דוד סרוואן-שרייבר
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה יח"צנית.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה יח"צנית. |
 |
דוד סרוואן-שרייבר (בצרפתית: David Servan-Schreiber; 21 באפריל 1961, ניי-סיר-סן - 24 ביולי 2011, פקאן) היה רופא ודוקטור למדעים ממוצא צרפתי. הוא היה מרצה באוניברסיטת ליון, ולימד כפרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת פיטסבורג.
ב-2003 התפרסם עם פרסום רב-המכר שלו "ללא פרויד, ללא פרוזאק".
ביוגרפיה
משפחה
דוד סרוואן-שרייבר הוא בן למשפחה צרפתית מפורסמת. הוא בנם הבכור של ז'אן-ז'ק סרוואן-שרייבר ושל סבין בק-דה-פוקייר. יש לו שלושה אחים.
לימודים
הוא החל את לימודיו ברפואה בפקולטה לרפואה "פריז דקארט" ב-1978, וסיים אותם באוניברסיטת לאוול בקוויבק ב-1984. לאחר מכן התמחה ברפואה פנימית ובפסיכיאטריה בבית החולים "רויאל ויקטוריה" במונטריאול (אוניברסיטת מקגיל).
מאוחר יותר, דוד סרוואן-שרייבר הצטרף לשלושת אחיו באוניברסיטת קרנגי מלון ובאוניברסיטת פיטסבורג. לאוניברסיטה אגף מחקר בקיברנטיקה ובמדעים נוירו-קוגניטיביים.
דוד סרוואן-שרייבר התמקד במחקר לגבי יישום עולם המחשבים בתחום הרפואה, וכן בהדמיית מחשב של רשתות של נוירונים המווסתים מצבים רגשיים. בשנת 1988 יצר יחד עם ג'ונתן כהן מעבדה למדעי מוח קוגניטיביים-קליניים, אותה ינהיג יחד עם עמיתו עד שנת 1997.
ב-1990, היה מהראשונים בארצות הברית לכתוב דוקטורט בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים עם תזה על "מנגנונים נוירוביולוגיים של החשיבה והרגשות", תחת חסותו של זוכה פרס נובל, הרברט סיימון.
התוצאות העיקריות של מחקרו פורסמו במגזין Science על סימולציה של השפעת רגשות על תהליכים קוגניטיביים וברמה העצבית.
משנת 1990 עד 1993, עבד כמתמחה בפסיכיאטריה קלינית במכון הפסיכיאטרי של פיטסבורג.
רופא, מנהל מחקר וסופר מדעי
בשנת 1993 הוא התמנה לפרופסור לפסיכיאטריה בפקולטה לרפואה של פיטסבורג. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1996, ומשנת 1997 עד שנת 2001 הוא ניהל את המחלקה לפסיכיאטריה של בית החולים שיידיסייד במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג. שם הוביל את ההוראה של מדעי ההתנהגות ליישום קליני.
כמו כן, ניהל את שירותי בריאות הנפש במרכז לחקר הרפואה האינטגרטיבית (Center for Integrative Medicine) שסייע לייסד בשנת 1997. לאחר מכן הוא מתמנה למנהל המרכז משנת 2000 עד 2002.
במסגרת מחקריו הקליניים בנוירופסיכולוגיה, למד ואף ביצע ניסויים על מנת לחקור את ההשפעות של הרפואה האלטרנטיבית והרפואה המשלימה, במיוחד אצל חולים עם בעיות פסיכיאטריות. הוא פרסם יותר מ-90 מאמרים מדעיים בכתבי עת וועידות בינלאומיות. העבודות שלו זכו למספר פרסים. הוא נבחר על ידי חבריו ל"פסיכיאטר הטוב ביותר של פנסילבניה".
יתר על כן, הוא עצמו סבל מסרטן המוח מאז תחילת 1990. הצליח לחיות עם המחלה למעלה משני עשורים חרף השערות רופאיו שהוא לא ישרוד יותר ממספר חודשים, כפי שסיפר בעצמו.
רב-המכר "ללא פרויד, ללא פרוזאק"
דוד סרוואן-שרייבר חזר באופן חלקי לפעילות ב-2002. הוא ייסד וניהל את המכון הצרפתי ל-EMDR ואת אגודת המטפלים בשיטה זו. אז התחיל את כתיבת ספרו על עבודותיו השונות בתחום הרפואה המשלימה עם השקה לפסיכיאטריה.
כתב טור במגזין Psychologies Magazine. פרסם ספר המסכם את המחקרים השונים שביצע במהלך הקריירה האקדמית שלו. חלקם התקבלו בקרב החוקרים וחלקם לא.
מחקרים מדעיים שונים, כגון מטא-אנליזה שבוצעה ב-2007 בלין, אישרו את היעילות של אומגה 3 לטיפול בדיכאון. לגבי שיטת ה-EMDR, שהוא עצמו הכניס לצרפת, טען שהיא אחת השיטות היחידות היעילות בטיפול של תסמונות פוסט-טראומטיות, בהתבסס בין השאר על מחקר של המכון הלאומי לבריאות ולמחקר מדעי. מחקר זה, שגונה על ידי פסיכואנליסטים שקראו לו "מכונת מלחמה" שמטרתה לערער את מעמד הפסיכואנליזה, נדחה על ידי שר הבריאות הצרפתי, פיליפ דוסט-בלאזי, שהכריז כי "חובתה הראשונה של החברה היא להכיר בכך שאין תשובה אחת על סבל נפשי".
