דלקת גרון סטרפטוקוקלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דלקת גרון סטרפטוקוקלית
תחום רפואת אף אוזן גרון
תסמינים חום (תסמין), כאב בטן, דלקת שקדים, כאב גרון, כאב ראש, בחילה, הרעלה
טיפול
  • קלריתרומיצין
  • cefixime
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 225243
סיווגים
ICD-10 J02.0
ICD-11 1B51

דלקת גרון סטרפטוקוקלית (באנגלית: Streptococcal pharyngitis) היא דלקת של החלק האחורי של הגרון הכוללת את החגורה הלימפטית על שם ולדייר ("שקדים"), שנגרמת על ידי סטרפטוקוקוס מקבוצה a[1] ונפוצה מאוד בקרב ילדים.[2] התסמינים השכיחים כוללים חום, כאב גרון, שקדים אדומים, ובלוטות הלימפה מוגדלות בצוואר. כאב ראש, בחילות או הקאות עלולים להתרחש גם. תסמינים מתחילים להופיע בדרך כלל יום אחד עד שלושה ימים לאחר החשיפה האחרונה ונמשכים כשבעה עד עשרה ימים.[2][3] זה הגורם של 15-40% של כאבי גרון בקרב ילדים[4] ו-5-15% בקרב מבוגרים.[5] ישנם יותר מקרים בסוף החורף ובתחילת האביב. סיבוכים פוטנציאליים כוללים קדחת שגרונית ודלקת בשקדים.

סימנים ותסמינים

סימנים ותסמינים נפוצים של דלקת גרון סטרפטוקוקלית הם כאב גרון, חום של יותר מ -38 מעלות צלזיוס, מוגלה על השקדים, ובלוטות לימפה צוואריות מוגדלות.[6] תסמינים אחרים אשר יכולים להופיע הם: כאב ראש, בחילות והקאות, כאב בטן,[7] כאבי שרירים,[8] פריחת מחלת השנית, או דימום חך נקודתי (לא נפוץ אך ממצא ספציפי למחלה).[6] תסמינים מתחילים בדרך כלל יום עד שלושה ימים לאחר החשיפה האחרונה ונשארים כשבעה עד עשרה ימים. בדרך כלל שוללים דלקת הגרון כאשר תסמינים אשר מופיעים הם עיניים אדומות, צרידות, נזלת, או כיבים.

  • הפה פתוח לרווחה, המציג את הגרון, בעל תרבית חיובית לחיידק מקבוצת הסטרפטוקוקוס. הערה-השקדים גדולים עם לבן תפליט.
    הפה פתוח לרווחה, המציג את הגרון, בעל תרבית חיובית לחיידק מקבוצת הסטרפטוקוקוס. הערה-השקדים גדולים עם לבן תפליט.

גורמים

דלקת גרון סטרפטוקוקלית נגרמת על ידי חיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה a,[9] אך גם חיידקים אחרים כגון סטרפטוקוקוס שלא מקבוצה a ופוסובקטריום עלולים גם לגרום דלקת גרון.[7] ישנם אנשים שיכולים לשאת את החיידק ללא תסמינים. הדלקת מופצת על ידי מגע ישיר או מגע עם אדם נגוע או מועבר על ידי עור הנגוע בקבוצת סטרפטוקוקוס,[1] לפיכך צפיפות, למשל בצבא ובבתי הספר, מגבירה את קצב ההדבקה.[6][10] חיידקים מיובשים בתוך אבק אינם מדבקים, למרות שחיידקים לחים על מברשת שיניים או פריטים דומים יכולים לחיות עד חמישה עשר ימים. מזון מזוהם יכול לגרום להתפרצויות, אבל זה יחסית נדיר.[6] כ-12% מילדים ללא סימנים או תסמינים נושאים את החיידק בלוע שלהם,[4] ולאחר הטיפול, כ-15% מהם נשארים עם החיידק והם "נשאים אמיתיים".[11] דלקת גרון מועברת על ידי טיפות הנשימה של אדם נגוע.

