האסון בנמל התעופה לינאטה

האסון בנמל התעופה לינאטה

מטוס סקנדינביאן איירליינס שהיה מעורב בתאונה, בצילום משנת 2000
תאריך	8 באוקטובר 2001
מיקום	נמל התעופה לינאטה, מילאנו
גורם	טעויות אנוש
קואורדינטות	45°26′54″N 9°16′36″E
הרוגים	118 (כולל ארבעה עובדי קרקע)
פצועים	4 (כולם עובדי קרקע)
ניצולים	0
המעורבים באסון
כלי טיס 1
כלי טיס	מקדונל דאגלס MD-87
מוצא	נמל התעופה לינאטה, מילאנו
יעד	קופנהגן
מפעיל	סקנדינביאן איירליינס
נוסעים	104
אנשי צוות	6
הרוגים	110
פצועים	0
ניצולים	0
כלי טיס 2
כלי טיס	ססנה Citation CJ2
מוצא	נמל התעופה לינאטה, מילאנו
יעד	פריז
מפעיל	פרטי
נוסעים	2
אנשי צוות	2
הרוגים	4
פצועים	0
ניצולים	0
תרשים תנועת שני המטוסים: בכחול - מסלול המטוס הסקנדינבי; בירוק - המסלול שבו היה על מטוס הססנה לנוע; באדום - המסלול שבו נע מטוס הססנה בפועל

האסון בנמל התעופה לינאטה בעיר מילאנו שבאיטליה התרחש ב-8 באוקטובר 2001. מטוס קל שטייסו פנה בטעות למסלול הסעה שגוי עלה על מסלול ההמראה של הנמל בעת שמטוס נוסעים יצא לריצת ההמראה שלו על אותו מסלול, ושני המטוסים התנגשו. לאחר מכן לא הצליח מטוס הנוסעים להמריא או לבלום והתנגש בבניין שמעבר לקצה המסלול. בתאונה נהרסו שני המטוסים ונספו 118 איש. הייתה זו התאונה האווירית החמורה ביותר שאירעה באיטליה.

רקע

לינאטה הוא נמל התעופה המשני של מילאנו (השדה העיקרי הוא מלפנסה). מצוי בו מסלול המראה ראשי בכיוון דרום-צפון (מסלול 18/36), כשממזרח לו ובמקביל אליו מצוי מסלול ההסעה הראשי. ממזרח למסלול ההמראה ובסמוך לחלקו הצפוני נמצאת רחבת חניית המטוסים העיקרית בנמל. מולה וממערב למסלול נמצאת רחבת חנייה נוספת, המשמשת בעיקר מטוסים קלים. מרחבה זו מתמשכים שני מסלולי הסעה: האחד, מצפון, מוביל מזרחה אל רחבת החנייה הראשית מעבר לקצה מסלול ההמראה וללא הצטלבות עמו; האחר, מדרום, מוביל אל מסלול ההסעה הראשי דרך מרכז מסלול ההמראה. כ-450 מטרים מצפון לקצה מסלול ההמראה ניצב בניין מיון המזוודות של הנמל.

המטוסים שהיו מעורבים בתאונה היו:

• טיסה 686 של סקנדינביאן איירליינס - מטוס מדגם מקדונל דאגלס MD-87, שבו נמצאו 104 נוסעים וששה אנשי צוות, שנועד לטוס לקופנהגן שבדנמרק. לקברניט המטוס, יואכים גוסטפסון (Joakim Gustafsson) ‏(36), היה ניסיון של 5,800 שעות טיסה, מהן 230 שעות באותו דגם מטוס. טייס המשנה אנדרס הילנדר (Anders Hyllander) ‏(36) צבר ניסיון של 4,300 שעות טיסה, מהן 2,000 שעות באותו דגם מטוס.
• מטוס קל מדגם ססנה Citation CJ2, שבו נמצאו שני נוסעים ושני טייסים, שנועד לטוס לפריז. קברניטו, גרמני בן 36, ובעל ניסיון של 5,000 שעות טיסה, כמחציתן במטוס מאותו דגם. טייס המשנה, גרמני גם הוא ובן 64, היה בעל ניסיון של 12,000 שעות טיסה, מהן כ-2,000 באותו דגם מטוס.

התאונה

בזמן התאונה נח ערפל על נמל התעופה והגביל את הראות בו עד למרחק של 200 מטרים.

קצת אחרי 8 בבוקר הורה בקר קרקע למטוס הססנה, שחנה ברחבת החנייה המערבית, להסיע ממנה דרך מסלול ההסעה הצפוני (R5) אל רחבת החניה המזרחית וממנה אל מסלול ההסעה הראשי. במקום זאת פנו הטייסים אל מסלול ההסעה הדרומי, שהוביל אותם להצטלבות עם מסלול ההמראה.

