דמיאן הירסט

דמיאן סטיבן הירסט (אנגלית: Damien Steven Hirst; נולד ב-7 ביוני 1965) הוא אמן ופסל אנגלי, זוכה פרס טרנר לשנת 1995, מן האמנים הבולטים בקבוצת אמנים בריטים צעירים (YBAs).

ביוגרפיה

דמיאן סטיבן הירסט נולד בבריסטול, אנגליה בשנת 1965 וגדל בעיר לידס שבמערב יורקשייר. בהיותו בן 12 עזב אביו, שהיה מכונאי רכב, את המשפחה. בנעוריו נעצר הירסט פעמיים באשמת גנבה מחנויות. לאחר שהצטיין בלימודי אמנות בבית הספר נרשם לבית הספר לאמנות ועיצוב בעיר לידס, אולם הצליח להתקבל רק בניסיונו השני. גם אל לימודי האמנות בקולג' גולדסמית' (Goldsmiths, University of London), שם למד בין השנים 1986–1989 התקבל בניסיון שני. בגולדסמית' הושפע הירסט מן האמנות המושגית. בייחוד ציין הירסט את השפעתו של האמן מייקל קרייג-מרטין (Michael Craig-Martin) שלימד בבית הספר. בזמן לימודיו עבד הירסט בחדר מתים, עובדה שתהפוך למכריעה בהמשך יצירתו.

בשנת 1988 אירגן הירסט תערוכה בשם "Freeze", בה הציגו סטודנטים מגולדסמית' את עבודותיהם. התערוכה התקיימה בחלל ב"דוקלנדס", השייך לרשות הנמל. הירסט הציג בתערוכה יצירה המורכבת ממצבור של קופסאות קרטון המעוטרות בצבע תעשייתי. בתערוכה פגש הירסט לראשונה את צ'ארלס סאצ'י (Charles Saatchi), מי שיהפוך לפטרון המרכזי של עבודותיו בעתיד.

את עבודתו המשמעותית הראשונה - המייצב "אלף שנים" (A Thousand Years, 1990), הציג הירסט בתערוכה שארגן בבניין מפעל נטוש. העבודה נבנתה ככלוב זכוכית גדול ובו מערכת ביולוגית שלמה בה מתפתחות רימות לזבובים וניזונות מראש פרה כרות. בשנה שלאחר מכן כבר הציג הירסט את תערוכת היחיד הראשונה שלו בחנות לא מאוכלסת ברחוב וודסטוק בלונדון. בתערוכה, שנקראה "בתוך ומחוץ לאהבה" ("In and Out of Love"), הציג הירסט מאות פרפרים טרופיים חיים, שחלקם הוצמדו לבדי ציור. תערוכות נוספות הוצגו במכון לאמנות בת זמננו (Institute of Contemporary Arts) בעיר ובגלריה פריזאית.

את העבודה פורצת הדרך "חוסר היתכנותו הגשמית של המוות במוחו של אדם חי" (1992) יצר הירסט במימונו של סאצ'י. העבודה הכילה אקווריום זכוכית גדול ובו כריש טיגריסי (Tiger shark) המשומר בפורמלין. העבודה הוצגה לראשונה בתערוכה שנקראה "אמנים בריטים צעירים" שאורגנה על ידי סאצ'י. הפער בין האופי המינימליסטי של העבודה לבין הדימוי המטריד של הכריש הפך את העבודה לאחת מיצירות האמנות הידועות של תקופתה. בשנת 2004 נמכרה העבודה לאספן האמנות האמריקאי סטיבן א. כהן (Steven A. Cohen) בסכום של שמונה מיליון דולר, סכום שהיה הסכום השני בגודלו ששולם עד אז ליצירת אמנות של אמן חי.

פרסומו הגובר של הירסט הפך אותו לאחד מן המועמדים הסופיים לפרס טרנר, אולם חבר השופטים בחר לבסוף בפסל גרביל דייבי (Grenville Davey) כזוכה. בשנת 1995 נבחר בפעם השנייה כמועמד וכזוכה בפרס.

בשנת 1997 פתח הירסט מסעדה בשם ("בית מרקחת") בשכונת נוטינג היל בלונדון. היא עוצבה כמבנה בית מרקחת ובו ארונות תרופות, שלדים ואסלות בצורת גלולות אספירין. המסעדה פעלה עד שנת 2003 ובשנת 2004 נמכרה תכולתה במכירה פומבית.

בשנת 2005 בחר מגזין האמנות "ArtReview" בהירסט במקום הראשון מבין 100 האנשים רבי ההשפעה בעולם האמנות.

ב-15-16 בספטמבר 2008 ערך בית המכירות סותבי'ס מכירה פומבית של 223 מעבודותיו של הירסט. בין המוצגים שעוררו עניין רב היה הפסל "עגל הזהב" ("The Golden Calf"), שהורכב מעגל, שעל ראשו כתר זהב, משומר בפורמלין, הנתון בתוך מכל זכוכית המצופה זהב. העבודה נמכרה לבסוף בסכום של 18.6 מיליון דולר. ביום המכירה הראשון נמכרו עבודות בסכום של יותר מ-127 מיליון דולר

בשנת 2012 הציג מוזיאון טייט מודרן בלונדון רטרוספקטיבה של יצירותיו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דמיאן הירסט בוויקישיתוף

• דמיאן הירסט באתר White Cube (באנגלית)
• אביטל בורג, עכבר העיר אונליין, "ארט-רוויו": דמיאן הירסט ירד למקום 48, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2009
• אריאל קריל ודניאל זילברברג‏, חכו עם הפורמלין, באתר וואלה!‏, 25 באוקטובר 2009
• דנה גילרמן, בועה של פורמלין, באתר כלכליסט, 27 באפריל 2011
• רעות ברנע, נקודות המכירה של דמיאן הירסט, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2012
• משה גולן, ‏האם אמן שמכר כריש מת ב-12 מיליון דולר הוא איש עסקים?, באתר גלובס, 14 באפריל 2012
• שון אוהייגן, הכריש: דמיאן הירסט מסכם קריירה של פרובוקציות, באתר nrg‏, 28/3/2012
• אלי ערמון אזולאי, דמיאן הירסט עוזב את גלריה גגוזיאן, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2012
• הארי קונזרו, גרדיאן, כך עשוי דמיאן הירסט לשנות שוב את עולם האמנות, באתר הארץ, 26 במרץ 2012

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24651473דמיאן הירסט