ההתנקשות בראשי הערים הפלסטינים
| מניע | לאומני, טרור יהודי |
|---|---|
ההתנקשות בראשי הערים הפלסטינים התרחשה ב-2 ביוני 1980, והייתה פיגוע הטרור היהודי הראשון של המחתרת היהודית, שבו מילכדו חברי המחתרת מכוניות של שלושה ראשי ערים, חברי אש"ף ו"הוועדה להכוונה לאומית". הפיגועים נעשו כנקמה על הפיגוע בבית הדסה, שנעשה חודש קודם לכן.
ההתנקשות
ב-2 ביוני 1980 הניחו חברי המחתרת היהודית מטעני חבלה במכוניותיהם של ראש עיריית שכם בסאם א-שכעה וראש עיריית רמאללה כרים חלף, ובדלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה איבראהים טאוויל. כתוצאה מפיצוץ המטענים במכוניות, א-שכעה וחלף נפצעו קשה: שתי רגליו של א-שכעה נכרתו, ונכרתה כף רגלו של חלף[1]. טאוויל התקשר בעקבות האירועים לממשל הצבאי ששלח לביתו חיילים, בהם חבלן מג"ב סלימאן חירבאווי.[2] כאשר פתח חירבאווי את דלת המוסך של טאוויל התפוצץ מטען החבלה. חירבאווי נפגע בשתי עיניו והתעוור.[3]
שניים מקציני הממשל הצבאי, שלמה לויתן ואהרון גילה, קיבלו מידע מאנשי המחתרת על הימצאות המטען, אך לא הסגירו זאת, ולא מנעו את ההתנקשויות ואת פציעתו של חירבאווי. כך תואר חלקם של לויתן וגילה:
סמוך למועד שנקבע לפעולה צפו המתכננים, כי בגלל השוני בשיטת הפיגוע בראש עיריית אל-בירה, תיווצר סכנה לחייו של חבלן צה"ל, אם יוזעק למקום בטרם יתפוצץ המטען, וביקשו למנוע זאת. לשם כך פנו ללויתן, אשר הודיע לגילה על הכוונה להניח את מטען החבלה כאמור, וזאת כדי שהלה ידאג להזהיר ולהרחיק מהמקום חבלן של צה"ל, אם ייקרא לבדוק הימצאותו של מטען חבלה בשטח. לויתן מסר תוכן הודעה זו לגילה, אך לא לאיש זולתו, ולא עשה דבר כדי למנוע הטמנת המטען. וכן גילה, לאחר שקיבל את הודעת לויתן, לא מסר עליה לאיש ולא עשה דבר למנוע הטמנת המטען. לאחר הפיצוצים במכוניותיהם של ראשי הערים שכם ורמאללה נשלח גילה, ביחד עם חבלן צה"ל, לבדוק אם הוטמן מטען חבלה אצל ראש עיריית אל-בירה. גילה לא הודיע לחבלן על קיום המטען. תוך כדי הבדיקה התפוצץ המטען, שהונח בדלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, כאשר החבלן נגע בדלת המוסך. כתוצאה מכך נפצע החבלן סולימאן חירבאוי קשה ואיבד את מאור עיניו.
— [4]
חברי המחתרת תכננו לפגוע גם בד"ר חמזה נטשה מבית לחם ובאיברהים דקאק מוואדי ג'וז וערכו הכנות לכך, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.
מעצר המתנקשים ומשפטם
כארבע שנים לאחר ההתנקשות, לאחר פיגועים נוספים של המחתרת היהודית וחקירה של השב"כ, נעצרו 29 חברי המחתרת ב-27 באפריל 1984 ובימים שלאחר מכן.[5]
בתכנון הנחת המטענים ובביצוע הנחתם הואשמו מנחם לבני, יהודה עציון, יצחק גנירם, בן ציון הנמן, חיים בן-דוד, משה זר, חגי סגל, יצחק נוביק ונתן נתנזון. לבני יזם את הפגיעה בראשי הערים, השתתף בתכנונה והביא את מטעני החבלה, אך לא השתתף בביצוע הפגיעה. לדבריו: "בהתייעצות עם החברים הוחלט להשתמש בכמות קטנה של חנ"מ כדי לפצוע וכן למקם אותה במקום כזה שתוצאת הפעולה תהיה פציעה וזאת מתוך שיקול למנוע את הפיכת הנפגעים ל'קדושים'." הוא הורשע בעברה של גרימת חבלה חמורה וניסיון גרימת חבלה חמורה ובעברה של החזקת נשק.