בשעה 08:09 נתן בקר קרקע אחר למטוס חברת סקנדינביאן היתר להמריא ממסלול 36. המטוס האיץ לאורך המסלול וכשהגיע למרכזו, במהירות של 270 קילומטרים לשעה, כשכבר החל להמריא, התנגש במטוס הססנה ודרס אותו. מטוס הססנה התפרק לשלושה חלקים. בהתנגשות איבד המטוס הסקנדינבי את מנועו הימני ואת כן הנסע הקדמי שלו. המטוס הגיע לגובה של 12 מטרים, אך לא הצליח לנסוק עוד וצלל לאחר שהמנוע השמאלי ניזוק כתוצאה משאיבת רסיסים מההתנגשות לתוכו. הקברניט הפעיל את מנגנון היפוך הדחף ואת הבלמים וניסה לשלוט במטוס על ידי משטחי ההיגוי שלו, אך לשווא, המטוס המשיך לנוע קדימה עד שהתנגש במהירות של כ-250 קילומטרים לשעה במחסן מיון המזוודות של הנמל. המטוס חדר בחלקו לתוך הבניין. הבניין התמוטט ברובו ועלה כולו באש על תכולתו.

שני המטוסים נהרסו ועלו בלהבות וכל יושביהם נהרגו. בנוסף נספו ארבעה עובדי קרקע שנמצאו במחסן המטען וארבעה אחרים נפצעו. הנספים היו אזרחי תשע מדינות שונות, ומהם 64 איטלקים, 20 שוודים ו-19 דנים.

האסון התרחש בנסיבות דומות לאלו של אסון המטוסים בטנריפה ב-1977.

במהלך חודש אוקטובר 2001 התקיימו ארבעה טקסי זיכרון לנספים - בדנמרק, שוודיה, נורווגיה ואיטליה. במרץ 2002 ניטע בפארק בקרבת שדה התעופה חורש זיכרון ובו 118 עצי אשור. במרכזו הוצב פסל של האמן השוודי קריסטר בורדינג (Christer Bording), שנתרם על ידי חברת סקנדינביאן.

חקירת התאונה

התאונה נחקרה על ידי הסוכנות הלאומית לבטיחות בתעופה של איטליה. מאחר שהיא התרחשה פחות מחודש לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית עלה תחילה חשד לפעולת טרור, אך הוא הופרך במהרה. חקירת התאונה הופרעה על ידי חקירה שניהלה משטרת איטליה, אשר לא שיתפה פעולה עם הסוכנות.

דו"ח החקירה פורסם ב-20 בינואר 2004 וקבע כי הסיבה המיידית לתאונה הייתה פניית מטוס הססנה למסלול הסעה שגוי, שהביאה אותו לעלייה על מסלול ההמראה. ככל הנראה טייסי הססנה גם לא היו מורשים לנחיתה בתנאי ראות של פחות מ-550 מטרים. עם זאת הדו"ח לא הטיל את מלוא האשמה על טייסי הססנה אלא מנה גורמים נוספים שתרמו לקרות האסון:

• נמל התעופה לינאטה פעל ללא מערכת מכ"ם קרקע מתפקדת. מכ"ם הקרקע פורק לאחר שמערכת מכ"ם חדשה סופקה לנמל מספר שנים לפני כן, אך המערכת החדשה לא הותקנה במלואה בעת האסון, אלא רק מספר חודשים לאחריו.
• סימוני ההנחיה על המסלולים היו מוסתרים או שחוקים מאוד, ונמצאו כלא מתאימים לתקנות בנדון.
• לאחר שמטוס הססנה פנה בטעות למסלול ההסעה הדרומי לא היו בו כל שלטים שהיו יכולים להבהיר לטייסיו את מקום הימצאם. המטוס עצר למעשה ליד סימן קרקע על מסלול ההסעה (S4) ודיווח עליו בצורה נכונה לבקר הקרקע, אך הבקר התעלם מהדיווח שכן הסימן לא היה מוכר לו ולא נמצא על מפותיו.
• במסלולים היו מותקנים אורות אזהרה מפני כניסה לא מורשית אליהם, שהופעלו על ידי חיישנים, אך מנגנונים אלו הושבתו כדי למנוע אזעקות שווא שנגרמו על ידי תנועת כלי רכב ובעלי חיים.
• בקרי הקרקע נתנו לטייסי המטוסים הוראות אודות רחבות החניה, מסלולי ההסעה ומסלול ההמראה בלשון שלא תאמה את התכנון של אלו ואת השילוט שלהם.

בשנת 2004 הרשיע בית משפט במילאנו שמונה אנשים בעבירות בקשר לתאונה. מנהל נמל התעופה ובקר קרקע נידונו לשמונה שנות מאסר כל אחד. מנהל נמל התעופה לשעבר וראש מערכת פיקוח הטיסה בנמל לשעבר נידונו לשש וחצי שנות מאסר כל אחד. בית משפט לערעורים ביטל ב-2006 את הרשעתם של מנהל הנמל ומנהלו לשעבר. בהמשך השנה קיבל הפרלמנט האיטלקי חוק חנינה, שהפחית שלוש שנות מאסר מעונשי המורשעים האחרים.

קישורים חיצוניים

• דו"ח חקירת התאונה של הסוכנות האיטלקית לבטיחות בתעופה (באנגלית)
• תיק התאונה והיסטוריית המטוס של האסון בנמל התעופה לינאטה, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
• אתר לזכר התאונה וקורבנותיה
• ynet, לפחות 118 הרוגים בתאונת מטוס בנמל תעופה במילאנו, באתר ynet, 8 באוקטובר 2001
• מוות על המסלול במילאנו, באתר בטאון חיל האוויר

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31195611האסון בנמל התעופה לינאטה