חדש אסור מן התורה
חדש אסור מן התורה (במקור: "חדש אסור מן התורה בכל מקום") הוא משפט מהמשנה, שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (משכילים רדיקלים, רבנים פתוחים, רפורמים מוקדמים וכדומה) בימיו. בעקבות זאת הפך המושג לסמל של חוסר האמון במודרניות, בעיקר בקרב חוגים שמרנים ביהדות האורתודוקסית.
המשמעות המקורית של הביטוי קשורה ל"איסור חדש": דהיינו האיסור לאכול מן התבואה החדשה לפני הנפת העומר בפסח. על כך אומרת הגמרא שאיסור זה מן התורה - מדאורייתא, בכל מקום בעולם ואינו מוגבל לארץ ישראל כמצוות אחרות הנוגעות לצומח, "החדש אסור מן התורה בכל מקום".[1]
החת"ם סופר וממשיכיו השתמשו במילים אלו של הגמרא כדי לבטא את התנגדותם לשינויים וחדשנות במנהגי היהדות המסורתית, או באורחות החיים בכלל, בין לכוונות להקל ובין לכוונות להחמיר.[2]. הבסיס לתפיסה זו היא הרעיון כי התורה נצחית; כלומר מתאימה באותה מידה לפני אלפי שנים והיום, ואין צורך לערוך בה חידושים. ההקשר שבו טבע החת"ם סופר את הביטוי הוא מלחמתו בתנועת ההשכלה ובראשוני הרפורמים שהתפשטו בזמנו במרכז אירופה.
אומנם בניגוד לגישה זו, רש"ר הירש עם תחילתם של ראשוני הרפורמים והקונסרבטיבים בגרמניה, קבע את המושג, תורה עם דרך ארץ ו-Mensch-Jisroel ("אדם-ישראל") משמע אין סתירה בין חיים על פי התורה וההלכה לבין מודרניות, השכלה ועבודה פרודוקטיבית, אומנם רבי ברוך בר ליבוביץ[3] הבין את שיטתו שהיה זה אמצעי שהיה נכון לשעתו בלבד כדי למנוע נטישה המונית של הדת.
כיום, משתמשים שמרנים חרדים בביטוי חדש אסור מן התורה במובן הרחב ביותר שלו, כדי להביע את מורת רוחם כנגד כל חידוש, התפתחות טכנולוגית או מודרניות במנהגי היהדות או באורח חייהם הישן, כולל בפולמוס נגד הציונות הדתית, אשר עונים להם בתורם בשם הראי"ה קוק כי: "הישן יתחדש והחדש יתקדש[4]".
לקריאה נוספת
- משה סמט, החדש אסור מן התורה - פרקים בתולדות האורתודוקסיה, הוצאת מרכז דינור והוצאת כרמל, 2005.
קישורים חיצוניים
- משה סמט, תגובת ההלכה על המודרניזציה, באתר "דעת"
- מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ אברהם שטינברג, היחס העקרוני האמוני/השקפתי, מוסרי/התנהגותי והלכתי/משפטי לחידושים מדעיים(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ח עמוד ב'
- ^ הרב משה סופר, שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים), ברטיסלבה 1841, סי׳ כח, באתר היברובוקס, והרב משה סופר, שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים), סי׳ קמח, באתר היברובוקס, הרב משה סופר, שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים), ברטיסלבה 1841, סי׳ קפא, באתר היברובוקס, ובחלק ב (יורה דעה) סימן יט ובעוד מקומות רבים.
- ^ רבי ברוך בר ליבוביץ', ברכת שמואל, סימן כ"ז תשובה לרב אחד באשכנז בדין מצוות לימוד התורה, באתר היברובוקס
- ^ אגרות הראי"ה, איגרת קס"ד.
28613381חדש אסור מן התורה