דייוויד מאיירס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיוויד נתן מאיירס
ענף מדעי היסטוריה
תרומות עיקריות
מחקר היסטורי

דיוויד נתן מאיירס (נולד ב-2 בנובמבר 1960) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, ראש החוג להיסטוריה יהודית באוניברסיטת UCLA בקליפורניה. נשיא הקרן החדשה לישראל[1].

ביוגרפיה

נולד בשנת 1960 בסקרנטון שבפנסילבניה. בשנת 1988 עבר ללוס אנג'לס, עם אשתו, נעמי סטולצנברג, שקיבלה משרה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת דרום קליפורניה.

קריירה אקדמית

מאיירס הוא בוגר אוניברסיטת ייל בשנת 1982, למד לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת הארוורד. בשנת 1991 קיבל תואר דוקטור בהצטיינות מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, על עבודה בהנחיית יוסף חיים ירושלמי.

פרסם מספר ספרים בתחומי ההגות וההיסטוריה היהודית. מחקרו מתמקד בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית, תולדות הציונות, ובהיסטוריה אינטלקטואלית יהודית מודרנית.

הוא חיבר ספרים אחדים, בהם Re-Inventing the Jewish Past מ-1995, בו עסק באסכולת ירושלים של ההיסטוריה היהודית, וכיצד יצרה היסטוריוגרפיה מוטה ששיקפה את תולדות היהדות מבעד לפרספקטיבה הלאומית של חבריה; ו-Resisting History: Historicism and its Discontents in German-Jewish Thought מ-2003, בו תיאר את תגובתם של ההוגים פרנץ רוזנצווייג, הרמן כהן ויצחק ברויאר לנטייה הרווחת בגרמניה במאה ה-19 לנתח את היהדות במושגים היסטוריציסטיים, נטייה שאיימה לתפישתם על הרלוונטיות שלה להווה ולעתיד.[2]. כמו עסק בחסידות סאטמר ובעיקר בבנייתה של העיירה קרית יואל, שהיא פרדיגמטית בעיניו לניצול של חופש הדת והליברליזם המודרני לצורך שימור קהילה מסתגרת. הוא מחבר ספר על הנושא ביחד עם נעמי סטולצנברג. בנוסף, חיבר את הכרך "מבוא קצר מאד להיסטוריה יהודית" בסדרת מבואות קצרים מאוד של הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

במחקריו סקר את האופן שבו דור החוקרים שייסד את חקר ההיסטוריה היהודית בישראל הטה והציג את ההיסטוריה היהודית, כך שתתאים להשקפת העולם הציונית. הוא מתח ביקורת על ההפרדה הקיימת באקדמיה בין תולדות עם ישראל לבין חוגי ההיסטוריה הכללית.[3]

מאיירס לימד גם בÉcole des Hautes Études en Sciences Sociales- בפריז ובאוניברסיטה הרוסית למדעי החברה במוסקבה. מאז 2002 הוא משמש עורך שותף בJewish Quarterly Review[4]. הוא משמש כמדריך בתוכנית המורשת של קרן וקסנר.

בשנת 2017 מונה למנהל המרכז להיסטוריה יהודית(אנ') בניו יורק. המינוי עורר התנגדות בקרב חוגי ימין, אך זכה לתמיכתם של היסטוריונים רבים. עם מתנגדיו נמנו ארגון ציוני אמריקה[5] וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'[6] עם המתייצבים לצידו נמנים דוד אלנסון, נשיא היברו יוניון קולג' לשעבר, ופרופ' ג'ונתן סרנה מאוניברסיטת ברנדייס. באוגוסט 2018 פרש מתפקידו זה, והסביר שעייף מטיסות בין לוס אנג'לס לניו יורק.[7]

פעילות פוליטית והשקפת עולם

מאיירס תומך בפתרון שתי המדינות. נמנה עם הנהלת הקרן החדשה לישראל ועזר לגייס כספים לארגון If Not Now. בוויכוח שהתעורר על רקע פעילותו זו אמר כי "הוא מתנגד לחרם על ישראל ושבאופן אישי הוא מוכן לשקול תמיכה רק בארגונים שמחרימים מוצרים מהתנחלויות מסוימות."[8]

עם פרסום מינויו לנשיא הקרן אמר מאיירס כי כנשיא הארגון הוא יתמקד "בהדיפת ניסיונות להרוס מוסדות דמוקרטיים בישראל", וכן "בהכנה ליום אחרי שהמשבר הדמוקרטי ייגמר".[1]

בנוסף אמר כי "לא אני ולא הקרן החדשה תומכים ברעיון של חרם עולמי על ישראל, ואיננו תומכים בארגונים שתומכים בחרם על ישראל, עם זאת, איננו מסרבים לממן אלה שקוראים להחרים מוצרים מההתנחלויות, וזה מהסיבה הפשוטה שלראייתנו הכיבוש של הגדה המערבית הוא הפרה של החוק הבינלאומי".[דרוש מקור][מפני ש...]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0