הביתן המלכותי
 |
הביתן המלכותי והגנים שמסביב, הידועים גם כביתן ברייטון, הוא בניין רשום מדרגה I (מבנים בעלי עניין אדריכלי או היסטורי יוצא דופן), הממוקם בברייטון, אנגליה, ששימש בעבר כבית מגורים מלכותי. בנייתו החלה בשנת 1787. הוא נבנה בשלושה שלבים כמקום מפלט על שפת הים עבור ג'ורג', נסיך ויילס, שהפך לנסיך יורש העצר ב-1811, ולמלך ג'ורג' הרביעי ב-1820. הבניין בנוי בסגנון הודי־גותי, הסגנון הרווח בהודו במשך רוב המאה ה־19. המראה הנוכחי של הביתן, עם כיפותיו וצריחיו, הוא פרי עבודתו של האדריכל ג'ון נאש, שהחל להרחיב את המבנה בשנת 1815.[1] ממשיכיו של ג'ורג' הרביעי, ויליאם הרביעי, והמלכה ויקטוריה, השתמשו גם הם בביתן, אך המלכה ויקטוריה החליטה שבית אוסבורן הוא שצריך להיות מקום המפלט המלכותי על חוף הים, והביתן נמכר לעיריית ברייטון ב־1850.
ב־1 באוקטובר 2020, הניהול והתפעול של הביתן המלכותי ושל הבניינים והאוספים של המוזיאונים הועברו ממועצת העיר ברייטון והוב, לארגון צדקה חדש – ה־"Royal Pavilion & Museums Trust (RPMT)" (קרן הביתן המלכותי והמוזיאונים).[2][3]
היסטוריה
ג'ורג', נסיך ויילס, שלימים הפך לג'ורג' הרביעי, הגיע לברייטון לראשונה ב־1783, בגיל 21, כשביקר את דודו, הנסיך הנרי, דוכס קמברלנד. הנסיך הנרי, שאהב אוכל משובח, הימורים, תיאטרון וחי בפזיזות, התגורר שם, והיה דמות מפתח בהפיכתה לעיר קייט פופולרית. בביקורו של הנסיך הצעיר, התאכסן יחד עם דודו בברייטון, בבית גרוב. סיבה נוספת להגעתו של הנסיך הייתה עצה של רופאו לפיה הים והאוויר הצח יועילו לעז שלו. בשנת 1786, תחת עננה פיננסית וחקירה של הפרלמנט על הפזרנות שהתחוללה בבניית בית קרלטון שבלונדון, שכר הנסיך בית חווה צנוע, מול סטיין העתיקה, ריאה ירוקה בברייטון ששמשה טיילת עבור מבקרים. הביתן, שהיה מרוחק מהחצר המלכותית בלונדון, היה מיקום דיסקטי עבור הנסיך ליהנות מקשרים פרטיים עם חברתו הוותיקה, מריה פיצרברט. הנסיך רצה להתחתן איתה, ועשה זאת בחשאי מכיוון שדתה הרומית־קתולית אסרה עליו להינשא לה על פי חוק הנישואים המלכותיים 1772.
.jpg)
בשנת 1787, הנסיך הזמין את המעצב של בית קרלטון, הנרי הולנד, כדי להרחיב את המבנה הנוכחי. זה הפך לאגף אחד של הביתן הימי, שמאגף רוטונדה מרכזית, שהכילה שלושה חדרים עיקריים: חדר ארוחת בוקר, חדר אוכל וספרייה, מאובזרים בסגנון צרפתי ממנו הושפע הולנד – סגנון הניאו־קלאסי, עם ציורים מעוטרים של ביאג'יו רבקה. בשנים 1801–1802 הורחב הביתן עם חדר אוכל וחממה[דרושה הבהרה] חדשים, שעיצב פיטר פרדריק רובינסון, שעבד במשרדו של הולנד. הנסיך גם רכש קרקע המקיפה את הנכס, שעליו נבנו בית ספר מפואר ואורוות בסגנון הודי בשנים 1803–1808, לפי עיצובים של ויליאם פורדן, יחד עם גן בצל מפורסם לספק את ההתמכרות הידועה של הנסיך. אורוות אלו אכלסו 60 סוסים ועכבו[דרושה הבהרה] את הביתן הימי.[4]
בין השנים 1815 ל-1822, המעצב ג'ון נאש עיצב מחדש והרחיב מאוד את הביתן, ועבודתו היא שנשמרה עד היום.[5] הארמון בולט באמצע ברייטון, תודות למראהו הייחודי, בסגנון ההודי-אסלאמי. עיצוב הפנים היוקרתי, בעיקר על ידי פרדריק קרייס וצייר העיטורים רוברט ג'ונס, הושפע מאוד מאופנה סינית והודית (עם אלמנטים אדריכליים מוגוליים ואיסלאמיים). זוהי דוגמה מצוינת לאקזוטיקה שהיוותה תחליף לטעם מיינסטרים קלאסי יותר בסגנון ריג'נסי.
