רבי אברהם יהושע השיל מאפטא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף האוהב ישראל מאפטא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
לידה 1748
תק"ח
ז'מיגריד
פטירה ה' בניסן תקפ"ה (בגיל 77 בערך)
מז'יבוז'
מקום קבורה מז'יבוז'
מקום מגורים ז'מיגריד, קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
מקום פעילות קולבשובה, אפטא, יאסי, מז'יבוז'
רבותיו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק
חיבוריו אוהב ישראל ותורת אמת
אב רבי שמואל אב"ד ניישטאט, מגדולי רבני פולין
אם רחל מרגלית
האדמו"ר מאפטא ה־הראשון

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר. אבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ.

תולדותיו

נולד בשנת תק"ח לרבי שמואל אב"ד ניישטט[1]. חתנו של רבי יעקב מטורטשין[2] ומגדולי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. כיהן כרב ואדמו"ר בקולבסוף בגאליציה, באפטא הפולנית, ביאסי שבמולדביה ובמז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה). בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו ודעתו הייתה נחשבת בקרב כל החסידים.

הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, רבי שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות. וכבר בצעירותו נודע כבקי גדול בתלמוד ופוסקים בדרכי עבודת ה' ופנימיות התורה השתלם אצל הרבי רבי אלימלך מליז'נסק. את הנהגתו הרבנית החל כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.

מעמדו בקרב תנועת החסידות בדורו, היה בין הבולטים ביותר ורבים מהמנהיגים היו כפופים לדרכו והוראותיו. התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: המקובל הוא שהתנגד בעיקר לחסידות חב"ד וברסלב, הוא חלק על דרכו של רבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת להמון העם של ספר הזוהר מתוך חשש למסירת סודות התורה בצורה שטחית לעמי הארץ, שיובילו לכפירה והגשמה[3], וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב מהסיבה שהדברים עמוקים והמשלים בהם תמוהים[4].

בה'תקע"ג[5], לאחר פטירת רבי ברוך ממז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים לפתור בעיות הלכתיות שהתעוררו שם. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי[דרוש מקור].

נפטר בה' בניסן תקפ"ה.

נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, בתוך האוהל שעל ציונו. מסורת חסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו נוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.

צאצאיו

מתלמידיו

רבי אברהם יהושע העשיל היה בסוף ימיו לזקן צדיקי הדור והשפעתו הייתה עצומה במזרח אירופה. רוב אדמור"י החסידות שחיו אחריו היו מתלמידיו.

לעוד תלמידים ראו: קטגוריה:תלמידי רבי אברהם יהושע השיל מאפטא.

חיבוריו

  • אוהב ישראל (ז'יטומיר תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". מהדורה מוערת מפוסקת ומנוקדת יצא לאור בתשע"ד בהוצאת פאר מקדושים.
  • תורת אמת (לבוב תרי"א).
  • אגרות האוהב ישראל, בהוצאת מכון שפתי צדיקים, ירושלים תש"ס.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

כתביו

הערות שוליים

  1. ^ בן ר' ליב מלובלין. ראו: מור"ר ליב ז"ל מלובלין, בספר: מליצי אש, של רבי אברהם שטרן, עמוד 20, אות מ
  2. ^ נפטר בי"ט בסיוון תקמ"ה.
  3. ^ דור דעה, עמ' רעב
  4. ^ אמר: "הייתכן שסודות התורה יצאו לאור בלשון של ילדים קטנים ונשים ובסגנונם" - א. מ. הברמן, קבוצי יחד (ירושלים תש"מ) עמ' 134
  5. ^ אוהב ישראל הוצאת 'פאר מקדושים', תולדות, עמ' 44.
  6. ^ חותנו של רבי מנחם מנדל מסטאנוב, נכדו של רבי יוסף מיאמפולה.
  7. ^ נינו של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב, וחתנו של רבי יוסף מיאמפולה.
  8. ^ הוא אביו של רבי ישראל אביו של רבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36227558אברהם יהושע השיל מאפטא