דייוויד איינהורן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| לידה | 20 בנובמבר 1968 (גיל: 56) |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום מגורים | וסטצ'סטר קאונטי, ניו יורק, ארצות הברית |
| מקצוע | נשיא חברת גרינליט קפיטל |
דייוויד איינהורן (David Einhorn, נולד ב-1968) הוא מנהל קרן גידור יהודי-אמריקאי ופילנתרופ.
תולדות
דייוויד איינהורן נולד ב-1968, סיים בהצטיינות יתרה את הלימודים באוניברסיטת קורנל, שם הוא קיבל תואר ראשון בממשל מהמכללה לאמנויות ולמדעים בשנת 1991. היה חבר בתקופת לימודיו באחוות אלפא סיגמא אפסילון (SAE) בקורנל. כיום הוא מתגורר במחוז וסטצ'סטר שבמדינת ניו יורק, עם אשתו, ולהם שתי בנות ובן.
איינהורן מכהן כנשיאה של גרינלייט קפיטל, קרן גידור שאותה הוא הקים בשנת 1996. הקרן השיגה במשך שנות קיומה בממוצע כ-22 אחוזי תשואה נטו לשנה לשותפים והמשקיעים, הקרן התפרסמה בכך שהיוותה אחד הגורמים לקריסתו של בית ההשקעות ליהמן ברדרס.
הוא גם יו"ר ואחד מבעלי המניות העיקריים של גרינלייט קפיטל רי בע"מ, חברת ביטוח משנה הרשומה באיי קיימן.
משנתו העסקית
שמו מזוהה ביותר עם מכירה בחסר (שורט), כלומר השאלה אינטנסיבית של מניות לזמן מוגבל, מתוך כוונה בהמשך לקנות בחזרה את המניות במחיר נמוך יותר. שתי פוזיציות שורט המפורסמות ביותר שלו הן החברות Allied Capital ו'ליהמן ברדרס'. איינהורן אומר על בנקאי ההשקעות שהם מתומרצים כדי למקסם את הבונוסים לעובד. הוא מצטט את הסטטיסטיקה כי בנקי ההשקעות נוטים להעניק 50 אחוז מההכנסות כבונוס, ומינוף גבוה יותר פירושו הכנסות רבות יותר, מה שהופך את זה למודל מסוכן מטבעו.
תרומות לארגוני צדקה
איינהורן הוא תורם מרכזי וחבר מועצת המנהלים של קרן מייקל ג'יי פוקס. בשנת 2006, סיים איינהורן במקום ה -18 באליפות העולם בפוקר, ותרם את כספי הזכייה שלו בסך 659,730 $ לקרן. הוא גם תורם לארגוני צדקה רבים באזור ניו יורק.
באביב של שנת 2009, כפי שנכתב בספרו Fooling Some of the People All of the Time, תרמה גרינלייט קפיטל מחצית מרווחי הקרן [דרוש מקור]על אסטרטגיית המכירה בחסר שלהם כנגד Allied Capital סכום העומד על כ-6,000,000. כמו כן גרינלייט תרמה[דרוש מקור] 1,000,000 $ בשנת 2005 לקרן Tomorrows Children's וכן לארגונים נוספים כגון POGO והמרכז הציבורי יושרה CPI.
Allied Capital
בחודש מאי 2002, בעת כנס מחקר השקעות, נשא איינהורן נאום על חברת פיננסים בגודל בינוני בשם Allied Capital, והמליץ על ביצוע מכירה בחסר כנגדה. המניה פתחה את המסחר למחרת בירידה של 20%.
איינהורן טען, כי החברה הייתה מעורבת בביצוע הלוואות מפוקפקות וכי הונתה באופן ישיר את הרשות לניהול עסקים קטנים בארצות הברית, ולכן בעקיפין, גם את משלם המיסים האמריקאי. החברה טענה כנגד כי איינהורן ביצע מניפולציה לא חוקית בשוק על המניה, וכדי להוכיח זאת, Allied השיגה במרמה את רשומות הטלפון שלו.
הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) חקרה את איינהורן בחשד למניפולציות בשוק המניות. אליוט ספיצר התובע הכללי של מדינת ניו יורק הודיע כי בכוונתו להתחיל חקירה נוספת. בחודש יוני 2007, מצאה רשות ניירות הערך כי Allied עברה על חוק ניירות הערך בנוגע לרישום החשבונאי ולשווי של ניירות ערך לא נזילים המוחזקים בחברה.
