דמידיבקה
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז רובנו |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,599 (2015) |
| קואורדינטות | 50°25′N 25°20′E / 50.417°N 25.333°E |
דמידיבקה (באוקראינית: Демидівка; בפולנית: Demidówka) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לברסטצ'קה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
דמידיבקה נזכרת לראשונה במאה ה-16, ועד סוף המאה ה-19 הייתה עיירה נידחת ודלה. בשנת 1795 סופחה העיירה לאימפריה הרוסית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה בשטח פולין.
יהודי דמידיבקה
בסוף המאה ה-19 רובם המוחלט של תושבי דמידיבקה היו יהודים. בין מלחמות העולם הצטמצמה הקהילה, והגיעה לכ-600 יהודים, כמחצית מתושבי המקום. בתקופה זו פעלו בעיירה מפלגות ותנועות נוער ציוניות.
עם פרוץ מבצע ברברוסה, בסוף יוני 1941, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ועד מהרה החלו הגרמנים ואוקראינים מקומיים לבצע מעשי שוד והתעללות ביהודי העיירה, ולקחת אותם לעבודות כפייה. במקרה אחד, נמרט באלימות זקנו של רב הקהילה, דוד הלפרסון, ובמקרה אחר, הוצאו להורג 7 צעירים יהודים שהואשמו בקומוניזם. בד בבד, הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת אות מזהה, והוקם בעיירה יודנרט, בראשות אליהו טייטלבוים, אשר נצטווה לספק לגרמנים ולאוקראינים כוח אדם לעבודות כפייה באזור העיירה, ולהעביר להם סכומי כופר וחפצי ערך.
בסוף שנת 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו קטן, שהוקף בגדר תיל, בו נרצחו מעת לעת יהודים. בתחילת אוקטובר 1942 רוכזו יהודי הגטו במגרש, בו הוחזקו ללא מזון מספר ימים. משם הועברו ביום 8 באוקטובר 1942 במשאיות לבורות ירי, ובהם נרצחו. מספר יהודים שהצליחו להימלט ממחנות העבודה שבסביבת העיירה לפני האקציה, הצטרפו ליחידת פרטיזנים מקומית, שביצעה פעולות חבלה בתשתיות הגרמנים, ורובם נהרגו בקרב.
העיירה שוחררה בידי הצבא האדום ב-12 במרץ 1944. מיהודיה שרדו את השואה כ-30 איש.
קישורים חיצוניים
21163668דמידיבקה