דו-שן שעיר
 דו-שן שעיר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| שם מדעי | |
 .Bidens pilosa L
| |
דּוּ-שֵׁן שָׂעִיר (שם מדעי: Bidens pilosa) הוא צמח עשבוני חד-שנתי ממשפחת המורכבים, שמקורו באמריקה והפך לצמח פולש באפריקה, בדרום אסיה ובישראל[1]. דו-שן שעיר הוא מין שכיח בישראל ונחשב לעשב רע. זהו צמח זקוף ומסועף, שיכול להתנשא בישראל לגובה של עד 70 ס"מ. פרחיו הצינוריים זעירים וצהובים ממוקמים במרכז התפרחת והפרחים הלשוניים (אם קיימים) לבנים וממוקמים בהיקף התפרחת ויוצרים מעין "עלי כותרת" גדולים ובולטים. פירותיו הם זירעונים, שבקודקודם שתיים עד ארבע שיניים[2]. כל זרעון מצויד בזיפים או קרסים זעירים, המאפשרים לו להיצמד בחוזקה לבעלי חיים, בגדים או חפצים אחרים. מנגנון זה, הנקרא epizoochory, הוא אסטרטגיה יעילה להפצת הזרעים למרחקים גדולים.
דו-שן שעיר הוא אחד מתוך 223 מינים של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים או גאופיט בעל קני שורש בסוג דו-שן, הנפוץ כמעט בכל העולם, למעט באזורים קרים במיוחד, אזורים מדבריים קיצוניים ואזורים הרים גבוהים מאוד[3][4]. בישראל נכחד מין נוסף, דו-שן משולש (Bidens tripartita), שהיה ידוע רק מגלילה אחת, עמק החוּלה, שם גדלו אוכלוסיות מקומיות יציבות[5]. טווח התפוצה הטבעי של מין זה הוא באזורים הממוזגים בחצי הכדור הצפוני ובית גידולו ביצות ושטחים פתוחים במקווי-מים. באופן נדיר גם שקעים לחים ומקומות מושקים[6][7]. צפון ישראל מהווה עבור דו-שן משולש גבול תפוצתה הדרומי במזרח הים התיכון.
מלבד שני המינים הללו, בישראל נפוצים גם שלושה מינים תרבותיים: דו-שן לבן (Bidens alba), דו-שן סגול (Bidens aequisquama), דו-שן גזור-עלים (Bidens aurea), אשר הם צמחים רב-שנתיים ומכונים במשלות בישראל בשם "בידנס".
שמות ומקורות השם
השם העברי "דו-שן" הוא תרגום מילולי של השם המדעי Bidens. בספרות הבוטנית העברית מופיע שם הצמח לעיתים כתיבה אחת, כלומר "דושן". עם זאת, ברשימה המעודכנת של שמות צמחים שאושרה על ידי האקדמיה ללשון בתחילת שנות ה-2000, שמות צמחים שנכתבו בעבר בתיבה אחת מופיעים כעת בשתי תיבות עם מקף ביניהן, ובכללם "דו-שן" – כל זאת במטרה להבהיר את משמעות השם. במשתלות של ישראל, מינים שונים של דו-שן מוכרים לרוב בשמם האנגלי "בידנס".
השמות האנגליים העממיים לדו-שן הם: Spanish Needle, Hairy Beggarsticks, Blackjack
מאפיינים מורפולוגים
דו-שן שעיר הוא צמח חד-שנתי או רב-שנתי קצר חיים, בגובה של 30 עד 150 ס"מ, קירח או בעל מעט שערות[8]. לשורש מבנה שיפודי עמוק, שעשוי לפתח שורשים צדדיים המתפשטים לצדדים בהתאם לגודל ולגיל הצמח. הגבעולים עדינים, זוויתיים, ירוקים וכמעט קירחים, חלשים ומסועפים. הפטוטרת דקה, מתרחבת בבסיסה ונאחזת קלות בגבעול, כששוליה בבסיס שעירים. הלוואים חסרים.