אבחון

האבחנה נעשית על סמך תוצאות מבחן אנטיגן מהיר מהירה או משטח גרון לאנשים בעלי סימפטומים:

מדד תרבית מתוקנן
נקודות ההסתברות של דלקת טיפול
1. או פחות <10% אין צורך באנטיביוטיקה או תרבית
2 11-17% אנטיביוטיקה מבוססת על תרבית או בדיקת גרון מזורזת
3 28-35%
4 או 5 52% אנטיביוטיקה רחבת טווח

קיימות מספר שיטות ניקוד כדי לעזור עם האבחנה; עם זאת, השימוש שלהם הוא שנוי במחלוקת עקב חוסר דיוק.[12] קטגוריות התרבית המתוקננת הן קבוצה של חמישה קריטריונים; הציון הכללי מציין את ההסתברות של זיהום סטרפטוקוקי.

נקודה אחת תינתן עבור כל הקריטריונים:

  • היעדר שיעול
  • בלוטות לימפה צוואריות נפוחות ורגישות
  • הטמפרטורה מעל 38.0 מעלות צלזיוס
  • הפרשות או נפיחות של השקדים
  • המטופל בן פחות פחות מ-15 שנים. (מפחיתים נקודה אם גיל מעל 44 שנים)

ציון של אחד עשוי להצביע על כך שאין צורך בטיפול או תרבית, או שזה יכול להצביע על הצורך לבצע בדיקות נוספות אם גורמי סיכון אחרים קיימים, כגון אם בן משפחה נדבק במחלה.

האגודה למחלות זיהומיות של אמריקה ממליצה נגד טיפול ייעודי לאנשים ללא סימפטומים וממליצה לתת אנטיביוטיקה רק כאשר המבחן חיובי.[5] אין צורך בבדיקה אצל ילדים מתחת לגיל שלוש שכן סטרפטוקוקס מקבוצה a וקדחת שגרונית הם נדירים, אלא אם כן לילד יש אח או אחות עם המחלה.

בדיקות מעבדה

תרבית גרון היא תקן הזהב[13] למתן האבחנה של דלקת גרון סטרפטוקוקלית, עם רגישות של 90-95%. תרבית גרון מזורזת (נקראת גם בדיקת אנטיגן מהירה או RADT) ניתנות לשימוש גם. בעוד שתרבית הגרון המזורזת היא מהירה יותר, יש לה רגישות נמוכה יותר (70%) ובעל ספציפיות סטטיסטית שווה (98%) לתרבית הגרון. באזורים בעולם שבו קדחת שגרונית היא נדירה, תרבית גרון שלילית מספיקה כדי לשלול את המחלה.[14]

תרבית גרון חיובית או תרבית מזורזת חיובית, יחד עם סימפטומים של כאב גרון, חום ובלוטות לימפה מוגדלות מספיקים כדי לקבוע אבחון במקרים בהם האבחנה מוטלת בספק. אצל מבוגרים, תרבית מזורזת שלילית מספיקה כדי לשלול את האבחנה בדלקת גרון סטרפטוקוקלית. עם זאת, מומלץ אצל ילדים לקחת תרבית גרון כדי לאמת את התוצאה. אנשים ללא תסמינים לא צריכים להיבדק בתרבית גרון או בבדיקה מזורזת בצורה שגורה כי אחוז מסוים של האוכלוסייה תמיד נושא את חיידק הסטרפטוקוקוס בגרון ללא כל תוצאות מזיקות.

אבחנה מבדלת

מכיוון שסימפטומים של דלקת גרון סטרפטוקוקלית חופפים עם מחלות אחרות, יכול להיות קשה לבצע את האבחנה הקלינית. שיעול, נזלת, שלשולים, עיניים אדומות ומגורות, בנוסף חום, וכאב גרון מעידים יותר על נגיפי גרון יותר מאשר דלקת גרון חיידקית. הנוכחות של בלוטות לימפה מוגדלת יחד עם כאב גרון, חום ושקדים נפוחים עשויים להצביע על גם מונונוקלאוזיס זיהומי.[15]