לבני גייס למשימה את עציון, וזה גייס חברים נוספים ותדרך אותם. על פציעתו של חירבאווי אמר עציון "אינני מנסה לחמוק מחלקי ומאחריותי במחדל זה. נקיפות לב בעניין זה תלווינה אותי כל ימי". הוא הורשע בעברה של גרימת חבלה חמורה והחזקה ונשיאה של נשק שלא כדין בעברה של פעילות בארגון טרור.
חגי סגל מילכד את מכוניתו של ח'אלף ואת דלת המוסך של טאוויל, והורשע בעברות של גרימת חבלה חמורה, החזקת נשק ופעילות בארגון טרור.
נתן נתנזון מילכד, יחד עם אדם נוסף, את מכוניתו של שקעה. הוא הורשע בגרימת חבלה חמורה והחזקה ונשיאת נשק שלא כדין.
עוד הורשעו, בגרימת חבלה חמורה או ניסיון גרימת חבלה חמורה, יצחק גנירם, בן ציון הנמן, חיים בן-דוד ויצחק נוביק. משה זר הורשע בניסיון פגיעה ברכוש שלא כדין וישועה בן-שושן הורשע בעברה של אי מניעת פשע.[6]
שני קציני צה"ל, סרן אהרון גילה ורס"ן שלמה לויתן, שלא מנעו את ההתנקשויות, הועמדו לדין אף הם. במשפטו סיפר לויתן: "לאחר הפיגוע בראשי הערים ביהודה ושומרון היה בממשל הצבאי משתה יום טוב. קצינים ומושלים השיקו מסות לרגל האירוע ורוב הקצינים התבטאו, כי חבל שרק פצעו את ראשי הערים ולא הרגו אותם."[7] גילה הורשע בהפרת אמונים, אי-מניעת פשע וגרימת חבלה ברשלנות ונדון ל-15 חודשי מאסר. לויתן הורשע בהפרת אמונים ובאי-מניעת פשע ונדון לשלושה חודשי מאסר.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דני רובינשטיין, קריאות בגדה לשביתת מחאה בת שלושה ימים, דבר, 3 ביוני 1980, המשך
- סברת החוקרים: 3־4 חוליות של "מקצוענים" מעולים מקבוצה לא־ידועה עד כה ־ ביצעו ההתנקשויות, מעריב, 3 ביוני 1980, המשך
- יהושע ביצור, דווקמן: כן יאבדו כל אויביו ישראל. גלס: אוי ללומדים תורה כזאת מפיו, מעריב, 3 ביוני 1980
- עודד גרנות, אש"ף מאיים ב"פעולות נקמה צבאיות" * מצרים: מהלומה למו"מ, מעריב, 3 ביוני 1980
הערות שוליים
- ^ יוסף צוריאל, "כך נוהגים עכברים" - אמר חלף אחר קטיעת כף רגלו, מעריב, 3 ביוני 1980
- ^ שרית ישי-לוי, חירבאוי: הצעקה, חדשות, 20 ביוני 1986
- ^ ברוך מאירי, 10 שעות נאבקו הרופאים על חיי החבלן שאיבד עיניו באל־בירה, מעריב, 3 ביוני 1980
- ^ ב"ש 693/84 מדינת ישראל נ' שלמה לויתן ואהרון גילה, ניתן ב-3 באוגוסט 1984
- ^ טל לוי, היום לפני 26 שנה: "המחתרת היהודית" נחשפת לראשונה, באתר הארץ, 27 באפריל 2010.
- ^ ת"פ (י-ם) 203/84 מדינת ישראל נגד מנחם ליבני ואחרים, ניתן ב-22 ביולי 1985, פסק הדין במשפטם של חברי המחתרת היהודית, במאגר "נבו"
- ^ אחרי הפיגוע בראשי הערים ביו"ש השיקו כוסיות בממשל", מעריב, 24 באוקטובר 1985
- ^ "עונשי המאסר לא יחזירו לחירבאווי את מאור עיניו", מעריב, 6 ביוני 1986
36612173ההתנקשות בראשי הערים הפלסטינים