בהמשך למאבקו זה, הוא פרסם ספר אשר נקרא "לרמות חלק מהאנשים כל הזמן" (באנגלית: Fooling Some of the People All of the Time) אשר מספר על מאבקו זה. הוא גם הקים אתר אינטרנט בשם FoolingSomePeople.com, כדי לקדם את הספר, והעלה מידע על הצד שלו בסכסוך, לרבות הודעה לעיתונות של Allied בפברואר 2007 ובה הודאה כי סוכן של החברה השיג רשומות טלפון של איינהורן במרמה.
מאבקו נגד חברת Allied נמשך בסופו של דבר כ-6 שנים. איינהורן הציג את החברה Allied כמיקרוקוסמוס של מגמות השוק. "מה שראינו שנה מאוחר יותר הוא כי Allied הייתה קצה הקרחון; כי סוג זה של מוסר מפוקפק ופילוסופיה ופעילות עסקית היה נפוץ הרבה יותר מאשר מה שזיהיתי באותו הזמן" אמר. "המדינה שלנו, הכלכלה שלנו, הם שמשלמים מחיר עצום בשביל זה”.
בסוף 2008, הודיע משרד המפקח הכללי של הבורסה לניירות ערך כי היא חוקרת כמה מן האשמות שאיינהורן טען כנגד ה-SEC על טיפולו הכושל בעניין זה, לרבות האפשרות כי ייתכן ועורך דין לשעבר ב-SEC לקח חומרי חקירה חסויים איתו כשעזב את הנציבות וסיפק חומרים אלו לחברה אשר קיבלה אותו לעבודה בתפקיד לוביסט.
ליהמן ברדרס
החל מיולי 2007, הפך למוכר בשורט במניות ליהמן ברדרס. הוא האמין כי בית ההשקעות נמצא במצב של הון שלילי, וחשוף ביותר למכשירים פיננסים מסוג CDO אשר לא נרשמו כראוי. הוא אף טען כי הם השתמשו בתעלולים חשבונאים מפוקפקים בדיווחים הכספיים שלהם.
כאשר בית ההשקעות בר סטרנס חולץ בערבות של הבנק הפדרלי בחודש מרץ 2008 ונמכר לקונצרן הבנקאי JPMORGAN CHASE, בית ההשקעות המתחרה ליהמן ברדרס היה במצב שברירי ביותר. סמנכ"ל הכספים של ליהמן הייתה ארין קאלאן, שהוכתרה על ידי "וול סטריט ג'ורנל" כ"אדם ההגון בליהמן". הבעיה הייתה שהיא הועסקה בבית ההשקעות שישה חודשים בלבד וכן שהרקע שלה היה כעורכת דין בתחום המיסים ולא היה לה ניסיון מעשי בפיננסים.
בנאום שנשא בכנס באפריל, החל לדבר בפומבי על פוזיציות השורט כנגד בית ההשקעות. להמן ברדרס פנה לקרן גרינלייט וביקש עותק של הנאום, אשר נשלח אליהם.
בחודש מאי 2008, ביצעה מנהלת הכספים קאלאן שיחה פרטית עם איינהורן והאנליסטים שלו. מטרת השיחה עם קאלאן היה לתת לה הזדמנות להסביר את הפערים אותם הוא גילה בין הדוחות האחרונים של הפירמה הפיננסית ובין מה שנידון בכנס של החברה בעקבות פרסום הדוחות.
מאוחר יותר נאמר כי הגב' קאלאן פספסה בכמה מן התשובות לשאלות אותן נשאלה לגבי הערכות שווי הנכסים של ליהמן. כאשר איינהורן פרסם בציבור מאוחר יותר את השיחה, המחיר המתדרדר גם כך של מניית ליהמן קרס עוד יותר. קאלאן פוטרה כעבור מספר שבועות, כאשר בית ההשקעות פרסם דוח גרוע מהצפוי אשר הכיל הפסד של 2.8 מיליארד ברבעון השני.
בית ההשקעות ליהמן ברדרס פשט את הרגל בספטמבר 2008.
מיקרוסופט
בתאריך 26 במאי 2011 קרא איינהורן לסטיב באלמר מנכ"ל חברת מיקרוסופט להתפטר מתפקידו לאחר שהחברות אפל וIBM עקפו אותה בשווי השוק שלה.
גרין מאונטיין
במהלך סתיו 2011 פורסם כי איינהורן מחזיק באמצעות חברתו פוזיציית שורט שנלקחה במחיר כ-80$ על חברת הקפה גרין מאונטיין. בתאריך 09 בנובמבר 2011 החברה פרסמה את דוחות הרבעון השלישי ובהם היא החטיאה את תחזיות האנליסטים וכתוצאה מכך צנחה בכ-35% לשער של 44.1$ בלבד.
קישורים חיצוניים
- האתר של דוויד איינהורן
- "The End of the Financial World as We Know It," New York Times
- "Einhorn bets on major currency 'death spiral'" Marketwatch.com
30594113דייוויד איינהורן