הדברים

הדברים
Les Choses
מידע כללי
מאת	ז'ורז' פרק
שפת המקור	צרפתית
סוגה	רומן
הוצאה
תאריך הוצאה	1965
מספר עמודים	124
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת בבל
תאריך	1997
תרגום	דן דאור

הדברים (בצרפתית: Les Choses) הוא ספר שכתב ז'ורז' פרק. הספר יצא לאור במקור בצרפת, בצרפתית בשנת 1965.

הספר תורגם לעברית על ידי דן דאור ויצא לאור בישראל בהוצאת בבל בשנת 1997. הספר בן 124 עמודים כולל שני חלקים, אפילוג ומאמר שהתפרסם בעיתון לה פיגארו בדצמבר 1978 במקום אחרית דבר. על ספרו זה הוענק לפרק פרס "רנודו" לספרות.

זהו סיפור על שנות השישים בצרפת. הספר מספר על שני צעירים צרפתיים בני המעמד הבינוני הזעיר בורגני ז"רום וסילבי, הגרים בפריז ומקצועם הוא פסיכוסוציולוגים והם עוסקים בעיקר בביצוע סקרים. השניים וחבריהם הקרובים בעלי תשוקה להכות שורשים בחברה, למצוא זהות אושר ועושר. הם מצפים למצוא את אשרם בקניה ובצבירה של חפצים, באכילה, בשתייה, בקריאת עיתון ובביקור בסרטים בבתי קולנוע.

כדי לשמור על החופש שלהם הם אינם מוכנים להשתעבד לעבודה תובענית וזה פוגע בשכר שלהם ומציב קשיי פרנסה. הם חולמים על התעשרות קלה ומהירה כמו קבלת ירושה מפתיעה. בסיפור מצטייר דיוקן של חברת צריכה נרקיסיסטית. בחלקו השני של הספר הם עוברים לגור בתוניסיה שם סילבי לימדה בבית ספר צרפתי. הם חיפשו שם את עושרם אך חשו בדידות רבה וכך לאחר מספר שנים שבו לפאריס לחיקם של החברים שלהם שקבלו אותם בזרועות פתוחות.

אחרי שנים של חיי נוודות, עייפים ממחסור בכסף, עייפים מלחשוב ומלשנוא את עצמם בגלל זה, ז`רום וסילבי יקבלו משרה אחראית כפולה מלווה בשכר שאפשר לראות בו גשר זהב שהציע להם איל פרסום. הם יהיו מעתה אמידים אבל לא יחיו ממש בעושר ולא יהיו מנהלים כלליים, אלא ינהלו את המיליונים של אנשים אחרים.

הספר כתוב בגוף שלישי רבים בזמן עבר כמו: הם גרו, הם היו רגישים, הם השתנו, הם היו מאוהבים בחירות, הם נהיו אחרים. הספר כתוב גם בזמן עתיד: הם יוציאו את מכתביהם, יפתחו את העיתונים, הם יפגשו שוב, אז יכנסו לעיר הערבית דרך שער הקאסבה, הם יעזבו את פריז, הם ירגישו נח בבגדיהם הקלים, הם יקבלו משרה אחראית כפולה וכדומה.

ז'ורז' פרק מעיד על עצמו במאמר שכתב בלה פיגארו בשנת 1978 כי הוא מעולם לא כתב שני ספרים דומים ומעולם לא רצה לחזור בספר על נוסחה או על שיטה שפיתח בספר קודם. הרבגוניות שלו, כך כתב, הקשתה על אלה המחפשים בספר את טביעת האצבע של הסופר. את דרך החקירה שלו הוא מחלק לארבעה אופנים: סוציולוגי, אוטוביוגרפי, משחקי והחיבה לסיפורים ולתהפוכות.