מניעה

לא קיים חיסון למחלה באופן ישיר ולכן המניעה נעשית על ידי שטיפת ידיים ולא לשתף כלי האכילה.[1] הטיפול עם אנטיביוטיקה מומלץ רק בחולים עם אבחנה מאושרות. הנגועים צריך להתרחק מאנשים אחרים ללפחות 24 שעות לאחר התחלת הטיפול. ניתוח שקדים עשוי להיות צעד מניעתי סביר לאנשים עם דלקות גרון תכופות (יותר משלוש בשנה). עם זאת, היתרונות קטנים עם הזמן ומשך זמן הדלקת יורד גם כן, ללא קשר לפעולות שננקטו.[16][17]

טיפול

דלקת גרון סטרפטוקוקלית עוברת בדרך כלל בתוך כמה ימים. טיפול עם אנטיביוטיקה מקצר את משך זמן שיא המחלה בכ-16 שעות. הסיבה העיקרית לטיפול עם אנטיביוטיקה היא כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים כגון קדחת השיגרון ומורסות של אחורי הלוע. אנטיביוטיקה יעילה אם תינתן בתוך תשעה ימים מרגע הופעת התסמינים. התקפים חוזרים ונשנים של דלקת גרון אשר יוצאים חיוביים בבדיקה עבור חיידק הסטרפטוקוקוס, יכולים להצביע על אדם נשא כרוני של החיידק אשר מקבל זיהומים נגיפיים חוזרים. לא מומלץ לטפל באנשים אשר נחשפו אך אינם מציגים תסמינים. כמו כן, לא מומלץ לטפל בנשאים, שכן הסיכון של התפשטות ושל סיבוכים הוא נמוך.

תרופות לכאבים

תרופות נגד כאבים כגון תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, אקמול (פרצטמול) מסייעות בטיפול בכאבים הקשורים לדלקת גרון.[18] לידוקאין צמיגי גם עשוי להיות שימושי.[19] למרות שסטרואידים יכול לעזור עם הכאב,[20] הם לא מומלצים באופן שגרתי. מבוגרים יכולים ליטול אספירין, אבל הזה לא מומלץ לילדים בשל הסיכון של תסמונת ריי.

אנטיביוטיקה

האנטיביוטיקה המועדפת בארצות הברית לדלקת גרון סטרפטוקוקלית היא פניצילין V, בשל בטיחות, עלות, יעילות. אמוקסיצילין היא המועדפת באירופה.[21] בהודו, שבה הסיכון לקדחת שגרונית היא גבוהה יותר, פניצילין תוך שרירי הוא הבחירה הראשונה לטיפול.

אנטיביוטיקות מתאימות מפחיתות את משך התסמינים הממוצע של 3–5 יום לבערך יום אחד,[22] וגם להפחית סיכוי ההדבקות. הן ניתנת בעיקר כדי להפחית סיבוכים נדירים כגון קדחת שגרונית ודלקת שקדים.[23][24] הטיעונים בעד טיפול אנטיביוטי צריכים להיות מאוזנים על ידי שיקול של תופעות לוואי אפשריות, וניתן להציע שלא יינתן טיפול אנטימיקרוביאלי למבוגרים בריאים אשר חווים תופעות לוואי לתרופות או לאלה אשר בסיכון נמוך לסיבוכים.[25] אנטיביוטיקה ניתנת עבור דלקת גרון בשיעור גבוה יותר ממה שהיא מתרחשת.[26]

אריתרומיצין ונגזרות דומות מומלצות עבור אנשים עם אלרגיה לפניצילין. אנשים בעלי אלרגיות פחות חמורות יכולים להשתמש בדור הראשון צפלוספורינים וישנם ראיות התומכות בשימוש בצפלוספורינים כיעיל יותר מפניצילין.[27][28] זיהומים סטרפטוקוקליים עלולים גם להוביל דלקת פקעיות הכליה חריפה; עם זאת, השכיחות של תופעת לוואי זו אינו מופחת על ידי שימוש באנטיביוטיקה.

פרוגנוזה

התסמינים של דלקת גרון בדרך כלל משתפרים בתוך שלושה עד חמישה ימים, ללא קשר לטיפול. טיפול הכולל אנטיביוטיקה מפחית את הסיכון של סיבוכים והדבקה; ילדים יכולים לחזור לבית הספר 24 שעות לאחר אנטיביוטיקה ניתנת.[6] הסיכון לסיבוכים אצל מבוגרים הוא נמוך[5] ואצל ילדים, קדחת שגרונית חריפה היא נדירה ברוב העולם המפותח. אבל, היא הגורם המוביל למחלות לב בהודו, מדינות בדרום אפריקה וחלקים מסוימים של אוסטרליה.

