הבשורות של ירושלים
| הבשורות של ירושלים იერუსალიმის ოთხთავი | |
|---|---|
| הספרייה הלאומית של צרפת | |
 לוח קאנוני (אנ') | |
| מחבר | ארבעת המבשרים (אנ') |
| שפת המקור | גאורגית |
| ארץ מקור | גאורגיה |
| מיקום נוכחי | פריז |
| סוגה | ספר בשורות (אנ') |
הבשורות של ירושלים (בגאורגית: იერუსალიმის ოთხთავი სახარება, יְרוּסָאלִימִיס סַאֲחָרֶבָּה) או ארבעת הבשורות של ירושלים או הארבעה של ירושלים (גאורגית: იერუსალიმის ოთხთავი ოთხთავი, יְרוּסָאלִימִיס אוֹתְחְתָאוִוי) הוא כתב-יד מאוייר (אנ') של ארבע הבשורות[1] כתב-היד כתוב בשפה הגאורגית, בכתב הנוסחורי (גאו') ומתוארך למאות ה־12–13. כיום הוא נמצא בספרייה הלאומית של צרפת (סימון: Géo 28).
על פי צוואה המצורפת לכתב-היד, הבשורות הועתקו בגאורגיה ונתרמו למנזר המצלבה[2] בירושלים. כתב-היד כתוב על קלף באיכות גבוהה. עובי הגיליונות שונה מדף לדף. גודל כל עמוד 18x24 ס"מ. כותרות ואותיות תחיליות כתובות באותיות גדולות בדיו אדומה. קווי מתאר של חלק מהאותיות הגדולות מוזהבים. כתב-היד מעוטר בשמונה מיניאטורות. מתוכם ארבעה לוחות קאנוניים (אנ') וארבע מיניאטורות של המבשרים. המיניאטורות מוצגות על עמודים נפרדים כשהצד האחורי שלהם לבן. לפני כל בשורה ישנו אינדקס פרקים ופסוקים.
כתב היד נכרך ארבעה פעמים: בפעם הראשונה במאה ה־13 כפי שמעיד אזכור של כורך הספרים בכתב היד עצמו. בפעם השנייה במאה ה־16 (גם כן צוין בכתב היד). בפעם השלישית במאה ה־18 המאה (צוין בכתב יד) ובפעם הרביעית במאה ה־19 או ה־20.
כתב היד הועתק על ידי מָאל דַּוְוִיתִיסְדְּזֶה[3]. על פי הצוואה, לכתב היד היה כיסוי מעוטר עם כריכה יקרה של זהב וכסף (אבזמים וברגים) וכך הוא נשלח למנזר המצלבה. תיארוך כתב-היד על פי סימנים פליאוגרפיים בוצע על ידי החוקרים אֶכְּווְתִּימֶה תָּאקָאִישְׁווִילִי (אנ') שתיארך את כתב היד למאה ה־13 ואֵלֵנֶה מֶטְרֵווֶלִי (גאו') שתיארכה למאה ה־12. הכריכה מהמאה ה־16 הוזמנה על ידי וְלַסִּי סַאֲקַדְזֶה[4], הארכיבישוף של אוּרְבְּנִיסִי (גאו').
כתב היד מהווה מקור חשוב לחקר יחסי הגאורגים והלטינים בירושלים. כתב היד מלווה בדיווחים על צלבני ירושלים.
קישורים חיצוניים
- גאליקה
- גאליקה על כתב היד, (בצרפתית)
- כתב היד סרוק
הערות שוליים
- ^ כתבי-היד הגאורגיים הנקראים אוֹתְחְתָאוִוי (הארבעה; ოთხთავი) כוללים את ארבע הבשורות של ארבע האוונגליסטים (אנ'). המינוח מוכר בנצרות האורתודוקסית המזרחית (ביוונית τετραευαγγέλιον) (אנ') ומיוחס לבשורות הקנוניות שנמסרו על ידי ארבעת המבשרים (אנ') - הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס, הבשורה על-פי לוקאס והבשורה על-פי יוחנן.
- ^ מנזר המצלבה היה מרכז נזירי גדול של הכנסייה הגאורגית. הוא כלל ספרייה נרחבת של תרגומים גאורגיים לספרות נוצרית. ספריית המנזר הועשרה בכתבי יד שהועתקו לא רק בסקריפטוריום של המנזר הזה, אלא גם בספרים שתורגמו והועתקו בשאר המנזרים בירושלים, בהר סיני, בהר אתוס וגם במנזרים בגאורגיה.
- ^ მალ დავითისძე
- ^ ვლასი სააკაძე
31372330הבשורות של ירושלים