דינה מויאל
| לידה |
 ישראל |
|---|---|
| פטירה | 22 בנובמבר 2006 |
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
| תקופת הפעילות | 1989–2006 (כ־17 שנים) |
| תפקידים בולטים |
|
דינה מויאל (1955 - 22 בנובמבר 2006) הייתה שופטת ישראלית. תפקידה האחרון במערכת המשפט של ישראל היה שופטת בבית המשפט המחוזי בנצרת.
ביוגרפיה
מויאל נולדה בישראל. בשנת 1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בקיבוץ רשפים שבבקעת בית שאן. באותה שנה התגייסה לצבא הגנה לישראל ושירתה שם עד שנת 1975. בין השנים 1975–1981 התגוררה מויאל במושב נביעות ששכן בחצי האי סיני ועבדה שם בתחום התיירות.[1]
בשנת 1987 קבלה תואר במשפטים באוניברסיטת תל אביב והחלה התמחות במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'[2] שנמשכה עד לשנת 1989. באותה שנה הוסמכה כעורכת דין.[1]
בחודש מאי 1996 נבחרה לכהונת שופטת בבית משפט השלום בנצרת. באוגוסט 2001 מונתה לסגנית נשיא בית משפט השלום בנצרת.[1] באוקטובר 2004 היא מונתה להיות רשמת ושופטת בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת. בחודש ינואר 2006 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בנצרת.
בשנת 2006 קבעה בפסק דין תקדימי כי פטירת חבר קיבוץ אינה מקנה ליורשיו "דמי עזיבה".[3]
מויאל נפטרה ב-22 בנובמבר 2006.
קישורים חיצוניים
- דינה מויאל, באתר הרשות השופטת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 דינה מויאל, באתר הרשות השופטת
- ^ עודד ארבל, כולם היו מתמחיו, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
- ^ עמירם כהן, בית המשפט בפסק דין תקדימי: פטירת חבר קיבוץ אינה מקנה ליורשיו "דמי עזיבה", באתר הארץ, 25 באוגוסט 2006
30373424דינה מויאל