האקדח של צ'כוב
האקדח של צ'כוב (לחלופין: הרובה של צ'כוב) הוא עיקרון דרמטי ביצירות סיפורת (ספרות, מחזאות ותסריטאות) המיוחס למחזאי הרוסי אנטון צ'כוב, ולפיו לכל פריט המופיע בעלילה צריכות להיות משמעות, סיבה ותוצאה[1], ויש להשמיט פריטים שלא תורמים להתפתחות הסיפור, או יוצרים "הבטחות שווא" שלא יתממשו בהמשך. בעברית נפוצה הפרפרזה "אקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה, חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה שלה (או: השלישית)"[2][3][4].
עיקרון זה הפך לכלל אצבע מוסכם[5] המסביר שכל רכיב בעלילה צריך לתרום למכלול שלה, ומבטיח שלא יהיו ביצירה פרטים שרירותיים שאינם משרתים את המכלול ושהעלילה לא תקודם באמצעים מפתיעים שלא נרמזו קודם לכן[1][6].
מקור המושג
התובנה לגבי העיקרון הקרוי על שמו, התגבשה אצל צ'כוב בעקבות כתיבת מחזהו הראשון, "איוואנוב", בשנת 1887, לבקשת פיודור קוֹרְש, מנהל "תיאטרון קורש" (אנ') במוסקבה, כפי שסיפר לידידו הסופר איליה גורליאנד בשיחתם ביאלטה בקיץ 1889. וכך ציטט גורליאנד את צ'כוב בזכרונותיו: "אם במערכה הראשונה תָּלִיתָ אקדח על הקיר, אזי במערכה הבאה הוא אמור לירות. אם לא כך, אל תשים אותו שם"[7][8].
בנוסף למובאה מזכרונות גורליאנד, צ'כוב הזכיר את רעיון האקדח במספר הזדמנויות שבהן ביקר מחזה או סיפור[9], כגון:
- במכתבו לאלכסנדר לאזארב (שם עט של אלכסנדר גרוזינסקי) מ-1 בנובמבר 1889[8][10], צ'כוב כתב: "לעולם אסור לשים רובה טעון על הבמה אם איש לא חושב לירות בו. טעות היא להבטיח הבטחות שאינך מתכוון לקיים"[10].
- "אם תגיד בפרק הראשון שיש רובה תלוי על הקיר, בפרק השני או השלישי הוא חייב לירות. אם הוא לא אמור לירות, הוא לא צריך להיות תלוי שם". כך ציטט סרגיי שצ'וקין בזכרונותיו משנת 1911[8].
צ'כוב לא בהכרח התכוון לאקדח או רובה במובן המילולי, אלא כמטפורה[9]. כל פרט בסיפור יכול להיות "אקדח": חפץ, פריט תפאורה, מאפיין ייחודי של דמות וכל דבר אחר. צ'כוב הזהיר מפני שימוש בפרטים חסרי משמעות לסיפור, ואם המחבר מעניק משמעות לפרט כלשהו, עליו להמשיך להתייחס אליה. מבחינתו, לפרטים יש כוח והם יוצרים כוונה וציפיות, והוא סבר שאם המחבר השקיע זמן בתיאור והצגה של אובייקט, האובייקט הזה צריך להופיע ויש להתייחס אליו בהמשך הסיפור. פרטים שאינם במקומם או מטעים, עלולים לקלקל את החוויה, ואל-לו למחבר לאכזב את הציבור על ידי הצגת אלמנטים ללא הסבר מדוע הם ראויים לתשומת לב, בבחינת הבטחת שווא[11][10][12].
