הורסט שומאן
 |
הורסט שומאן (בגרמנית: Horst Schumann; 1 במאי 1906 – 5 במאי 1983) היה רופא גרמני ופושע מלחמה ששירת כקצין אס-אס בדרגת שטורמבאנפיהרר, השתתף בניסויי העיקור והסירוס במחנה ההשמדה אושוויץ, וערך ניסויים בעיקור המוני של יהודים באמצעות קרני רנטגן.
ביוגרפיה
הורסט שומאן נולד ב-1 במאי 1906 בעיר האלה, לפאול שומאן שהיה רופא. הוא הצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1930 ולשורות האס אה בשנת 1932. בשנת 1933 סיים לימודי רפואה, והחל לעבוד כאסיסטנט במחלקה הכירורגית בקליניקה של אוניברסיטת האלה. משנת 1934 הועסק במשרד לבריאות הציבור בעיר האלה כרופא הראשי של העיר[1]. בשנת 1939 גויס לחיל האוויר הגרמני כרופא.
בעקבות פגישה עם ד"ר ויקטור בראק הצטרף לתוכנית T4 - אותנסיה בראשית אוקטובר 1939, ובינואר 1940 נתמנה לראש מרכז האותנסיה של העיר גראפנאק בווירטמברג, שבה פעל תא הגזים הראשון, להמתת חולי נפש בגז פחמן חד-חמצני. בבוא קיץ 1940 הוא עבר למרכז האותנסיה של העיר זוננשטיין[2]. שומאן השתייך גם לוועדה של רופאים ששלחה אסירים חולים וחלשים ממחנות הריכוז אושוויץ, בוכנוואלד, דכאו, פלוסנבירג, גרוס-רוזן, מאוטהאוזן, נוינגמה ונידרהאגן למרכז ההמתה של תוכנית אותנסיה.
באושוויץ
ב-28 ביולי 1941 הגיע שומאן למחנה אושוויץ. הוא עבד בבלוק 30 בבית החולים לנשים, שם הקים מעבדת רנטגן בשנת 1942. במעבדה, גברים ונשים עוקרו בכפייה באמצעות קרני רנטגן. רוב הנבדקים מתו לאחר סבל רב, או הומתו מיידית בגז מפני שכוויות הקרינה שנגרמו להם הפכו אותם לבלתי כשירים לעבודה. שומאן בחר בעצמו את האנשים שעליהם נערכו הניסויים[3][4].
שומאן ערך גם ניסויים בטיפוס הבהרות על ידי הזרקת דם נגוע של חולי טיפוס לאנשים בריאים, ולאחר מכן ניסה לרפא את החולים המודבקים. שומאן גם ניהל ניתוחים ניסויים שבוצעו על ידי רופאים אחרים וניהל יומן מפורט של הניתוחים שבוצעו באושוויץ[5].
שומאן עזב את אושוויץ בספטמבר 1944 ועבר לקליניקת זוננשטיין בסקסוניה שהפכה לבית חולים צבאי.
לאחר המלחמה
בעת שירותו כרופא צבאי בחזית המערבית נתפס על ידי חיילי ארצות הברית בינואר 1945. הוא שוחרר מהשבי באוקטובר 1945. באפריל 1946 החל לעבוד כרופא של ספורטאים בעיר גלאדבק. בקשת תעודת יושר לצורך קבלת רשיון לרובה ציד הובילה לזיהויו בשנת 1951. כשהבין שעומדים לעוצרו הוא ברח על אוניית פחם ליפן. לפי הצהרתו, הוא שירת כרופא צבאי בצי הימי במשך שלוש שנים ומפני שלא היה לו דרכון גרמני, הוא ביקש דרכון כזה כשהיה ביפן בשנת 1954 וקיבל דרכון הנושא את שמו. מיפן עבר למצרים ומשם לסודאן בה עבד מטעם ארגון הבריאות העולמי במאבק במחלת השינה[1]. הוא השתקע בח'רטום שם עבד כמנהל בית חולים. בעקבות כתבה על "הרופא האלמוני" שהתנדב לעבוד בסודן, שכללה את תמונתו[6], הוא זוהה על ידי ניצול מאושוויץ, ושלטונות סודאן אפשרו לו לברוח לגאנה, שם הוא קיבל הגנה מראש המדינה, קוואמה נקרומה[7], ועל כן לא הועמד לדין במשפט אושוויץ השני[8]. בשנת 1962 הוא ניהל בית חולים ממשלתי בקטה-קראצ'י (אנ')[9]. גרמניה המשיכה ללחוץ על גאנה להסגיר לידיה את שומאן[10], ואף נמנעה מלהסגיר פושעים לגאנה עד ששומאן לא יוסגר לידיה[11]. גם ישראל פעלה באופן חשאי מול גאנה בבקשה ששומאן יוסגר לגרמניה[12].
