הו (כלי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלי הו מתקופת שושלת ג'ואו המזרחית, המאה השמינית לפנה"ס, גלריית פריר, וושינגטון די. סי.

הוסינית: 壺) הוא קנקן ברונזה, שצורתו צורת אגס, אשר שימש בטקסים דתיים בסין העתיקה. קנקני ה"הו" הוצבו בקברים בסעודה הטקסית שהוכנסה אל הקבר כחלק מפולחן אבות במטרה להבטיח את עזרת רוח האבות. בתקופה הקדומה יותר - תקופת שושלת שאנג היו כלי ה"הו" כלים פשוטים במראם. עיצוב כלים אלה התפתח עם השנים ובתקופת שושלת ג'ואו היו על גבי הכלים תבליטים. כמו כן בתקופה זו נהגו להכניס זוגות של כלים אלה לקברים, ולא כלים בודדים, וכן הכלים גדלו בגודלם, נפחם ומשקלם. כלי הו שהתגלו בקבר יי מזנג הגיעו לגובה של 99 ס"מ ולמשקל של 240 ק"ג.

במהלך תקופת האביב והסתיו עוצבו הכלים בעיקר בתבליטי בעלי חיים.

בתקופת המדינות הלוחמות התפתחה צורת הכלי מכלי דמוי אגס לכלי בעל צורה ריבועית אשר נקרא "פאנג הו".

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24643992הו (כלי)