דז'יאלושיצה
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה |
| מחוז | פינצ'וב |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,068 (2006) |
| קואורדינטות | 50°22′N 20°21′E / 50.367°N 20.350°E |
| http://www.dzialoszyce.pl | |
דז'יאלושיצה (בפולנית: Działoszyce; ביידיש: זאלעשיץ) היא עיירה במחוז פינצ'וב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
דזיאלושיץ' נזכרת לראשונה בשנת 1220, ובשנת 1409 העניק לה מלך פולין ולדיסלב השני יגיילו זכויות עיר. תחילה השתייכה העיירה למשפחת אוסטרוגסקי, ולאורך השנים שימשה כנקודת מעבר בנתיב המסחר של קרקוב.
יהודי דז'יאלושיצה
נראה שיהודים התיישבו בדז'יאלושיצה מאז שהוענקו לה זכויות עיר. מאמצע המאה ה-18 נעשו היהודים לרוב בעיירה, והפכו את היישוב למרכז מסחר ומלאכה לכפרי הסביבה. בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 5,618 יהודים, מתוך 6,755 תושבים.
לאחר כיבוש העיירה בידי הגרמנים בספטמבר 1939, מונה בה יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים כוח אדם לעבודות כפייה, שבוצעו גם במחנות עבודה.
משנת 1941 הורע מצבם של יהודי העיירה, ונאסר עליהם לצאת מהעיירה לקניית מזון. במקרה אחד הוצאו להורג 6 יהודים שעברו על האיסור, ובמקרה נוסף 4 יהודים. בחורף 1942 נצטוו יהודי העיירה למסור לגרמנים את דברי הפרווה שלהם, ובאביב 1942 צוו יהודי העיירה לשלם לגרמנים סכום כופר גבוה.
ב-2 בספטמבר 1942 כותרה העיירה בידי אנשי ס"ס ושוטרים פולנים, ויהודיה נצטוו להתכנס בכיכר השוק המקומית. בשלב זה מאות מיהודי העיירה הצליחו להימלט ממנה ליערות הסביבה. בכיכר השוק נערכה ביהודים סלקציה, כאשר כ-1,200 עד 2,000 יהודים, בעיקר מבוגרים וילדים, נרצחו בבורות ירי שהוכנו בבית העלמין היהודי המקומי. יתר יהודי העיירה, בנוסף לפליטים יהודים רבים שהגיעו והובאו אליה, כ-15,000 איש, הועברו לעיירה מייחוב, שם הוחזקו בשדה פתוח שעות רבות ללא מזון ושתייה, ונערכה בהם סלקציה יחד עם יהודים נוספים מהסביבה שהובאו למקום. כ-2,000 צעירים, ובהם 800 מתושבי דז'יאלושיצה, הועברו למחנות עבודה באזור קרקוב, והיתר שולחו באמצעות קרונות משא למחנה ההשמדה בלז'ץ.
מעט היהודים שהושארו בדז'יאלושיצה לאחר האקציה, לצד מאות מהיהודים הנמלטים ששבו אליה, הועסקו בידי הגרמנים באיסוף ובמיון הרכוש היהודי הנותר בעיירה, ובאוקטובר 1942 גורשו כולם למחנות עבודה.
