דיאתיל אתר
מולקולת דיאתיל אתר | |
מולקולת דיאתיל אתר -ייצוג קווי | |
שם סיסטמטי |
Ethoxyethane |
---|---|
שמות נוספים | Diethyl ether; Ethyl ether; Ethyl oxide |
מסה מולרית | 74.12 גרם/מול |
מראה | נוזל שקוף |
מספר CAS | 60-29-7 |
צפיפות | 0.7134 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | נוזל |
מסיסות | 69 גרם לליטר |
טמפרטורת היתוך |
-116.3 °C 156.85 K |
טמפרטורת רתיחה |
34.6 °C 307.75 K |
מקדם שבירה | 1.353 |
נקודת הבזק |
-45 °C 228.15 K |
נקודת התלקחות |
160 °C 433.15 K |
דיאתיל אתר (Diethyl ether; נקרא גם אתר דיאתילי או אֵתאוֹקְסִיאֵתָאן (Ethoxyethane) או בפשטות: אֶתֶר) הוא תרכובת אורגנית שנוסחתה . דיאתיל אתר הוא ממס בעל חשיבות גבוהה בתעשייה הכימית.
היסטוריה
גילוי התרכובת נזקף לזכותו של האלכימאי רמון ליול (בשנת 1275 לערך), אולם אין עדויות מהימנות לכך. התרכובת סונתזה לראשונה בידי הרופא הגרמני ולריוס קורדוס בשנת 1540. קורדוס כינה את האתר "שמן מתוק של חומצה גופריתית", וציין כמה מתכונותיו הרפואיות של החומר. בערך באותה תקופה גילה האלכימאי והרופא פרצלסוס את תכונות שיכוך הכאבים של האתר.
השם "אתר" ניתן לחומר בשנת 1730, בידי הגרמני אוגוסט זיגמונד פרובניוס. דיאתיל אתר הוא דוגמה אחת לאלפי התרכובות האורגניות המוגדרות כאתר; אתר בהגדרתו הכימית הוא כל תרכובת המכילה את הקבוצה C-O-C, ואין להתבלבל בין המושגים. מצב דומה קיים במושג כוהל, שמה של קבוצת תרכובות אורגניות וכן שמו היום-יומי של החומר הידוע ביותר בקבוצה זו: אתנול.
המנתח האמריקאי קרופורד ויליאמסון לונג היה הראשון שהשתמש בדיאתיל אתר להרדמה כללית (ב-30 במרץ 1842).
סינתזה
דיאתיל אתר מיוצר בתגובה בין חומצה חזקה, לרוב חומצה גופרתית (H2SO4) לאתנול. החומצה מתפרקת במים ויוני מימן נקשרים לחמצן האלקטרו-שלילי של האתנול:
בשלב הבא החמצן של מולקולת אתנול אחרת נקשר לחמצן שעבר פרוטונציה לקבלת דיאתיל אתר תוך שחרור מים ויון מימן
התגובה מתבצעת בטמפרטורה הנמוכה מ-150°C כדי למנוע יצירת אתילן מהאתנול.
התגובה ליצירת דיאתיל אתר הפיכה (רברסיסבלית) כך שיווצר שיווי משקל בין אתנול לדיאתיל אתר. כדי לקבל ניצולת גבוהה נדרש זיקוק להוצאת האתר כך שעל פי עקרון לה שטלייה תתקדם הריאקציה לכיוון התוצר הרצוי.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיאתיל אתר |
22526416דיאתיל אתר