העלים נגדיים ונישאים על פטוטרות. העלים התחתונים פשוטים, קטנים, דמויי ביצה ומשוננים כמשור (השיניים פונות לעבר קודקוד העלה), בעוד העלים העליונים מורכבים, מנוצים לזוג אחד או שני זוגות של עלעלים ועלעל קצה יחיד, כלומר מספר העלעלים 3 או לעיתים 5 עלעלים. עלעל הקצה נישא על פטוטרית, והעלעלים הצדדיים יושבים או נמשכים לאורך הציר המרכזי. העלעלים שאורכם עשוי להגיע עד 7 ס"מ, הם דמויי ביצה ומשוננים כמשור, קודקודם חד, ובסיסם קהה או מחודד, צרים עד קטומים. הטרף בעל עירוק מנוצה ומרושת בצד התחתון, ועם שערות קצרות משני צדדיו, כאשר בצד התחתון השערות ארוכות יותר.
להבנת מבנה התפרחת והפרי מומלץ לעיין בערך מורכבים.
התפרחת היא קרקפת (כבמשפחת המורכבים) בקוטר של כס"מ אחד, כאשר מספר קרקפות יושבות בסמיכות זו לזו על אותו גבעול ונישאות על עוקץ ארוך (בדו-שן משולש הקרקפות יחידות). הקרקפות צהובות ומעוטות פרחים. הפרחים בקרקפת הם בדרך כלל צינוריים וצהובים, אך לעיתים מצויים גם פרחים לשוניים מעטים, קצרים ולבנים.
חפי המעטפת החיצוניים עשבוניים, מאורכים ומחוברים בבסיסם, בעוד שהחפים הפנימיים ארוכים ורחבים יותר, קרומיים ובצבע חלודה. המצעית שטוחה ובעלת חפים נשירים.
הפרחים הצינוריים צהובים ודו-מיניים, בעוד שהפרחים הלשוניים עקרים או נקביים (צמח פוליגמי). עמוד השחלה מסתיים באונות מכוסות שיער בקצוות[9].
הפירות הם זירעונים יבשים, מאורכים בצורת סרגל ומכילים זרע יחיד בצבע שחור או חום כהה. זירעונים אלה בעלי ארבע מקצועות, אורכם נע בין 8 ל-10 מ"מ ורוחבם כמ"מ אחד, והם ארוכים יותר מחפי המעטפת החיצוניים. שוליהם בחלק העליון עם שיכים מועטים (ולא לכל אורך השוליים)[10].
בקצה העליון של הזירעונים מצויים מספר קרניים – אלו הם מלענים אשונים (שיכים) מחודדים, מכוסים בשיניים זעירות הכפופות לאחור, המאפשרות היצמדות לגופם הצמרירי של בעלי חיים לצורך הפצה[9]. ציצית השערות האופיינית למשפחת המורכבים חסרה, ובמקומה יש את מלענים הללו, הבולטים בצבעם החום ובסידורם על הקרקפת, כאשר כל המלענים מופנים כלפי ההיקף.
מספר המלענים משתנה; בישראל הוא נע בין 2 ל-4, בעוד שבאזורים שונים בעולם דווח גם על מספר של 2, 3, לעיתים רחוקות 4 או 5 מלענים. זירעונים הנמצאים בשולי הקרקפת הם קצרים ודחוסים יותר.
תפוצה בעולם ובישראל
דו-שן שעיר נפוץ בטבע באזורים נרחבים של אמריקה הטרופית והסובטרופית, מצפון-מערב וצפון-מזרח ארגנטינה ועד דרום טקסס בארצות הברית. מעבר לתפוצתו המקורית באמריקה, דו-שן שעיר התפשט למגוון רחב של מדינות ואזורים בעולם, כולל מדינות רבות באגן הים התיכון, באפריקה, באסיה, באיים הפסיפסיים ובאזורים נוספים באמריקה. הוא הפך לעשב פולש בחלקים של אירופה, אסיה, אפריקה ואיי האוקיינוס השקט[1].
דו-שן שעיר ידוע ביכולת התפשטות מהירה ובהסתגלות גבוהה, מה שהופך אותו לפולש משמעותי המשפיע על המערכת האקולוגית המקומית. באזורים טרופיים ניתן למצוא אותו גדל לאורך כל השנה, אך צמיחתו נמרצת במיוחד במזג אוויר חם ובעונות גשומות. במקומות אליהם פלש, הוא נחשב לצמח פולש ואף לעשב רע.