בשנת 1966, לאחר שהודח נקרומה, הסכימה גאנה להסגיר את שומאן לגרמניה המערבית[13]. לאחר שהוכרז בר הסגרה[14] וערעורו בטענה שהעבירות שביצע היו בעלות אופי מדיני שאינן ברות הסגרה נדחה[15], הוסגר מגאנה למערב גרמניה בנובמבר 1966[16]. במרץ 1967 העיד במשפט של נאשמים אחרים ואמר שהוא נהג לפתוח בעצמו את ברזי הגז[17]. לאחר הכנות מרובות[18], משפטו נפתח בפרנקפורט ב-23 בספטמבר 1970. במשפט טען שומאן שהוא דאג לחולים שהומתו למוות הואני. לגבי הסלקציות באושוויץ טען שהוא חשב שהוא מסמן חולים שצריכים טיפול והופתע כשאלו נשלחו להשמדה.
המשפט הופסק באמצעו בגלל בריאותו הלקוייה של שומאן[19]. הוא שוחרר מהכלא ב-29 ביולי 1972 בשל לבו החלש ובריאותו המדרדרת, שבעיתונות נטען שזויפו על ידי שומאן שכרופא יודע להעלות את לחץ הדם לקראת בדיקות רפואיות[20]. הוא מת ב-5 במאי 1983, 11 שנים לאחר שחרורו. רוברט ג'יי ליפטון (פסיכיאטר אמריקאי שחקר את השפעות המלחמה) אמר עליו: "...לשומאן יש חשיבות גדולה בשבילנו בגלל מה שהוא עשה – מעורבות אינטנסיבית הן בהריגה ובניסויים אכזריים באושוויץ – ובגלל מה שהוא היה – איש פשוט בשורות הנאצים, ורופא".
לקריאה נוספת
מיכאל בר-זוהר, הנוקמים, לוין אפשטיין, תל אביב, 1969, עמ' 211–213
קישורים חיצוניים
- "המרדף אחר פושעי מלחמה נאציים": מחקר מטעם "המוסד" שנמסר לארכיון יד ושם פתוח לראשונה לעיון הציבור. הפרק על שומאן הוא ב-pdf השני
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רופא חצר על ספסל הנאשמים, דבר, 11 באוקטובר 1970
- ^ מרים נוביץ, משפטו של הורסט שומאן, למרחב, 18 באוקטובר 1970
- ^ אסירים נשלחו לתאי הגזים באושוויץ על־פי תנועת ראש, למרחב, 25 בנובמבר 1970
- ^ של הורםט שומן&page=1&rtl=true מרים נוביץ, למרחב, 53, שגיאה: זמן שגוי
- ^ רפאל בשן, אנו יודעים בבטחון גמור, מעריב, 22 בנובמבר 1968
- ^ הרופא האלמוני, למרחב, 25 בספטמבר 1970
- ^ א. דויטשקרון, רופא רוצח נאצי יועץ לנקרומה, מעריב, 25 ביולי 1961
זמנים חדשים-זמירות חדשות, מעריב, 27 בנובמבר 1961
עפרה אליגון, נקרומה הבטיח לטפל בנאצי, מעריב, 18 בספטמבר 1962 - ^ פושעי מחנה אושוויץ יופיעו ב"הרכב חסר", חרות, 24 במאי 1963
- ^ פושע נאצי יושב בגאנה, דבר, 16 בספטמבר 1962
- ^ העתונאי - במאסר והרופא - חופשי, מעריב, 31 בדצמבר 1965
- ^ 2 אזרחים ישראליים נעצרו בגאנה, מעריב, 29 בספטמבר 1965
- ^ שלמה גינוסר, צעד ענייני והפגנתי, דבר, 31 במרץ 1967
- ^ גאנה תסגיר לבון את ד"ר ה. שומאן, הצופה, 3 באפריל 1966
- ^ הנאצי שומאן: פיקחתי על הריגת חולי רוח, מעריב, 27 באוקטובר 1966
- ^ שומאן מערער לפני ביה"ד העליון בגאנה, למרחב, 20 בספטמבר 1966
נדחה עירעור של הורסט שומאן, למרחב, 6 בנובמבר 1966 - ^ הפושע הנאצי הורסט שומאן הובא מגאנה לגרמניה, דבר, 17 בנובמבר 1966
- ^ שומאן: פתחתי במו ידי הברזים, דבר, 14 במרץ 1967
- ^ ד"ר הורסט שומאן, רופא מחנות ההשמדה, יועמד לדין על רצח - בפרנקפורט, מעריב, 18 במרץ 1970
- ^ י. אשכנזי, רוצח נאצי מתחתן בכלא, על המשמר, 21 במאי 1972
- ^ פול מור, 4 רבי טבחים נאציים מהלכים חופשיים ולגרמנים אין זמן לשופטם, מעריב, 11 בפברואר 1973
34600655הורסט שומאן