בעקבות פרסום ספרו, ללא פרויד, ללא פרוזאק, הביקוש לכמוסות מבוססות אומגה 3 גדל באופן דרמטי. לאור העובדה בכך שהשוק הצרפתי לא הציע קפסולות בעלות איכות מספקת, סייע דוד סרוואן-שרייבר להקמת חברה מסחרית שתפתח את הנושא. יצר ועמד בראש המועצה המדעית של החברה, ואף רכש מניות של החברה מיולי 2003 עד יולי 2007. גם על כך ספג ביקורת.
ספרו נמכר ב-1.3 מיליון עותקים ותורגם ל-28 שפות.
רב-המכר לא לסרטן
בספרו השני, "לא לסרטן", מגלה דוד סרבן-שרייבר שהוא עצמו סובל מהמחלה. בספר מדבר המחבר על ניסיונו האישי בתור חולה סרטן. סרוואן-שרייבר, שטופל בתחילה על ידי שיטות קונבנציונליות (כירורגיה, כימותרפיה והקרנות), דיבר על "החשיבות החיונית" של ההגנה הטבעית של הגוף בהגנה נגד סרטן בנוסף לטיפולים הקונבנציונליים. הוא מתאר את השינויים באורח החיים המסייעים במניעת המחלה, ביעילות הטיפולים הקונבנציונליים, בהאטת התפתחות המחלה ובריפויה.
הספר תורגם לארבעים שפות ונמכר ברחבי העולם ביותר ממיליון עותקים. הספר הפך לרב-מכר בצרפת, בבלגיה (בהולנדית ובצרפתית), בשווייץ (צרפתית וגרמנית), בקנדה (צרפתית, אנגלית), בגרמניה, בספרד, באיטליה, בהולנד, בפולין, בישראל, בברזיל ובמיוחד בארצות-הברית, שם הוא הופיע ברשימת רבי-המכר של ה-New York Times רק עשרה ימים לאחר פרסומו בספטמבר 2008. הופיע גם ברשימה של ה-Los Angeles Times שנה מאוחר יותר.
תרומות הומניטריות
ב-1991, בעודו מתמודד עם מחלת הסרטן, דוד סרוואן-שרייבר נסע לעיראק עם "רופאים ללא גבולות" כרופא וכרופא ילדים מתנדב. השתתף בייסוד "רופאים ללא גבולות - ארצות הברית", והיה חבר הדירקטוריון משנת 1991 עד 2000. הוא נסע גם לגואטמלה בשנת 1996, ללדהרמסלה בהודו ב-1997, לטג'יקיסטן ב-1998 ולקוסובו ב-1999. השתתף בארגון של שירותי חירום רפואיים ופסיכולוגיים המותאמים לתסמונות פוסט-טראומטיות, יחד עם דייוויד לינץ'.
למרות המחלה, המשיך בעבודותיו ובמחקריו. ביוני 2008 השיק עם מגוון רחב של מדענים קריאת אזהרה בנוגע לטלפונים סלולריים, בה עודדו החתומים את השימוש בדיבורית. קריאה זו תפסה נפח בכמה מדינות, בין השאר בארצות הברית, שם הייתה המקור לשימוע בבית הנבחרים בנושא בספטמבר 2008, ולוועידה מדעית בנושא תחת חסותו של סנטור ארלן ספקטר (פנסילבניה) שהתקיימה בחודש ספטמבר 2009.
מותו
דוד סרוואן-שרייבר נפטר בשנת 2011 ממחלתו. הוא קבור בבית הקברות של וולט-סיר-מר.
ביקורות
כפסיכיאטר וכפעיל למען שילוב גישות טיפוליות, ביקורותיו על כמה שיטות של הפסיכיאטריה או של הפסיכואנליזה חשפו אותו לביקורות חוזרות, לעיתים קשות, מצד מומחים בתחום. רופאים רבים אחרים, נטו בסופו של דבר להשתכנע מול המרחב העצום של דוחות המחקר והמקורות שהובאו בספריו.
התזות של סרוואן-שרייבר על הדיכאון התבררו כיעילות עבור דיכאון מתון, ובטיפול מתאים אפשר להימנע משימוש בתרופות נגד דיכאון, כפי שאושר על ידי הדו"ח של הקרן העולמית למחקר הסרטן שפורסם באוקטובר 2007. חלק מהביקורות מצד פסיכואנליסטים מסורתיים טענו כי שיטותיו עשויות לחזק את ההתנגדות של אנשים אשר צריכים טיפול פסיכותרפי, פסיכואנליסטי או מסוג אחר.
התיזה של סרוואן-שרייבר על מלחמה בסרטן באמצעים טבעיים אושרו על ידי כמה מסקנות של דו"ח של הקרן העולמית למחקר הסרטן מאוקטובר 2007. דו"ח זה מאשר את החשיבות של תזונה ופעילות גופנית למניעה וליווי הטיפול של המחלה. כמו כן, דו"ח של המכון הלאומי לסרטן הצרפתי מ-2009 גם אישר מסקנות אלו.
קישורים חיצוניים
- כתבה על הספר "ללא פרויד, ללא פרוזאק" באתר הארץ
- כתבה על הספר "ללא פרויד, ללא פרוזאק" באתר ynet
- כתבה על הספר "לא לסרטן" באתר nrg
- "שיטת ד"ר שרייבר" באתר מרכז גדות
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29465812דוד סרוואן-שרייבר