להלן רשימה מצומצמת של אזורים מרכזיים בהם פלש:
- אמריקה: מתפשט באזורים שונים בברזיל, ובצפון אמריקה (כגון מרילנד וצפון קרוליינה).
- האיים הפסיפיים: כולל הוואי, סמואה, ניו זילנד ואיי קוק.
- אפריקה: נפוץ במיוחד במדינות כמו מרוקו, אלג'יריה, אנגולה, אתיופיה, נמיביה ומדגסקר.
- אסיה: פלש להודו, סין, יפן, הפיליפינים ותאילנד.
- אגן הים התיכון: כולל מדינות כמו ספרד, איטליה, יוון, תוניסיה, מצרים ולבנון וישראל.
התפוצה בישראל: גולן, גליל, עמקים, גלבוע, הרי שומרון, הרי יהודה (גם בירושלים), מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת[6].
בית גידול של דו-שן שעיר
דו-שן שעיר מופיע במגוון בתי גידול, החל מאדמות לחות ופוריות ועד אדמות יבשות, לא פוריות וחוליות. לרוב ניתן למצוא אותו באזורים יבשים במידה בינונית, בעלי שמש מלאה, שנפגעו מפעילות אנושית או של בעלי חיים.
הוא גדל גם בשדות ובשדות מרעה, ביערות מבוראים, בביצות, בצדי דרכים, בגדות תעלות, באזורים חקלאיים כגון שדות שלחין, שטחים מעובדים ומשתלות. בגינות ובפארקים ניתן למצוא אותו בערוגות שתילה או במדשאות, בעוד שבמשתלות הוא נצפה לרוב באזורים ללא גידולים ובחורי ניקוז של עציצים. ייתכן למצוא אותו גם במצעי השתילה של צמחי נוי במיכלים, במיוחד בגידולים ארוכי טווח.
פנולוגיה
ניתן למצוא פרטים של דו-שן שעיר עם עלווה, פריחה ופירות בהפצה לאורך כל השנה. הצמח מעדיף טמפרטורות מעל 16°C, אך הוא עמיד בפני כפור, עם שורשים המסוגלים לעמוד בטמפרטורות נמוכות עד 15- מעלות צלזיוס. פרט אחד יכול לייצר בין 3,000 ל-6,000 זרעים בעלי חיוניות גבוהה, ללא צורך בתרדמת, וליצור עד 4 דורות בשנה.
למרות שדו-שן שעיר הוא צמח מואבק עצמי, הוא עדיין מושך מאביקים. הזרעים נובטים על פני הקרקע או בעומקים רדודים באדמה. אור ואוורור טובים תורמים לנביטה, אך הזרעים יכולים לנבוט גם בתנאי חושך. בעת הנביטה, העלים הראשונים דומים לעלים הבוגרים.
ההפצה מתבצעת באמצעות היצמדות הזירעונים לפרוות בעלי-חיים ולבגדי אדם. זרעים נוקשים אלה נצמדים היטב ונדרשת הסרה פרטנית שלהם.
דו-שן משולש
בישראל נכחד מין נוסף, דו-שן משולש (Bidens tripartita), שהיה ידוע רק מגלילה אחת, עמק החוּלה, שם גדלו אוכלוסיות מקומיות יציבות[5]. טווח התפוצה הטבעי של מין זה הוא באזורים הממוזגים בחצי הכדור הצפוני ובית גידולו ביצות ושטחים פתוחים במקווי-מים. באופן נדיר גם שקעים לחים ומקומות מושקים[6][7]. צפון ישראל מהווה עבור דו-שן משולש גבול תפוצתה הדרומי במזרח הים התיכון.
דו-שן משולש (שם מדעי: Bidens tripartita) הוא צמח חד-שנתי, בגובה 20 עד 100 ס"מ ואף יותר, כמעט קירח. הגבעולים זקופים ומסתעפים בתפרחת מכבדית.
