ההגבלות היהודיות
ההגבלות היהודיות היו הגבלות חוקיות שצוו כנגד היהודים בתקופת ימי הביניים. הן כללו הנחיות שהנחו את היהודים ללבוש ביגוד ספציפי ומזהה לרבות כובע יהודי, טלאי צהוב, והגבילו את היהודים לערים ועיירות מסוימות או בחלקים מסוימים של הערים (גטאות), ומנעו מיהודים להיכנס לעסקים מסוימים (למשל מכירת ביגוד חדש בשוודיה של ימי הביניים).
ההגבלות כללו גם מסים מיוחדים שהוטלו על יהודים, בידודם מהחיים הציבוריים, חסמים בביצוע טקסים דתיים וצנזורה על ספרים עבריים. חלק מהמדינות אף צעדו עוד יותר בכך שגירשו לחלוטין יהודים, לדוגמה גירוש אנגליה (יהודים הורשו לחזור אליה ב-1655) וגירוש ספרד ב-1492 (היהודים הורשו לחזור ב-1868).
ההגבלות הוסרו עם תחילת האמנציפציה ליהודים בשלהי המאה ה-18 ובמאה ה-19. ב-1791, צרפת המהפכנית הייתה המדינה הראשונה לבטל את ההגבלות לגמרי, לה הצטרפה גם פרוסיה ב-1848. האמנציפציה ליהודים בממלכה המאוחדת הושגה בשנת 1858 אחרי מאבק של 30 שנה שבראשו עמד סר אייזק ליון גולדסמיד עם היכולת של יהודים לכהן בפרלמנט עם העברת חוק ההקלה ליהודים של 1858.[1] האימפריה הגרמנית המאוחדת החדשה ביטלה את ההגבלות היהודיות ב-1871.
המתיישבים היהודיים הראשונים בצפון אמריקה הגיעו למושבה ההולנדית של ניו - אמסטרדם ב-1654. היה עליהם אסור להחזיק משרד ציבורי, לפתוח חנות קמעונאית או להקים בית כנסת. כשהמושבה נכבשה על ידי הבריטים בשנת 1664, לא נותרו זכויות יהודיות, אך ב-1671 היה אשר לוי היהודי הראשון ששירת בחבר מושבעים בצפון אמריקה.[2]
באימפריה הרוסית ההגבלות היהודיות בוטלו לחלוטין אחרי מהפכת אוקטובר ב-1917, בה ליהודים היה תפקיד בולט. לרוסיה הסובייטית היה את האוכלוסייה הגדולה ביותר של יהודים בכל אירופה.
הערות שוליים
- ^ עורכי אנציקלופדיית בריטניקה, Sir Isaac Lyon Goldsmid, 1st Baronet, אנציקלופדיית בריטניקה, 20.4.2018
- ^ עורכי הספרייה היהודית הווירטואלית, New Amsterdam's Jewish Crusader, Jewish Virtual Library, 2018
