דלורית
 דלורית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | דלועאים |
| משפחה: | דלועיים |
| סוג: | דלעת |
| מין: | דלורית |
| שם מדעי | |
 Cucurbita moschata
| |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 86.41 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 45 קק"ל |
| חלבונים | 1 ג' |
| פחמימות | 11.69 ג' |
| שומן | 0.1 ג' |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 532 מק"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.154 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 21 מ"ג |
| ‑ ויטמין D | 0 מ"ג |
| ‑ ויטמין E | 1.44 מ"ג |
| ‑ ויטמין K | 1.1 מק"ג |
| ברזל | 0.7 מ"ג |
| סידן | 48 מ"ג |
| מגנזיום | 34 מ"ג |
| מנגן | 0.202 מ"ג |
| זרחן | 33 מ"ג |
| אשלגן | 352 מ"ג |
| נתרן | 4 מ"ג |
| נחושת | 0.072 מ"ג |
| אבץ | 0.15 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 2 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
דלורית או דלעת הגינה[1] (שם מדעי: Cucurbita moschata) היא צמח ממשפחת הדלועיים המזכיר בצורתו אגרטל או אגס.
טעמה של הדלורית מתוק ואגוזי, בדומה לבטטה או לדלעת. קליפתה צהובה ובשרה כתום. כשהדלורית בשלה, צבע הקליפה משתנה מירוק לכתום כהה וטעמה נעשה עשיר ומתוק יותר. הדלורית גדלה כצמח מטפס, הדלורית נוצרת בבסיסו של הפרח, מקורה בצפון אמריקה. לרוב מקלפים את הקליפה ומוציאים את הזרעים ואוכלים את 'בשר' הדלורית, אולם הזרעים ניתנים לאכילה לאחר אפייה או קלייה.
הדלורית עשויה לגרום לתגובה האלרגית דרמטיטיס במגע עם העור לאחר קילופה. בשימוש מסיבי בדלורית יש להשתמש בכפפות.
תחילת הגידול המסחרי בישראל - בתחילת שנות ה-80 כמצע גידול לחרקים מועילים בהדברה ביולוגית למספר מכונים במדינה. לאחר מכן נכנס כגידול מסחרי למאכל אדם ונקרא בתחילה "מיני דלעת" או "דילעית". השם "דלורית" נטבע כשם שיווקי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
