דרויסק
| וובלסט |
 ויטבסק |
|---|---|
| ראיון | ברסלב |
| תאריך ייסוד | אמצע המאה ה-19 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 260 (2010) |
דרויסק (בבלארוסית: Друйск; בפולנית: Drujsk) היא עיירה במחוז משנה ברסלב שבוובלסט ויטבסק בבלארוס. העיירה הייתה עיירה חקלאית יהודית מאז הקמתה במחצית המאה ה-19 ועד חיסול הקהילה והגליית אנשיה לגטו וידזה וממנו לגטו שווינציאן ולרציחתם בפונאר ובמחנות ההשמדה.
היסטוריה
רוב ככל המתיישבים בדרויסק עם הקמתה, לאחר שקרקעותיה הופקעו בידי ממשלת רוסיה מרכושו של אציל פולני, היו יהודים. היוצאים היחידים מכלל זה היו משפחה טטרית אחת, ומשפחות מנהל סניף הדואר המקומי ומנהל תחנת הרכבת, בקו ורשה-וילנה-פטרבורג. התושבים התפרנסו מחקלאות. ב-1897 מנו יהודי דרויסק 515 איש מתוך אוכלוסייה כללית של 536 איש.
לקהילה היהודית היו מוסדת דת ומוסדות חינוך, ורבני העיירה: רבי משה אהרן לנדאו, שנפטר צעיר, ואחריו רבי שבתאי זלמן רימשיניאט, שימשו בפועל גם כרבניהם של יהודי נקודות היישוב הסמוכות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר תחילת הכיבוש הגרמני, הגיעו לדרויסק פליטים רבים מדרויה והתקיימו בעיירה במשך תקופה ממושכת מעל 1,573 יהודים. במשך התקופה שעד 1942 נרצחו רבים כולל כאלו שברחו ליערות ופעלו כפרטיזנים. בפברואר 1942 הועברו 1,000 היהודים שנותרו בעיירה לגטו וידזה שבו שהו עם יהודי המקום ויהודי דובינובו, פליסה, וסלובודקה.[1] גטו וידזה נשמר בידי שוטרים ליטאים והתנאים בו היו קשים. ביולי 1942 הועברו רוב היהודים מגטו וידזה לגטו שווינצ'יאני. נשים רבות נרצחו בפונאר, ויהודים אחרים נרצחו בגטו קובנה ובמחנות שטוטהוף ואליאס. רק כ-20 יהודים מדרויסק שרדו את המלחמה.
לקריאה נוספת
- שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: פולין, כרך שמיני: מחוזות וילנה-ביאליסטוק-נובוגרודק, עמ' 270–273 (הערך נכתב בידי רחל גרוסבאום-פסטרנק).
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת דרויה וקהילות מיור דרויסק וליאונפול, בספריית העיר ניו יורק
- "דרויסק", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מרטין דין (אנ'), וידזה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1147), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
23262256דרויסק