סיבוכים הנובעים מדלקת גרון סטרפטוקוקלית כוללים:

אפידמיולוגיה

דלקת גרון, הקטגוריה הרחבה יותר, שאליה גרון סטרפטוקוקי נופל, מאובחן ב-11 מיליון אנשים מדי שנה בארצות הברית. הוא הגורם של 15-40% של כאבי גרון בקרב ילדים ו 5-15% אצל מבוגרים.[4] המקרים מתרחשים בדרך כלל בסוף החורף ובתחילת האביב. העלות הכלכלית של המחלה בארצות הברית אצל ילדים הוא כ-350 מיליון דולר בשנה.[5]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Soderholm, Amelia T., et al. "Group A streptococcal pharyngitis: immune responses involved in bacterial clearance and GAS-associated immunopathologies." Journal of leukocyte biology (2017): jlb-4MR0617.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלקת גרון סטרפטוקוקלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Is It Strep?". Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית אמריקאית). 2017-10-12. נבדק ב-2017-12-13.
  2. ^ 2.0 2.1 David Warrell, Timothy M. Cox, John Firth, Estée Török, Oxford Textbook of Medicine: Infection, OUP Oxford, 2012-10-11. (באנגלית)
  3. ^ Allan H. Goroll, Albert G. Mulley, Primary Care Medicine: Office Evaluation and Management of the Adult Patient, Lippincott Williams & Wilkins, 2009-01-01. (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Nader Shaikh, Erica Leonard, Judith M. Martin, Prevalence of Streptococcal Pharyngitis and Streptococcal Carriage in Children: A Meta-analysis, Pediatrics 126, 2010-09-01, עמ' e557–e564 doi: 10.1542/peds.2009-2648
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 S. T. Shulman, A. L. Bisno, H. W. Clegg, M. A. Gerber, Clinical Practice Guideline for the Diagnosis and Management of Group A Streptococcal Pharyngitis: 2012 Update by the Infectious Diseases Society of America, Clinical Infectious Diseases 55, 2012-11-15, עמ' e86–e102 doi: 10.1093/cid/cis629
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Beth A. Choby, Diagnosis and Treatment of Streptococcal Pharyngitis, American Family Physician 79, 2009-03-01
  7. ^ 7.0 7.1 Itzhak Brook, Joseph E. Dohar, Management of group A beta-hemolytic streptococcal pharyngotonsillitis in children, The Journal of Family Practice 55, December 2006, עמ' S1–11; quiz S12
  8. ^ C. S. Hayes, H. Williamson, Management of Group A beta-hemolytic streptococcal pharyngitis, American Family Physician 63, 2001-04-15, עמ' 1557–1564
  9. ^ Robert S. Baltimore, Re-evaluation of antibiotic treatment of streptococcal pharyngitis, Current Opinion in Pediatrics 22, February 2010, עמ' 77–82 doi: 10.1097/MOP.0b013e32833502e7
  10. ^ Morten Lindbæk, Ernst Arne Høiby, Gro Lermark, Inger Marie Steinsholt, Predictors for spread of clinical group A streptococcal tonsillitis within the household, Scandinavian Journal of Primary Health Care 22, 2004-12-01, עמ' 239–243 doi: 10.1080/02813430410006729
  11. ^ Robert E. Rakel, David Rakel, Textbook of Family Medicine, Elsevier Health Sciences, 2011. (באנגלית)
  12. ^ Jérémie F. Cohen, Robert Cohen, Corinne Levy, Franck Thollot, Selective testing strategies for diagnosing group A streptococcal infection in children with pharyngitis: a systematic review and prospective multicentre external validation study, CMAJ : Canadian Medical Association Journal 187, 2015-01-06, עמ' 23–32 doi: 10.1503/cmaj.140772
  13. ^ Smith, Ellen Reid; Kahan, Scott; Miller, Redonda G. (2008). In A Page Signs & Symptoms. In a Page Series. Hagerstown, Maryland: Lippincott Williams & Wilkins. p. 312. ISBN 0-7817-7043-2.