הרכישה על ידי ברייטון
לאחר מותו של ג'ורג' הרביעי ב-1830, גם יורשו, המלך ויליאם הרביעי, שהה בביתן בביקוריו התכופים בברייטון. המלכה ויקטוריה, לעומת זאת, לא אהבה את ברייטון ואת חוסר הפרטיות בביתן. העיר ברייטון הונגשה לתושבי לונדון ברכבת בשנת 1841, דבר שהגדיל את הפופולריות שלה בקרב ההמונים. בנוסף, הביתן היה צפוף עבור משפחתה הגדלה. המלכה ויקטוריה לא אהבה את תשומת הלב המתמדת שמשכה בברייטון, ואמרה ש"האנשים כאן מאוד פולשניים ומטרידים". [6]
היא רכשה אחוזה וקרקע שפותחה מחדש עבור בית אוסבורן באי וייט, שהפכה לבית הקיץ של משפחת המלוכה. לאחר ביקורה האחרון בברייטון ב-1845, הממשלה תכננה למכור את הבניין ואת השטח. הנציבות של ברייטון וועדת ברייטון [דרושה הבהרה] עתרו בהצלחה לממשלה למכור את הביתן לעיירה תמורת 53,000 ליש"ט בשנת 1850 במסגרת "החוק לשיפור ברייטון, 1850" (שכלל את רכישת הביתן והשטחים).[7] המכירה סייעה לממן את הריהוט של בית אוסבורן.
בשנת 1860, הוסבו האורוות המלכותיות הסמוכות לאולם קונצרטים, הידוע כיום בשם כיפת ברייטון. העיר השתמשה במבנה כחדרי כינוס. רבים מהאביזרים המקוריים של הביתן הוסרו בהוראת בית המלוכה בזמן המכירה, רובם בסופו של דבר הגיעו לארמון בקינגהאם או לטירת וינדזור. בסוף שנות ה־60, המלכה ויקטוריה החזירה לברייטון כמויות גדולות של אביזרים לא בשימוש. ג'ורג' החמישי והמלכה מרי החזירו ריהוט נוסף לאחר מלחמת העולם הראשונה.
מאז תום מלחמת העולם השנייה פעלה עיריית ברייטון להחזרת הביתן למצבו בזמן המלך ג'ורג' הרביעי. העיר עודדה בשנות ה-50 על ידי השאלה קבועה של למעלה מ־100 פריטי ריהוט מהמלכה אליזבת השנייה. היא ביצעה תוכנית נרחבת של שחזור חדרים, החזרת קירות עץ, ויצירת העתקים של כמה אביזרים מקוריים ואף חלקי ריהוט.
מלחמת העולם הראשונה
במהלך מלחמת העולם הראשונה הפך הביתן, יחד עם אתרים נוספים בברייטון, לבית חולים צבאי.[8] מדצמבר 1914 ועד ינואר 1916 טופלו בארמון לשעבר חיילים חולים ופצועים מהצבא ההודי. בית החולים של בביתן שילב גם את הכיפה ואת בורסת התירס הסמוכות; מבנים אלה היו בעבר חלק ממתחם האורווה הגדול שהיה מקושר לבית המגורים.
בבית החולים בביתן הוקמו שני חדרי ניתוח, והוא צויד בלמעלה מ־720 מיטות. למעלה מ-2,300 גברים טופלו בבית החולים. נעשו הסדרים משוכללים כדי לתת מענה למגוון הצרכים הדתיים והתרבותיים של המטופלים. תשעה מטבחים שונים הוקמו בשטח בית החולים, כדי שניתן יהיה לבשל אוכל לכל קבוצת חיילים השותפים לאותה קאסטה או דת; הפרות נחשבות לקדושות עבור ההודים, ולכן נאסרה הכנסת בשר לחלוטין. בייקון, הפופולרי בקרב הבריטים, נאסר כדי לספק את צורכיהם הדתיים של המוסלמים.[9]
הממשלה האימפריאלית הדגישה את הביתן כמראה שבני ארצם הפצועים של הודו טופלו היטב. עם הסנקציה הרשמית של המדינה, בוצעה סדרת צילומים כדי להציג את החדרים המפוארים שהוסבו למחלקות בית חולים.[10] את החיילים ביקרו לורד קיצ'נר ביולי 1915, והמלך ג'ורג' החמישי באוגוסט של אותה שנה, כאשר האחרון העניק למספר חיילים עיטור צבאי.
בית החולים ההודי נסגר בסוף ינואר 1916. רוב הצבא ההודי נסוג מהחזית המערבית ונפרס מחדש במזרח התיכון.
הביתן נפתח מחדש כבית חולים באפריל 1916. זה הפך לבית חולים המטפל בחיילים בריטים גברים שאיבדו ידיים ורגליים, בדרך כלל כתוצאה מקטיעה. בנוסף לטיפול בצרכים הפיזיים של הגברים, הושם דגש רב על שיקום הגברים על ידי הכשרתם במיומנויות ומקצועות. בית החולים בביתן פעל עד קיץ 1920, בו הוחזר הבניין לתאגיד ברייטון.
