דוד ליכטשטיין
 | |
| לידה | 13 ביולי 1949 (גיל: 75) |
|---|---|
| מקצוע | פיזיולוג |
| תפקיד | פרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים |
| תואר | פרופסור |
דוד ליכטשטיין (נולד ב-13 ביולי 1949) הוא פרופסור אמריטוס לפיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה ע"ש וולטר וגרטה סטיל לחקר הלב,[1] וכיהן בתפקיד דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה (2017-2013) וכיו"ר המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה (2008–2012).
ביוגרפיה
ליכטשטיין נולד בשנת 1949 בעיר לודז' שבפולין, בשנת 1957 עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בבאר שבע. הוא סיים תואר בוגר באוניברסיטה העברית בפקולטה למדעי הטבע בחוג לפיזיולוגיה (1970), מוסמך (1972) ודוקטור (1977) בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור, שעסקה בשינויים מטבוליים במוח במצבים נורמליים ופתולוגים, עשה בהדרכת פרופ' יוסף דובקין ופרופ' יונתן מגנס. את השתלמות הפוסט-דוקטורט (1977–1980) עשה בחקר הפפטידים האופיאטיים במכון רוֹש לביולוגיה מולקולרית שבניו ג'רזי, ארצות הברית.
בשנת 1980, עם חזרתו מהפוסט-דוקטורט, הצטרף כמרצה למחלקה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. בשנת 1988 קיבל דרגת פרופסור חבר ובשנת 1994 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. ליכטשטיין היה מדען אורח במכון רוש בניו ג'רזי (1981) במכון הלאומי לבריאות והתפתחות הילד (1985–1986) ובמכון הלאומי לחקר העין (1998–1997) של המכונים הלאומיים לבריאות במרילנד שבארצות הברית, ופרופסור אורח באוניברסיטת טולדו באוהיו, ארצות הברית (2007).
ליכטשטיין כיהן כנשיא האגודה הישראלית לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה (1996–1999); וכיהן בשורה של תפקידי מנהל אקדמי בפקולטה לרפואה ובאוניברסיטה העברית כולל יו"ר החוג למדעי העצב (1983–1986), מנהל המחלקה לפיזיולוגיה (1992–1996), ראש המכון למדעי הרפואה (1999–2002), ראש המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה (2008–2012) ודיקן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית (2017-2013). תקופת כהונתו כדיקן בלטה בקליטת מספר רב של חוקרים צעירים לפקולטה ובתנופה בהקמת תוכניות לימוד ומרכזי מחקר חדשים. בין השאר הוא יזם ודחף את הקמת תוכנית הלימודים החדשה בבית הספר לרפואה. בשנה האחרונה לכהונתו כדיקן (2017) שימש גם כיו"ר פורום הדיקנים לרפואה בישראל.
ליכטשטיין נשוי לאסתר ואב לשלושה ילדים (אהוד, תמר וגדעון).
מחקר
למחקרו של ליכטשטיין ישנן השלכות רבות, הן על הבנת המדע הבסיסי של מערכות גוף האדם, והן על הבנת סימפטומים ומחלות שונות, כגון התקפי לב, לחץ דם, ומחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שונות. מחקרו של ליכטשטיין מתמקד בהבנת תהליכי הבקרה על מעבר יונים בקרום התא החי. באופן ספציפי, ליכטשטיין חוקר את משאבות נתרן-אשלגן והשליטה בפעילותן באמצעות סטרואידים. מחקריו אלו הביאו לגילוי של משפחת סטרואידים ייחודיים המבקרים את פעילות משאבת הנתרן-אשלגן, החלבון המרכזי הקובע את מעבר יונים אלו בכל התאים בגופנו. לקבוצת סטרואידים אלו, הנקראים סטרואידים קרדיאליים ומופרשים מבלוטת האדרנל, יש תפקיד מרכזי בבקרה על תפקוד התא, על יכולת ההתכווצות של הלב, על לחץ הדם ותפקוד המוח. בשנים האחרונות הוכיחו ליכטשטיין וקבוצתו כי לסטרואידים הקרדיאליים שבמוחנו תפקיד מרכזי בהתנהגות האדם וכי שינויים בפעילותם גורמים להפרעות דיכאון. עבודתו של ליכטשטיין הצביע לראשונה על האפשרות שמשאבת הנתרן אשלגן והסטרואידים המבקרים את פעילותה עשויים להיות מטרה להשפעות תרופות לטיפול בהפרעה ביפולרית ומחלות פסיכיאטריות נוספות.
ליכטשטיין פרסם מעל מאה וחמישים פרקים בספרים ומאמרים בכתבי עת שונים,[2] לרבות בכתבי העת המובילים והמשפיעים בעולם. הוא משמש כיועץ לעשרות כתבי עת מדעיים. במעבדתו התחנכו מעל 30 תלמידים לתארים מתקדמים העוסקים היום במחקר והוראה במוסדות שונים בישראל.
קישורים חיצוניים
- רשימת פרסומים של פרופסור ליכטשטיין
- פרופ' דוד ליכטשטיין באתר הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית
- פרופ' דוד ליכטשטיין באתר המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה (אורכב 14.07.2014 בארכיון Wayback Machine)
ריאיון לטלוויזיה הקנדית על תפקידו של המכון למחקר רפואי, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
30499836דוד ליכטשטיין