  14. ^ Lean, WL; Arnup, S; Danchin, M; Steer, AC (באוקטובר 2014). "Rapid diagnostic tests for group A streptococcal pharyngitis: a meta-analysis". Pediatrics. 134 (4): 771–81. doi:10.1542/peds.2014-1094. PMID 25201792. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Ebell MH (2004). "Epstein-Barr virus infectious mononucleosis". Am Fam Physician. 70 (7): 1279–87. PMID 15508538. ארכיון מ-2008-07-24.
  16. ^ B K van Staaij, E H van den Akker, G J M G van der Heijden, A Schilder, Adenotonsillectomy for upper respiratory infections: evidence based?, Archives of Disease in Childhood 90, 2005-1, עמ' 19–25 doi: 10.1136/adc.2003.047530
  17. ^ Martin J Burton, Paul P Glasziou, Lee Yee Chong, Roderick P Venekamp, Cochrane Database of Systematic Reviews, John Wiley & Sons, Ltd, 2014-11-19. (באנגלית)
  18. ^ M. Thomas, C. Del Mar, P. Glasziou, How effective are treatments other than antibiotics for acute sore throat?, The British Journal of General Practice: The Journal of the Royal College of General Practitioners 50, October 2000, עמ' 817–820
  19. ^ "Generic Name: Lidocaine Viscous (Xylocaine Viscous) side effects, medical uses, and drug interactions". MedicineNet.com. ארכיון מ-2010-04-08. נבדק ב-2010-05-07.
  20. ^ Wing, A; Villa-Roel, C; Yeh, B; Eskin, B; Buckingham, J; Rowe, BH (במאי 2010). "Effectiveness of corticosteroid treatment in acute pharyngitis: a systematic review of the literature". Academic Emergency Medicine. 17 (5): 476–83. doi:10.1111/j.1553-2712.2010.00723.x. PMID 20536799. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ F. Bonsignori, E. Chiappini, M. De Martino, The infections of the upper respiratory tract in children, International Journal of Immunopathology and Pharmacology 23, January 2010, עמ' 16–19
  22. ^ כשהסטרפטוקוקוס בגרון פוגש את המפרקים, באתר www.clalit.co.il
  23. ^ "סיבוכים כתוצאה מדלקת בגרון". שפעת. 2014-05-07. נבדק ב-2017-12-16.
  24. ^ Vincenza Snow, Christel Mottur-Pilson, Richelle J. Cooper, Jerome R. Hoffman, Principles of Appropriate Antibiotic Use for Acute Pharyngitis in Adults, Annals of Internal Medicine 134, 2001-03-20 doi: 10.7326/0003-4819-134-6-200103200-00018
  25. ^ Hildreth, AF; Takhar, S; Clark, MA; Hatten, B (בספטמבר 2015). "Evidence-Based Evaluation And Management Of Patients With Pharyngitis In The Emergency Department". Emergency medicine practice. 17 (9): 1–16, quiz 16–7. PMID 26276908. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Jeffrey A. Linder, David W. Bates, Grace M. Lee, Jonathan A. Finkelstein, Antibiotic treatment of children with sore throat, JAMA 294, 2005-11-09, עמ' 2315–2322 doi: 10.1001/jama.294.18.2315
  27. ^ M. Pichichero, J. Casey, Comparison of European and U.S. results for cephalosporin versus penicillin treatment of group A streptococcal tonsillopharyngitis, European Journal of Clinical Microbiology & Infectious Diseases: Official Publication of the European Society of Clinical Microbiology 25, June 2006, עמ' 354–364 doi: 10.1007/s10096-006-0154-7
  28. ^ van Driel, ML; De Sutter, AI; Habraken, H; Thorning, S; Christiaens, T (11 בספטמבר 2016). "Different antibiotic treatments for group A streptococcal pharyngitis". The Cochrane database of systematic reviews. 9: CD004406. doi:10.1002/14651858.CD004406.pub4. PMID 27614728. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33204718דלקת גרון סטרפטוקוקלית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דלקת_גרון_סטרפטוקוקלית&oldid=2086373"