שער חדש בסגנון הודי נחשף בשנת 1921 על ידי המהרג'ה מפטיאלה כדי להנציח את תפקידו של הביתן במהלך המלחמה.
תיירות
רכישת הביתן המלכותי מהמלכה ויקטוריה על ידי עיריית ברייטון, סימנה את תחילתה של האטרקציה של האתר כיעד תיירותי. הביתן המלכותי שונה מבית מגורים פרטי לאטרקציה ציבורית בבעלות אזרחית. כיום, כ־400,000 אנשים מבקרים בביתן המלכותי מדי שנה. הצילום מותר בתוך הביתן המלכותי.[11] רבים מהפריטים בארמון מושאלים, במיוחד מהמלכה אליזבת השנייה.
הביתן המלכותי מורשה כמקום לחתונות.
גן הביתן המלכותי
בגן הביתן המלכותי, שבשטח הביתן, יש מגוון רחב של צמחים, לאחר ששוחזרו לחזון הריג'נסי המקורי של נאש. אומרים שזהו גן הריג'נסי המשוחזר במלואו היחיד בבריטניה. הגן מתוחזק בשיטות אורגניות בלבד על ידי צוות קרן הגן בהובלת גנן ראשי וכולל מתנדבים.[12]
הגן משמש לעיתים קרובות על ידי אמני רחוב, במיוחד בקיץ. יש גם בית קפה בגן.[13]
הגן רשום בדרגה II (בניינים בעלי עניין אדריכלי או היסטורי מיוחד), הרשום בפנקס הפארקים והגנים ההיסטוריים. אנגליה ההיסטורית קבעה שהגן "בסיכון" באוקטובר 2017 בשל האופי המקורי שלו שנהרס, ומאפילים עליו גידורים מכוערים, פחי אשפה, שילוט ותאורה וכדומה.[14] מועצת העיר ברייטון והוב פתחה התייעצות ציבורית על עתיד הגנים לאחר שהוכנסו לרישום "בסיכון" של אנגליה ההיסטורית. רשימה של למעלה מ־20,000 מקרי פשע ותקריות התנהגות אנטי־חברתיות (כולל התנהגות מגונה ושימוש בסמים) שהתרחשו בגנים דווחה למועצת העיר בשנת 2017, מה שהעלה את האפשרות לגדר את הגנים ולסגור אותם בשעה לילה.[15]
גלריית תמונות
הכיפות
הביתן המלכותי
הגג
קישורים חיצוניים
.jpg){kind=link}
אתר האינטרנט הרשמי של הביתן המלכותי- הביתן המלכותי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "History of the Royal Pavilion - Brighton Museums website". אורכב מ-המקור ב-3 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Royal Pavilion & Museums Trust". Royal Pavilion and Museums Brighton and Hove.
- ^ "Brighton Pavilion and Museums staff "concerned" about trust move". Museums Association.
- ^ David Beevers, ed., The Royal Pavilion, Brighton: Souvenir Guide and Catalogue 2008:5.
- ^ "Khan Academy". Khan Academy (באנגלית). נבדק ב-6 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Chainey, Graham (26 בדצמבר 2014). "Queen Victoria and an end to Brighton's royal connection". Brighton and Hove Independent.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dale, Antony (1977). Brighton Town and Brighton People. Chichester: Phillimore. p. 221. ISBN 0-85033-219-2.
- ^ "History". Royal Pavilion (באנגלית בריטית). נבדק ב-6 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Indian & Sikh Soldiers World War I | Brighton Royal Pavilion Hospital". www.sikhmuseum.com. נבדק ב-15 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kennedy, Maev. "Royal treatment". The Guardian. נבדק ב-18 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Filming and photography". Royal Pavilion.
- ^ "Ten things you might not know about the Pavilion Garden". Brightonmuseums.org.uk.
- ^ "Royal Pavilion Garden". Brighton-hove.gov.uk.
- ^ Caroline Davies (26 באוקטובר 2017). "Brighton Pavilion Garden and gasholder join at-risk heritage list". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sex, drugs and poo at Brighton's Royal Pavilion Gardens". The Argus. 17 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה)
| ארמונות מלכותיים בבריטניה | ||
|---|---|---|
| בשימוש כיום | ארמון בקינגהאם • ארמון הולירוד • ארמון וסטמינסטר • ארמון סנט ג'יימס • ארמון קנזינגטון • בית סאנדרינגהאם • בית קלרנס • הייגרואוב • טירת בלמורל • טירת הילסבורו • טירת וינדזור • פארק באגשוט • גטקום פארק | |
| ארמונות היסטוריים | ארמון אלת'ם • ארמון בוליו • ארמון בומונט • ארמון בריידוול • ארמון דנפרמליין • ארמון וייטהול • ארמון לינלית'גו • ארמון נונסאץ' • ארמון פלסנטיה • ארמון סבוי • ארמון קיו • בית אוסבורן • בית המלכה • בית מרלבורו • המפטון קורט • טירת אדינבורו • טירת ביינארד • טירת בלוודיר • טירת מיי • טירת סטירלינג • מצודת לונדון • קינגס לאנגלי • הביתן המלכותי | |
