דורשי חמורות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דורשי חמורות הוא מונח הלקוח מהתלמוד המתאר תנאים אשר היו בעלי דרשות מסוג מסוים. ישנם שפירשו שהם דרשו דברים סבוכים וסתומים הכתובים בתורה. אחרים הצביעו על כך שכל דרשותיהם מתייחסות למידה כנגד מידה.

היקרויות של המושג

המונח דורשי חמורות מופיע בתלמוד בבלי שלוש פעמים:

המונח מופיע גם במדרשים אחרים:

  • "דורשי חמורות היו אומרים: ונתצתם את מזבחותם, מה חטאו עצים ואבנים? אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידיהם, אמר הכתוב ונתצתם את מזבחותם" - מסכת שמחות ח, הלכה טז

משמעות

רש"י כותב בברכות ש"דורשי חמורות" ו"דורשי רשומות" הם מושגים בעלי משמעות זהה[3]. את חמורות הוא מפרש בחולין ובברכות כ"סתומות"[4].

פירוש נוסף למונח זה מצינו בראשונים, שהוא מלשון חומר בארמית, שפירושו הוא "מעשה", כלומר עיסוק ועשייה שמתעסקים בפסוק ומפרשים אותו,[5] כגון, "רבי יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר[6]". לדעה זו, המונח חומר אינו מתייחס לגוף הפסוק שממנו נלמדת הדרשה, אלא לגוף הדרשה עצמה.

ישנה אפשרות נוספת לביאור המילה "חומר": מלשון צרור מרגליות ובושם, דהיינו חריפות הדברים ואמיתותם - הם כבושם.[7]

הרב יהודה לייב צירלסון הצביע על כך שכל הדרשות של דורשי חמורות הם דרשות בהם הגמול הניתן על פי הדרישה בוא באותו אופן או מידה של החטא הגורר את העונש, במידה כנגד מידה[8]. דניאל בויארין מוסיף שהגבלה זאת למתודה מסוימת היא בניגוד לדרשות של דורשי רשומות הכוללות דרשות במגוון של מתודות שונות[9].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ס"ז
  2. ^ ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק ז'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ד עמוד ב'
  5. ^ שיטת התוספות בשם הערוך בבבלי בחולין דף קלד עמוד ב', בדיבור המתחיל "דורשי".
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב עמוד ב' ובתוספות שם
  7. ^ פירוש הרש"י בקידושין, שם
  8. ^ יהודה לייב צירלסון, ע"ד דורשי חמורות ודורשי רשומות שבתלמוד, בית ועד לחכמים, חוברת שמינית, כרך ב', תרס"ג, ליעדס, עמ' 39-41, באתר היברובוקס
  9. ^ דניאל בויארין, דורשי רשומות אמרו, באר שבע, כרך ג', תשמ"ח, עמ' 23-33
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24652384דורשי חמורות