ועד בית
ועד בית הוא גוף הפועל בבית משותף.
בישראל
בישראל, ועד בית מוגדר בחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969 כ"נציגות הבית המשותף". לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון.[1]
"הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל עניין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות."
מכאן שוועד הבית הוא גוף משפטי נפרד ופעולתו מוגבלת רק לעניינים הנוגעים להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף.
מספר חברי ועד הבית - בהתאם לתקנון המצוי[2] מספר חברי הוועד האפשרי הוא בין אחד לחמישה חברי ועד.
בחירת ועד הבית - מתבצע במסגרת אספת דיירים שהיא המוסד היחיד בו יכול להיבחר ועד הבית. כדי לבחור נציגות מספיק להשיג רוב רגיל באספת הדיירים. בסמכות אספת הדיירים השנתית או אספת דיירים שלא מן המניין להחליף את וועד הבית או לשנות את הרכב חברי הוועד ובתנאי שהתכנסה באופן חוקי.
משך הקדנציה של ועד הבית - הוועד שנבחר ישמש בתפקידו למשך שנה עד לבחירת ועד חדש באספת הדיירים בשנה הבאה. "תקופת כהונתה של הנציגות, כולל חבריה שנבחרו לפי סעיף קטן (ב),[3] היא עד לבחירת הנציגות החדשה באספה הכללית הרגילה הבאה".
ועד בית זמני - המפקח רשאי למנות לבית נציגות זמנית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית, או - אם לא הייתה אפשרות מעשית לעשות כן - שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע שכר שישלמו לה בעלי הדירות. דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון.[4][5]
בעולם
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אברהם יהושע העשיל דרברמדיקר, ועד הבית בהלכה, ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- חובת תשלום הוצאות וועד הבית בהלכה, באתר ישיבת מצפה יריחו.
הערות שוליים
