הדב המרקד

הדב המרקד הוא סיפור חסידים מפורסם מהמאה ה-18 שמספר על הסבא משפולי שנחלץ להצלת יהודי שנאסר בבור הכלא על ידי הפריץ.

באחד מנדודיו של הסבא משפולי הגיע לכפר, שבו משל פריץ, ובאחוזת הפריץ התגורר חוכר יהודי עני, שבאותה שנה לא היה לו כסף לשלם תמורת מגוריו. וכעונש על האיחור בתשלום השליך אותו הפריץ לבור הכלא. עד שיפרע חובו, ליהודים באותו כפר לא היה את הכסף הנדרש לפרוע את חובותיו.

אותו פריץ היה נוהג לערוך ביום הולדתו נשף, ובעיצומה של הארוע היה נוהג לערוך התחרות בריקוד בין אסירו היהודי כשהוא לבוש בפוחלץ של דב וכשהוא אחוז בשרשרת שקשורה לצווארו, לבין אחד המשתתפים. והיה, אם ריקודו של האסיר היה עדיף על ריקודו של המוזמן בקצב ובדיוק התנועות, היה האסיר זוכה לשחרור מן הכלא, ולפרס כספי, ואם לא, היה מושלך מאכל לכלבים. (יש גרסאות מלקות, או עונש מוות).

הסבא משפולי ששמע זאת חיפש דרך להציל את אותו יהודי, וכשמע ממנו שהוא אינו יודע לרקוד, וגם אינו מסוגל לרקוד מחמת חולשתו, וממילא צפוי לו העונש. החליט להתחלף איתו, ושכשיגע זמן הריקוד הוא ירקוד במקומו. בימים שקדמו לנשף התאמן הסבא משפולי בריקוד - אותם הריקודים שהיו נהוגים באירועים אלו.

בארוע, תחרות החלה לצלילי ניגון ה'קוזק' הסבא משפולי שהיה בתוך פוחלץ הדב, רקד היטיב יותר מיריבו וגם כשעברה התזמורת לנגן פולקה העדיף ריקודו לעומתו הפריץ שהיה שיכור והחל להתעייף, וכשעברה התזמורת לניגון מאזורקה כשלו רגליו של הפריץ מרוב ריקוד והוא השתטח על הרצפה, מיד דרש הסבא משפולי שניצח, מבעל האחוזה, ויתור על החוב ועל התשלום לעוד שנתיים קדימה, והוא בלית ברירה הסכים.

לפי המסורת בעזרת הריקוד הופ קוזק הציל הסבא משפולי יהודי ממוות.

הסיפור פורסם על ידי הסופר יהודה יוּדְל רוזנברג שהרחיב מסורת זו בסיפור שהפך למפורסם מאוד, ובו תיאר כיצד למד הסבא את הריקוד מאליהו הנביא שהתגלה אליו, והציל בעזרתו יהודי שבוי ממוות אכזרי, בשנות השבעים פורסם כסיפורי ילדים בהוצאת ספריית מחניים. בשנות התשעים הופק סרט 'הדב המרקד' בהוצאת גרינטק על ידי האחים גרובייס.