דונילוביצ'ה
כנסייה בדונילוביצ'ה | |
מדינה | בלארוס |
---|---|
וובלסט | ויטבסק |
ראיון | פסטאווי |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 707 (2010) |
קואורדינטות | 55°04′N 27°14′E / 55.067°N 27.233°E |
דונילוביצ'ה (בבלארוסית: Дуні́лавічы, דונליביצ'י; בפולנית: Duniłowicze; ביידיש: דונילאוויטש) הוא כפר במחוז ויטבסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
האזכור הראשון לדונילוביצ'ה הוא משנת 1473. במהלך המאה ה-17 הוקמו בכפר כנסייה ומנזר.
בחלוקת פולין השנייה בשנת 1793 נכלל היישוב בתחום האימפריה הרוסית, ובשנת 1921 נכלל במחוז וילנה שבתחום הרפובליקה הפולנית השנייה. בשנת 1941, תחת השלטון הסובייטי, קיבל היישוב מעמד עירוני, אך בשנת 1954 הושב למעמד כפרי.
יהודי דונילוביצ'ה
בין מלחמות העולם נמנו בכפר כ-700 יהודים, קרוב למחצית תושביו. בכפר פעלו מוסדות דת ותרבות יהודיים, וכן תנועות נוער ציוניות.
בספטמבר 1939 הועבר הכפר לשליטה סובייטית, ובתקופה זו נסגרו בו המוסדות היהודיים, ועסקים פרטיים במקום הולאמו.
ב-4 ביולי 1941 נכנסו לכפר הגרמנים, ותוך מספר הטילו על יהודי המקום גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה וחובת ענידת טלאי צהוב. בהמשך, הוקם בכפר יודנרט, בראשות ישעינו פרידמן, אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדים יהודים לעבודות כפייה.
ב-6 בינואר 1942 רוכזו כ-900 יהודי הכפר בגטו שהוקם בסמטה מוזנחת בו, בו הועסקו בתנאי רעב. בקיץ 1942 הגיעו לגטו פליטים יהודים מיישובי הסביבה.
בלילה של ה-21 בנובמבר 1942 נכנסו לגטו אנשי איינזצגרופן ושוטרים פולנים ובלארוסים, והחלו לירות על בתי הגטו, ולהצית אותם. יהודים שנתפסו מסתתרים בגטו, או שניסו להימלט ממנו, נורו במקום. כ-800 היהודים הנותרים הובלו לאורווה גדולה בסמוך לכפר, ושם נורו כולם. מהיהודים שהצליחו להימלט מהכפר היו שהצטרפו ליחידות פרטיזנים.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת דונילוביצ'ה, בספריית העיר ניו יורק
- דונילוביצ'ה (Duniłowicze), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "דונילוביצ'ה", באתר השטעטל הווירטואלי
- "דונילוביצ'ה", באתר JewishGen (באנגלית)
- מוניקה טומקייביץ', דונילוביצ'ה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1183–1184), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
22807730דונילוביצ'ה