים, הידקה קשריה של עם נאט"ו והאיחוד האירופי. מנגד תמכה רוסיה במחוזות הבדלניים באבחזיה, דרום אוסטיה ואג'ריה. (רוסיה הייתה מעורבת בהסכם שהושג בסוף משבר אג'ריה במאי 2004).
בתחילת 2006 חלה הידרדרות נוספת ביחסים בין גאורגיה לרוסיה, כאשר רוסיה החלה להפעיל לחץ כלכלי ופוליטי תוך שימוש במקורות האנרגיה שברשותה. בהמשך פגעה בייבוא מגאורגיה שהחל בחרם על היין ונמשך בחרם על המים המינרלים המפורסמים של גאורגיה, מי הבורג'ומי ולבסוף בחרם מוחלט על סחורות מגאורגיה, והגבלות חמורות על כניסת גאורגים לרוסיה.
הידרדרות אחרת חלה ביחסים בין רפובליקת מולדובה ורוסיה עקב עמדותיהם השונות של מולדובה ורוסיה, שהיו מעורערים ממילא, ביחס לעתידה של טרנסניסטריה. במרץ 2005, דרשה הדומה של רוסיה את השעיית יבוא היין המולדובי, כיוון שמולדובה שקלה להמשיך במדיניות אנטי רוסית[1].
בתחילת 2006 היווה סחר היין של הרפובליקות עם רוסיה כ-80% - 90% מסך ייצוא היין שלהן[2].
החרם
מפקח התברואה הרוסי (санитарный инспектор), גנאדי אונישצ'נקו (Геннадий Григорьевич Онищенко), טען כי נמצאו שרידי מתכות כבדות וחומרי הדברה, נמצאו ביין הגאורגי והמולדובי, והן נושאות תוויות מוצרי אלכוהול מזויפות המציגות אותן כיין. הרשות הרוסית להגנת הצרכן טענה כי מבדיקה של 21 סוגי יין גאורגי המשווקים במוסקבה עלה כי 85.7% אינו עונה על דרישות החוק. ב-60% מהדגימות שנערכו ביין המולדובי ו-44% מהיין הגאורגי, נתגלו חומרי הדברה[3]. הידיעה בדבר היותם של בקבוקי היין הגאורגי והמולדובי יין זול מזויף היה ידוע בקרב היבואנים ברוסיה עד כדי כך שלעיתים היה המשקה מכיל תערובת של אלכוהול בחומרי טעם וצבע.
למרות זאת, טענו המולדובים כי הרוסים לא סיפקו מעולם הוכחות לטענותיהם, וכי עשרות של מדינות ברחבי העולם מייבאות את היין המולדובי ואף לא אחת מהן דיווחה על בעיות כלשהן. מולדובה טענה כי החרמת היין המולדובי מגיעה לכדי סחיטה כלכלית.
בתחילת מאי 2006, אישר שר ההגנה הגאורגי, איראקלי אוכרואשווילי, כי "יצרני יין רבים מייצאים יין מזויף לרוסיה". וכי השוק הרוסי רווי ביינות מזויפים עד שאפילו "צואה" תמצא שם קונים. הוא קרא לחרם על הבירה הרוסית. במקביל ערכה, ממשלת גאורגיה, בדיקה שחשפה לפחות שבעה יקבים, מאזור אימרתי, שייצאו יין מזויף לרוסיה[4][5]. שבעת היקבים נסגרו. לטענת הגאורגים, החרם שהטילה רוסיה, נובע ממדיניות אנטי-גאורגית של הממשל הרוסי בלי כל קשר לטיב היין.
הממונה לקשרי-החוץ באיחוד האירופי, בניטה פררו-וואלדנר, הצהירה כי האיחוד האירופי מודאג מה"אמברגו" כנגד מולדובה, אולם האיחוד האירופי לא יכול היה לנקוט אמצעים כלשהם כנגד רוסיה כיוון שלא הייתה חברה בארגון הסחר העולמי[6]. ב-5 במאי 2006, הביע, נשיא העצרת הפרלמנטרית של נאט"ו (NATO-PA), פייר ללואוץ', את דאגתו העמוקה מהחרם הרוסי על התוצרת הגאורגית[7].
אחרית דבר
גאורגיה שנפגעה בתחילה מהחרם החלה בפיקוח מחמיר על ייצור היין במדינה.
מ-5 במאי ועד ל-6 במאי השעה הממשל הרוסי גם את יבוא מי הבורג'ומי ומי הנאבר'לווי (ნაბეღლავი) מגאורגיה. שני מותגים מי מינרלים מגאורגיה שהיו מפורסמים בכל רחבי ברית המועצות. הסיבה להשעיית המים הייתה "סכנה בריאותית" לכאורה שנשקפה מהם כיוון שלא עמדו בתקני טוהר המים של רוסיה. הממשל הגאורגיה הצהיר בתגובה כי האקט הרוסי הוא המשכו של אמברגו היין[8] והמשכו של מסע עונשין כנגד מדיניותה הפרו-מערבית של גאורגיה. הנשיא הגאורגי, מיכאיל סאקשווילי, חזר על הדברים בוועידת וילנה (2006) שנערכה בווילנה בתחילת מאי של אותה שנה, בנוכחות נשיאי המדינות הבלטיות, פולין, אוקראינה, מולדובה, רומניה, בולגריה וסגן נשיא ארצות הברית, ריצ'רד צ'ייני.
קישורים חיצוניים
- סי-ג'יי שיוורס, ניחוח פירות יער, ארומה של זיוף, באתר הארץ, 11 באפריל 2006, ניו יורק טיימס, מוסקבה
- ישי הלפר, הרוסים החרימו התרופה הגרוּזינית לחמרמורת, באתר הארץ, 8 במאי 2006
הערות שוליים
- ^ המחוקקים הרוסים דורשים להוציא אל מחוץ לחוק את היין המולדובי, "פרבדה", 9 במרץ 2005 (באנגלית)
- ^ היין הרוסי עובר מוקד להתנגדות, BBC, 30 במרץ 2006 (באנגלית)
- ^ במהלך הבידוק האחרון במוסקבה נתגלו חומרי ההדברה ב-60% מהיין המולדובי ו-44% מהיין הגאורגי, "רגנום", 12 באפריל 2006 (ברוסית)
- ^ 7 מפעלים לייצור יין מזויף נסגרו בגאורגיה, "פרבדה", 10 במאי 2006 (ברוסית)
- ^ קירה רמנבה, חמרמורת מלחמת אלכוהול, "גזטה", 10 במאי 2006 (ברוסית)
- ^ ראש הממשלה טרלב מתלונן על רוסיה בפני האיחוד האירופי, BBC, 11 באפריל 2006 (ברומנית)
- ^ מריה קולסניקובה, מצור היין הרוסי, מגזין "רוסיאן לייף", 7 באפריל 2006 (באנגלית)
- ^ רוסיה משעה מים מינרלים מגאורגיה, BBC, 5 במאי 2006 (באנגלית)
23501210החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי