דווידס סימנסונס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דווידס סימנסונס
Dāvids Sīmansons
דווידס סימנסונס
דווידס סימנסונס
לידה 4 באפריל 1859
האימפריה הרוסית (1858–1883)האימפריה הרוסית (1858–1883) אוייזד ולמיירה, האימפריה הרוסית
פטירה 13 באפריל 1933 (בגיל 74)
לטביהלטביה ריגה, לטביה
השתייכות Emblem of the Ministry of the Interior of the Russian Empire.svg צבא האימפריה הרוסית
הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה
תקופת הפעילות 18801925 (כ־45 שנים)
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הצבא
פעולות ומבצעים
מלחמת רוסיה-יפן
מלחמת העולם הראשונה
מלחמות העצמאות של לטביה

דווידס סימנסונסלטבית: Dāvids Sīmansons;‏ 4 באפריל 185913 באפריל 1933) היה גנרל לטבי, אשר שימש כמפקד הראשון של צבא לטביה.

ביוגרפיה

סימנסונס נולד למשפחת חקלאים באוייזד ולמיירה בפלך ליבוניה שבאימפריה הרוסית ב-4 באפריל 1859. ב-1880 הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית. ב-1894 הוא סיים הכשרה כקצין ומונה למפקד גדוד. הוא השתתף במלחמת רוסיה-יפן, נפצע והועלה לדרגת פולקובניק. הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה, בתחילה כמפקד הגדוד ה-66, ולאחר מכן כמפקד הבריגדה ה-2. באוקטובר 1917 הוא פרש מהצבא הרוסי. הוא עבר להתגורר בוויטבסק ואז באוריול. בינתיים, הכריזה לטביה על עצמאותה מרוסיה. עצם קיומה של המדינה החדשה הועמד בסכנה. הצבא האדום פלש אל הארץ בתמיכת קומוניסטים לטבים בניסיון להחזיר את הארץ לשלטון רוסי. ללטביה לא היה צבא מאוחד באותה תקופה, אלא שתי בריגדות נפרדות: הבריגדה הצפונית, והבריגדה הדרומית, שפעלו שתיהן בחסות ובתמיכה של צבא הקיסרות הגרמנית. בינואר 1919 חזר סימנסונס ללטביה. ב-10 ביולי של אותה שנה אוחדו שתי הבריגדות הלטביות לצבא מאוחד, וסימנסונס מונה למפקד הראשון של צבא לטביה.

למרות שהלחץ הסובייטי על לטביה פחת, נסיגתם של הגרמנים מהאזור הבלטי (בעקבות הסכם ורסאי), הותירה ואקום שעד מהרה הפך למלחמת הכל בכל. גנרל רוסי בשם פאבל ברמונט-אבלוב הקים את צבא המתנדבים של מערב רוסיה - גוף שהורכב בעיקר מחיילים רוסים ששוחררו מהשבי הגרמני, וכונו "ברמונטניאנים" על שמו של ברמונט. בתמיכת גדודי פרייקור של גרמנים-בלטים, ברמונט יצא למסע לכיבוש ליטא ולטביה. הברמונטניאנים התקדמו אל עיר הבירה ריגה, ומפקד העיר הורה לנטוש אותה ולייצב קו הגנה חדש ביוגלה. סימנסונס ביטל את הפקודה ונטל בעצמו את הפיקוד על הגנת העיר. לאחר קרב קשה, נהדפו הכוחות התוקפים מהעיר. למרות זאת, זמן קצר לאחר מכן, ב-16 באוקטובר 1919 הוא פוטר מתפקיד מפקד הצבא. הוא נותר בצבא כשופט בבית המשפט הצבאי העליון עד 1922. לאחר מכן הוא היה חבר במועצה הצבאית העליונה של לטביה. ב-1925 הוא פרש מהצבא בשל מחלה. הוא ניהל חיים אזרחיים שקטים בריגה, עד מותו ב-13 באפריל 1933.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0