דורותי רובינס
| לידה |
15 בפברואר 1920 לייקווד, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
12 בדצמבר 1999 (בגיל 79) עין הוד |
| שם לידה | דורותי איליין שוהן |
| תחום יצירה | פיסול, שירה |
דורותי רובינס (Dorothy Robbins; 15 בפברואר 1920 - 12 בדצמבר 1999) הייתה פסלת אמריקאית-ישראלית, משוררת, מרצה בכירה וראש החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה.
ביוגרפיה
רובינס נולדה בעיירה לייקווד שבמדינת אוהיו בארצות הברית. הוריה, אלה ובנג'מין שוהן, היגרו מרוסיה ובבואם לעיירה לייקווד פתחו שם חנות בגדים שנקראה Star Bargains. לזוג נולדו שלוש בנות: סריל שהייתה למחזאית, מיוריאל שנעשתה למורה ובמאית של תיאטרון ילדים, ודורותי הצעירה שנעשתה פסלת. בהיותן בנות למשפחה היהודית היחידה בשכונה קתולית, סבלו שלוש האחיות לעיתים קרובות מהצקות של ילדי השכונה, בדרכן הביתה מבית הספר[1].
רובינס סיימה בהצטיינות את התואר הראשון מטעם אוניברסיטת המדינה של אוהיו. עם סיום לימודיה היא נישאה לאירב (Irv), שהיה באותה עת חייל בצבא ארצות הברית. הזוג עבר לחיות בבסיס צבאי בסן אנטוניו. לימים היה אירב למחנך ופסיכולוג.
בשנת 1948 בשבתה בסן אנטוניו, בנתה רובינס בעזרת אטבי כביסה שלד שעל גביו עיצבה דמויות בחומר. פסלים אלו נוצרו בהשראת הקבצנים הרבים שפגשה בטיולים במקסיקו עם בן זוגה. העבודה זכתה להערכה ואפשרה את קבלתה לאקדמיה לאמנות קרנברוק שבמדינת מישיגן[1]. בשנות החמישים של המאה העשרים עברה רובינס לניו-יורק והתקבלה כחברה במרכז לפיסול (SculptureCenter). היא הייתה אחת מהנשים הראשונות שעסקו באותן שנים בריתוך, בעבודות בפלדה ונחושת. בשנת 1954 התקיימה תערוכת היחיד הראשונה שלה. באותה שנה היא גם ילדה את בתה דינה. בשנת 1960 היא התגרשה מבעלה ונרשמה למכללת האנטר, שם השלימה לימודי תואר שני. ב-1966 הועסקה בתור מורָה יחידה בצוות של מורים לפיסול בפקולטה לאמנות-סטודיו באוניברסיטת ניו פאלץ (SUNY New Paltz).
לאחר שרובינס עלתה לארץ בשנת 1971, הציע לה פרופ' אברהם קאמפף, מייסד החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, תפקיד בהקמת המדור לאמנות יצירה. בשנים 1973–1976 היא שמשה כראש המחלקה לאמנות באוניברסיטה, אז התגוררה בקריית אתא, והחזיקה גם סדנא פרטית. בין השנים 1972–1984 היא הייתה מרצה בכירה ולימדה פיסול[1].
בשנת 1978 רובינס נעשתה חברת כפר אמנים עין הוד והתגוררה במקום עד ליום מותה.
בשנת 1962, התגלה אצל רובינס ניוון שרירים פרוגרסיבי. בתשע השנים האחרונות לחייה במהלך תקופות ההחלמה מארבעת הניתוחים שעברה עקב מחלתה, החלה לכתוב שירה[2]. היא לא פסקה מיצירתה עד למותה בשנת 1999.
תאריכים בחייה
- 1920 נולדה בלייקווד, אוהיו
- 1942–1938 תואר B.A. בהצטיינות, אוניברסיטת אוהיו
- 1947–1945 אקדמיית קרנבוק לאמנות בבלומפילד הילס, מישיגן; ובאקדמיית סינסינטי לאמנות
- 1950–1948 הוראת פיסול קרמי במוזיאון סינסינטי לאמנות, אוהיו.
- 1950 עברה להתגורר בניו יורק
- 1966–1951 חברת המרכז לפיסול, ניו יורק
- 1965–1963 תואר M.A. באמנות, לימודי הסמכה, מכללת האנטר, אוניברסיטת העיר ניו יורק
- 1971–1966 מרצה בכירה לפיסול, אוניברסיטת ניו פלץ, ניו יורק
- 1971 עלתה לישראל
- 1984–1972 מרצה בכירה לפיסול, החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה
- 1976–1973 ראש החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה
- 1999 12 בדצמבר נפטרה בביתה בעין הוד
תערוכות
- 2012 דורותי רובינס – Heartland תערוכת פיסול חוצות בגן אולי בעין הוד
- 2010 "התיאטרון האנושי" במוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד
- 2011 דורותי רובינס// כתשוקה צרופה האופרה הישראלית - תל אביב יפו
אוספים ציבוריים
- מוזיאון סינסינטי לאמנות, אוהיו
- מוזיאון ישראל, ירושלים
- התיאטרון העירוני, גבעתיים
- המרכז הרפואי על שם שיבא, תל השומר
פרסים
- 1949 - פרס רכישה, מוזיאון סינסינטי לאמנות, אוהיו
- 1953-1954 - פרס ראשון, אגודת אמני לונג איילנד, ניו יורק
- 1961 - פרס רכישה, אמני אודובון, ניו יורק
- 1963 - פרס פיסול, אקדמיית קונטיקט לאמנות
- 1966 - פרס פולי גילן, האגודה הארצית של נשים אמניות, ניו יורק
- 1982 - פרס על שם הרמן שטרוק מטעם עיריית חיפה
ספרים
- דורותי רובינס, "המוזרים", פעימה מלב הפעימות: הרהורים אוטוביוגרפיים, מתרגמת לאה זהבי (עין-הוד: דורותי רובינס, 1999).
- דורותי רובינס, "עולם בזעיר אנפין", פעימה מלב הפעימות: הרהורים אוטוביוגרפיים
לקריאה נוספת
- פסלים - דורותי רובינס מחקר ותרגום: אירית מילר, עיצוב גרפי: חיים שטייר, תצלומים: גדעון סלד, אוטו נלסון ואחרים. יצא לאור על ידי הוצאת עצמית (?), בשנת 1990.
- עוותים משנים שוכנים בשולים : מבטים ביצירתה של דורותי רובינס עורך: נסים גל. פרדס הוצאה לאור חיפה, 2011
קישורים חיצוניים
- דורותי רובינס, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- אריה ברקוביץ', דורותי רובינס: התיאטרון האנושי דורותי רובינס
הערות שוליים