כללים נגזרים
עקרון "האקדח של צ'כוב" מהווה הסכמה בשתיקה שמחבר לא יציג ביצירה אלמנטים שאינם מוסברים[12]. פריט בסיפור המסגרת, המשמש "אקדח", מופיע בשני שלבים עיקריים: בשלב המוקדם, הכינון (Set Up)[13], הפריט מוצג באופן דרמטי שימשוך תשומת לב, אך מבלי שהקהל יהיה מודע לחשיבותו לסיפור, וזו תבוא לידי ביטוי בשלב הפרעון (Pay Off)[14] שגורם לתפנית בעלילה. ההנחה היא שהקהל יבוא על סיפוקו רק אם שני השלבים יתקיימו: אם הפריט יונכח אך לא ימומש ("האקדח יוטען אך לא יירה"), הקהל יתאכזב, ואם הפריט יפתיע מבלי שהונכח קודם, בבחינת "דאוס אקס מכינה", הקהל ירגיש מרומה על ידי מחבר שהתחמק מאחריותו[15][12]. את המושגים Setup – Payoff טבעו רוברט זמקיס ובוב גייל בטרילוגיית "בחזרה לעתיד"[16]. לפי כלל ההנכחה והמימוש, הפריט מוצג בתחילה באופן שממעיט מחשיבותו, וזו הולכת ונבנית בהדרגה באמצעות פיזור רמזים עד שהחשיבות לסיפור מתבררת, כך שאם הקורא או הצופה יבחנו את העלילה לאחור, הם יבינו כיצד נבנה תפקיד הפריט בתוך מסגרת העלילה[12][16].
פריט מסוים ימלא תפקיד חשוב בעלילה כאשר הוא מוצג בהקשר שמקנה לו משמעות דרמטית שבתורה יוצרת אצל הקהל ציפיות לקבל תשובות: הצגת חפץ המעורר רגשות חזקים בפני עצמו (כגון אקדחים שמסמלים אלימות ותוקפנות); התמקדות יתרה בפריט שאיננו דרמטי במהותו (כגון טבעת נישואין); הצגת דבר-מה יום-יומי, אך בהקשר לא צפוי (כגון אדם הולך בשלג בבגדי קיץ)[6]. במקרים כאלה, בסצנת המימוש המחבר אמור להסביר את ההקשר ואת המטרה. אחרת, הפריט המודגש יישאר אקראי ולא קשור לסיפור המסגרת[12][6].
מושגים משיקים
- רמז מטרים – קיימת נטייה לבלבל בין "אקדח של צ'כוב" לבין "רמז מטרים". אולם, בעוד "אקדח" הוא פריט שהוצג בשלב מוקדם ועל המחבר להסביר מאוחר יותר את חשיבותו, רמז מטרים נועד רק להעלות למודעות התרחשות צפויה, אך לא למקד את תשומת הלב בפריט מסוים[12].
- מקגאפין – בעוד ל"אקדח" יש משמעות מסוימת המשפיעה על המשך התפתחות העלילה, מטרת ה"מקגאפין" היא להניע את הדמויות, אך למהותו אין חשיבות. דוגמה ל"מקגאפין" היא המזוודה בסרט "ספרות זולה", שמובילה את וינסנט וג'ולס במסע אלים, אך תוכן המזוודה לא מתברר לצופים ואיננו מהותי להתפתחות העלילה, אלא עצם קיום המזוודה חשוב[12].
- רד הרינג (Red herring) – פריט בעלילה שנועד להסיח את דעת הקהל מההתרחשות העיקרית, כך שיחשוב שמדובר בפריט משמעותי, גם אם הוא מינורי וקשור לעלילת משנה בסיפור. עם זאת, עקרון "האקדח של צ'כוב" חל גם על פריטים כאלה שלא יכולים להיות אקראיים, וצריכים להיות קשורים לעלילה העיקרית[12]. בהקשר הזה, הסופר קווין טומלינסון אמר שלרד הרינג יש תפקיד חשוב בבניית מתח, והמחבר צריך ליצור אותו כאשר "האקדח של צ'כוב תלוי מעל ראשו כמו חרב דמוקלס"[5].
- הנשקיה של צ'כוב (Chekhov's Armoury) – שימוש ב"אקדחי צ'כוב" מרובים ביצירה אחרת, לא כולם בולטים באופן חד, ולעיתים משמשים בעיקר כהסוואה לפריטי "רד הרינג"[17].