העלים נגדיים ונישאים על פטוטרות, לרוב בעלי 3 (לעיתים 5) עלעלים, לעיתים רחוקות בלתי מנוצים; העלעלים דמויי מעוין (עם צלעות שוות) או דמויי אזמל ( עם צלעות שכנות שאינן שוות), ושפתם משוננת כמשור.
הקרקפות יחידות, מכילות רק פרחים צינוריים במרכז הקרקפת וללא פרחים לשוניים בהיקפן, חצי-כדוריות, ובקוטר של 1.5 עד 2 ס"מ (כולל חפי המעטפת). הפרחים דו-מיניים וצבעים צהוב-חום.
חפי המעטפת החיצוניים פרושים, עשבוניים (ירקרקים), דמויי אזמל הפוך, ושפתם מכוסה שיכים זעירים. אורכם גדול פי 2 עד 3 מאורך החפים הפנימיים, שהם קרומיים ובצבע חלודה. המצעית שטוחה ובעלת חפים נשירים.
הזירעונים דמויי ביצה הפוכה-דמויי יתד, משוטחים ובאמצעם עובר צלע בולטת אחת, אורכם 6 עד 8 מ"מ ורוחבם 2 עד 3 מ"מ, קירחים, ושוליהם מעובים עם שיכים כפופים לאחור[10]. הציצית מורכבת משני מלענים ולעיתים רחוקות מארבעה. המלענים אשונים, מחודדים, ומכוסים שיכים קטנים הכפופים לאחור.
הפריחה מיולי עד ספטמבר.
ההבדלים בין דו-שן משולש לדו-שעיר
ההבדלים העיקריים בין דו-שן משולש לבין דו-שן שעיר ניכרים בצורת העלעלים, בהרכב הקרקפת ובמבנה הזירעונים, וזיהויים חשוב במקרה שימצא מחדש המין הנכחד בישראל - דו-שן משולש.
- עלעלים: בדו-שן משולש, העלעלים הם דמויי מעוין או אזמל, בעוד שבדו-שן שעיר העלעלים דמויי ביצה.
- קרקפות: בקרקפות של דו-שן משולש, שקוטרן 1.5 עד 2 ס"מ, יש רק פרחים צינוריים במרכז הקרקפת וללא פרחים לשוניים. לעומת זאת, בקרקפות של דו-שן שעיר, שקוטרן כ-1 ס"מ, יש לעיתים גם פרחים לשוניים מעטים, קצרים ולבנים בהיקף הקרקפת, בנוסף לפרחים הצינוריים במרכזה.
- מבנה הזירעונים: בדו-שן משולש הזירעונים הם דמויי ביצה הפוכה-יתד, משוטחים ובמרכזם צלע בולטת, בעוד שבדו-שן שעיר הזירעונים הם מוארכים ודמויי סרגל.
- שוליים ושיכים: זירעוני דו-שן משולש בעלי שוליים מעובים עם שיכים כפופים לאחור לכל אורכם, בעוד שבדו-שן שעיר ישנם שיכים מעטים הממוקמים רק בחלק העליון של הזירעון.
- מלענים: בדו-שן משולש לזירעון יש לרוב שני מלענים ולעיתים רחוקות ארבעה, ואילו בדו-שן שעיר יש לרוב ארבעה מלענים ולעיתים רחוקות שניים.
קישורים חיצוניים
- דו-שן שעיר, באתר ITIS (באנגלית)
- דו-שן שעיר, באתר NCBI (באנגלית)
- דו-שן שעיר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דו-שן שעיר, באתר צמח השדה
- דו-שן שעיר, באתר צמחיית ישראל ברשת
- דו-שן שעיר, באתר Tropicos (באנגלית)
- דו-שן שעיר, באתר GBIF (באנגלית)
- דו-שן שעיר, באתר The Plant List (באנגלית)
- דו-שן שעיר, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Bidens pilosa, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Bidens pilosa, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 4-6-2024
- ^ Bidens L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Bidens L., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 4-6-2024
- ^ 5.0 5.1 דו-שן משולש, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, 1-2011
- ^ 6.0 6.1 6.2 דו-שן משולש, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 7.0 7.1 Bidens tripartita, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 325-6
- ^ 9.0 9.1 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 692
- ^ 10.0 10.1 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 454-5
דו-שן שעיר40181544Q814421