הורנט (CV-8)

נושאת המטוסים הורנט (CV-8)

נושאת המטוסים הורנט (CV-8) לאחר בנייתה, סוף 1941
נושאת המטוסים הורנט (CV-8) לאחר בנייתה, סוף 1941
תיאור כללי
סוג אונייה	נושאת מטוסים
צי	צי ארצות הברית
דגל הצי
סדרה	נושאות המטוסים מסדרת יורקטאון
סדרה קודמת	נושאת המטוסים ריינג'ר
סדרה עוקבת	נושאות המטוסים מסדרת אסקס
אוניות בסדרה	יורקטאון, אנטרפרייז, הורנט
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Newport News Shipbuilding
תקופת הפעילות	20 באוקטובר 1941 – הווה (83 שנים)
מידות
הֶדְחֶק	21,117 טון, 26,314 טון במעמס מלא
אורך	251 מטרים
רוחב	33 מטרים
שוקע	7.9 מטרים
נתונים טכניים
מהירות	32.5 קשר (60.2 קילומטר לשעה)
גודל הצוות	2,217 קצינים ומלחים
טווח שיוט	23,200 קילומטרים
הנעה	תשעה דוודי קיטור בהספק של 120,000 כוח סוס
אמצעי לחימה
שריון	2.5 עד 4 אינץ' בגוף האונייה, 4 אינצ'ים בגשר
חימוש	שמונה תותחי חמישה אינץ', ארבע רביעיות תותחי נ"מ בקוטר 28 מילימטר, 24 מקלעים בקוטר 0.5 אינץ'
מטוסים	90 מטוסים המשוגרים בשני מעוטים בסיפון הטיסה ומעוט בסיפון המוסכים. שלוש מעליות מטוסים

הורנט (CV-8) הייתה נושאת מטוסים מנושאות המטוסים מסדרת יורקטאון של צי ארצות הברית.

הורנט (CV-8) נכנסה לשימוש ב-20 באוקטובר 1941 – שבועות מעטים לפני ההתקפה על פרל הארבור. בחודשי המלחמה הראשונים עסקה באימונים בנורפוק שבוירג'יניה. לאחר מכן נשלחה להשתתף בפשיטת דוליטל – הפצצת יפן על ידי מטוסי B-25 שהמריאו מסיפונה, שהייתה ההפצצה הראשונה של ארצות הברית על שטחה היבשתי של יפן במהלך המלחמה.

בהמשך השתתפה הורנט בקרב מידוויי, שבו הטביעו מטוסיה סיירת יפנית כבדה וגרמו נזק לאחרת. הטייסות שעל סיפונה (ועל סיפון שתי אחיותיה) סבלו בקרב אבדות כבדות. כך, טייסת הטורפדו ה-8 של הורנט איבדה 15 מטוסים ורק אחד מאנשי צוות האוויר שלה שרד.

במהלך קרב גוודלקנל היו הורנט ואנטרפרייז נושאות המטוסים האמריקניות היחידות בזירת האוקיינוס השקט. לאחריה השתתפה הורנט בקרב איי סנטה קרוז, שבו נפגעה קשות בתקיפות של מטוסים יפניים. ניסיונות לתקנה ולגרור אותה לא עלו יפה והאונייה ננטשה. גם ניסיון של אוניות הצי האמריקני להטביע אותה נכשל, ובסופו של דבר היא טורפדה על ידי משחתות יפניות וטבעה ב-27 באוקטובר 1942.

הורנט עוטרה בארבעה כוכבי קרב.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0