- האקדוחן של צ'כוב (Chekhov's Gunman) – דמות שמוצגת כאקראית ולא חשובה, אך מתגלה כמשמעותית בסיומה של אפיזודה[18].
- הבומרנג של צ'כוב – פריט שמילא את ייעודו בעלילה ולכאורה נשכח, אבל שב ומופיע בהמשך באופן לא צפוי[19].
קישורים חיצוניים
- גתית שמעון. על אקדחים, יריות ומחזות: עיון בשחף לאנטון צ'כוב. בבלוג "מה שצ'כוב לא סיפר לאו. הנרי". אוחזר ב-18 במרץ 2019.
- רקפת א. ידידיה (17 באפריל 2017). על מה שיודעים ועל מה שלא יודעים. שחרזדה.
- Andy Crump (January 29, 2015). The Man with the Golden Gun: Chekhov’s Guns in Film. Movie Mezzanine.
- Dustin Rowles (July 23, 2013). Ten Of Television’s Finest Examples Of Chekhov’s Gun. UPROXX.
- V. Renée (September 27, 2018). How Chekhov's Gun Will Help You Achieve Bulletproof Foreshadowing. No Film School (כולל דוגמאות מהקולנוע).
- Seb Reilly. Using Chekhov’s Gun. Thanet Writers. Retrieved March 20, 2019 (כולל ניתוח סיפור קצר מאת צ'כוב).
- Leon Hurtley (February 1, 2017). Chekhov's Gun is the movie trope that'll ruin everything once you know about it. GamesRadar.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הנדלזלץ, מיכאל (9 בספטמבר 2015). "המערכה האחרונה": כרוניקה של אקדח. הארץ.
- ^ מה חשיבותם של סיפורי צ'כוב?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ דובדבני, אפרת (25 באוקטובר 2015). האקדח שהופיע במערכה הראשונה, יירה בשלישית. ynet.
- ^ גורן, צבי (17 ביוני 2012). במערכה האחרונה – אקדחים עשנים. הבמה.
- ^ 5.0 5.1 Tumlinson, Kevin. Chekhov's Gun: Using Story Details Strategically. Draft2Digital. Retrieved March 20, 2019.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Chekhov’s Gun: What it is and how to use it like a pro. Now Novel. Retrieved March 20, 2019.
- ^ Krishnan, Priya (2017). "Plight of Women". Laxmi Book Publication. Solapur, India. p. 6. מסת"ב 978-1-387-45171-5.
- ^ 8.0 8.1 8.2 Quotations by Isaiah Berlin. Retrieved March 17, 2019.
- ^ 9.0 9.1 Reilly, Seb. Using Chekhov’s Gun. Thanet writers. Retrieved march 20, 2019.
- ^ 10.0 10.1 10.2 Day, Kylie. (June 30, 2015). An Explanation of the Term Chekhov's Rifle: What Not To Do. The Writing Kylie.
- ^ Chekhov's Gun as a Plot Device. Screenwriting. Retrieved March 18, 2019.
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 12.7 What Is Chekhov's Gun and How to Use It. Reedsy. May 28, 2018. Retrieved March 17, 2019.
- ^ כִּינוּן במילון תקשורת המונים (תשע"ב), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ פֵּרָעוֹן במילון תקשורת המונים (תשע"ב), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Renée, V. (september 27, 2018). How Chekhov's Gun Will Help You Achieve Bulletproof Foreshadowing. No Film School.
- ^ 16.0 16.1 Chekhov's Gun. TV Tropes. Retrieved March 20, 2019.
- ^ Chekhov's Armoury. TV Tropes. Retrieved March 20, 2019.
- ^ Chekhov's Gunman. TV Tropes. Retrieved March 20, 2019.
- ^ Chekhov's Boomerang. TV Tropes. Retrieved March 20, 2019.
32769944האקדח של צ'כוב