דראכטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דראכטן
Drachten
סמל דראכטן
סמל דראכטן
מדינה הולנדהולנד הולנד
מחוז פריסלנדפריסלנד פריסלנד
שפה רשמית הולנדית
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 43,960[1] (2011)
אזור זמן UTC +1

דראכטןהולנדית: Drachten) היא העיר השנייה בגודלה במחוז פריסלנד שבהולנד.

היסטוריה

דראכטן החלה ככפר קטן על הגדה המזרחית של נהר הדרייט, שם החלו המתיישבים הראשונים לבצע עבודות ייבוש של האדמה לצורכי חקלאות. עם התקדמות תהליך הייבוש, החלו המתיישבים לנוע מזרחה כדי לעשות שימוש באדמות המיובשות, לשעבר ביצות הכבול, לצורכי חקלאות.

בערך בשנת 1200 לספירה, נבנתה כנסיית אבן קטנה, שהייתה בשימוש במאתיים השנים הבאות, עד שעליית מפלס מי הים גרמה לתושבים לנוע מזרחה עוד יותר.

ב-1550 נוצל מאגר אדמת הכבול עד תומו. הכבול היה מקור אנרגיה חשוב, לא רק לשימוש ביתי, אך גם לצורכי התעשייה. צריכת הכבול בפרובינציה של הולנד במהלך המאה ה-17 הייתה גבוהה יותר מאשר פריסלנד הייתה מסוגלת לספק. עיקר התובלה של הכבול הייתה על גבי סירות. תעשיית כריית הכבול הביאה תעסוקה לכפרים רבים, אם כי רוב ההכנסה לא הגיעה לכיסיהם של הפועלים. ב-1641 הגיעו החוואים בדראכטן להסכם עם תושביה האמידים של האג. אחד מהם היה איש העסקים מהאג, פסחייר הנדריקס בולמן. ההסכם קבע שיבול הכבול מיועד לתעשייה ההולנדית. לצורך הובלת הכבול נבנו שלוש תעלות ייעודיות, תעלת דראכטן (Drachtstervaart) ושתי תעלות צדדיות נוספות. במהלך שנה אחת חפרו 800 פועלים מדי יום. כתוצאה ממהלכים אלו חלו התפתחויות בתחומים נוספים, נבנו בתי מגורים, מקומות אחסון, אכסניות ובתי עסק. למרות שההצלחה הכלכלית בכריית הכבול הייתה קצרת ימים (היא אף גרמה לבולמן לפשוט את הרגל), היא האיצה את הקמתה של דראכטן.

תעלת דראכטן הייתה נתיב שיט שדרכו לא רק שהגיעו סחורות, אלא גם נוצרה פעילות לשירות הספינות: ייצור חבלים, נגריות ונפחיות. ב-1746 הוקמה המספנה הראשונה של ממש, בתחילה נבנו בה רק דוברות עצים, אך לאחר 1895 נבנו בה גם אניות עשויות ברזל. ב-1902 נבנתה מספנה נוספת.

על גדות התעלה נבנו פאבים, חנויות, תשתיות לבניית ספינות, כמו מתקנים לייצור חבלים. בשנת 1830 לערך, נבנה בניין העירייה והנוטריון הציבורי עבר מאודגה הסמוכה לדראכטן.

תעשיית הכבול של דראכטן הייתה פעילה במשך כמאתיים שנה. עם סיומה, נותרו הפועלים שהועסקו בה ללא מקור פרנסה. חלק מהם עברו להיות חוואים, אך רובם ללא הצלחה יתרה.

החל מסוף מלחמת העולם השנייה ועד לסוף שנות השמונים, גדלה אוכלוסיית דראכטן בכ-1,000 תושבים מדי שנה. הגורם העיקרי לצמיחה זו הייתה הקמת המפעל של חברת פיליפס. עם אוכלוסייה שמונה כיום כמעט 45,000 תושבים, ענפי התעשייה העיקריים שלה הם ייצור מוצרי חשמל, ציוד תחבורה, מכונות, כימיקלים ורהיטים.[2]

ניסוי תחבורתי

דראכטן זכתה לתשומת לב עולמית כאשר היא הנהיגה ניסוי הקרוי "מרחב משותף" (באנגלית: Shared space), תפיסה שהחלוץ שלה היה מהנדס הדרכים ההולנדי, הנס מונדרמן (Hans Monderman). כמעט כל הרמזורים והתמרורים הוסרו ממרכז העיר במאמץ לשפר את הבטיחות בתעבורה, על בסיס התאוריה שהנהגים שמים לב יותר לסובב אותם כאשר ברור להם שהם לא יכולים להסתמך על חוקי תנועה קשיחים. לפני החלת הניסוי עמד ממוצע תאונות הדרכים במרכז דראכטן על 8 תאונות בשנה. בשנתיים הראשונות לאחר תחילת הניסוי, ירד הנתון לתאונה אחת בשנה בממוצע.[3] בספטמבר 2007, בעקבות הצלחת הניסוי בדראכטן, אימצה העיר בוהמטה (Bohmte) שבגרמניה תוכנית דומה.[4] בעקבותיהן אומצה השיטה או חלקים ממנה במקומות שונים בעולם, גם בערים גדולות.

החזרת התעלה

באפריל 2007 צבע האמן הנק הופסטרה (Henk Hofstra) את אחד הרחובות בדראכטן בצבע כחול עם כיתוב לבן של המילים "מים הם חיים" (בהולנדית: Water is Leven). מטרת המיזם הייתה לסמל את התעלה שבעבר עברה בתוואי הרחוב. החלק הזה של התעלה, שבעבר הגיע עד למרכז העיר, נסגר בשנות השישים של המאה ה-20 כדי לתת פתרון לעומס כלי הרכב. כיום לא ניתן כבר להגיע למרכז העיר בסירה כבעבר.

ב-1996 הוחל בתוכניות ראשונות להחזיר לפעילות את התעלה שתגיע עד למרכז העיר, כדי להשיב לעיר את תנועת תיירות הסירות. המיזם נקרא Drachtstervaart (תעלת דראכטן). עבודות הבנייה החלו ב-2001 והיו אמורות להמשך עד 2011. בשל משבר כלכלי, הופסקה עבודת הבנייה למשך כשנתיים. ב-2013 חודשו העבודות ונכון לשנת 2015 הם אמורות להיות בשלבי סיום.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דראכטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0