דוד גאלאמב
ר' דוד גאלאמב [גולומוב[1]] (כ"א בטבת ה'תרכ"א, 3 בינואר 1861 – ט"ז בכסלו ה'תרצ"ו, 12 בדצמבר 1935) היה סוחר, תלמיד חכם ובלשן.
תולדות חייו
גאלאמב נולד בעיירה אינדורה בפלך גרודנו של האימפריה הרוסית (היום בבלארוס), בן יחיד להוריו - אריה ליב ושפרה.
גאלאמב התבלט בלימודיו מגיל צעיר וכבר בהיותו בגיל 15 יצא לו באזור מגוריו שם של עילוי, הבקי ברזי התורה והתלמוד.
בגיל עשרים נשא לאישה את פעריל לבית גארסמאן, ילידת בריסק ושם אף קבעו את מקום מושבם. לזוג נולדו, במהלך השנים, שמונה בנים. גאלאמב שהתייתם מאביו, בגיל צעיר יחסית, ירש ממנו את החוש המסחרי והפך ליצואן וליבואן של סחורות מהקווקז לאנגליה ולגרמניה. בשל עסקיו עברה המשפחה להתגורר באודיסה, למרות כשחצי מהזמן הוא עצמו בילה בקווקז.
הפגיעה בעסקיו בעקבות מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הרוסי, פינתה לו זמן לעסוק בכתיבת ספריו. אלא שכאשר השלטונות הצרו את צעדיו[2] והוא חש שאינו יכול עוד לעסוק בלימוד ובכתיבה, עקר גאלאמב בקיץ 1922[3], עם משפחתו, לברלין. לשמחתו, המשטר הקומוניסטי איפשר לו לקחת עימו את ספריו וכתבי היד, עליהם עמל וכך יכול היה להמשיך לעמול עליהם ולהוציאם לאור. לאחר שלא הצליח למצוא בברלין בית דפוס שיסכים להוציא את ספריו, ככל הנראה בשל המשבר הכלכלי ששרר בגרמניה, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, רכש גאלאמב ב-1923 בית דפוס, יחד עם הסופר חיים נחמן ביאליק. הוא הספיק להדפיס בבית דפוס זה את החלק הראשון של ספרו "התורה והתלמוד" אך נאלץ למוכרו לאחר כשנה - בשנת 1924. בשנת 1931 עבר, בעקבות ילדיו, לברייטון שבאנגליה, שם גם נפטרה אשתו האהובה, שנה מאוחר יותר. בחורף 1935 הלך גאלאמב לעולמו.
מספריו
- ערוך (או: ערוך הגדול)
- תרגומנא
- חקרי קדמוניות
- התורה והתלמוד
לקריאה נוספת
- שמואל קרויס, "ר' דוד גאלאמב ז"ל - תולדותיו, אישיותו וערך ספריו" (בתוך: תרגומנא, הקדמה לחלק ד - במדבר)
הערות שוליים
- ^ בעוד שבתעתיק הלועזי שבספריו הוא כתוב כ-Golomb הרי שבעברית נרשם "גאלאמב"
- ^ כך הוא כותב בסוף פירושו על מסכת ברכות, בספרו "התורה והתלמוד": "החילותיו באודיסה ליל עשרה בטבת תרע"ט... לפני פנס כהה, הדולק בחדר משכבי, כי העריצים, הני בני בריוני הרברבתא יסחבון צעירי הצאן, אסרו עלי את החשמלה, כבורגני, לבל להשתמש באורה, וגם הנפט צמצמו, המקום יאיר כנה מתוך חשכה. את הספר הוא נאלץ להשלים בברלין. במקום אחר - בספרו "תרגומנא" - בהקדמה לחלק ג - ויקרא - הוא מספר על האירועים שהובילו לעזיבתו: אחד מהסוחרים שעמו עבד הלשין עליו שהוא העביר סכומי כסף גדולים מחוץ למדינה. הוא מתאר שם את המשפט שנערך לו (ממנו הוא היה בטוח שלא ייצא חי) שבמהלכו הציע לו אחד השופטים, שהכיר את ידיעותיו והשכלתו, ביטול המשפט תמורת זה שגאלאמב יכתוב ספר ביידיש אשר יוקיר את הקומוניסטים ואת תורתם. כתשובה הוא ענה לאותו שופט שתורתו של משה טובה יותר משל מרכס, בתחום הדאגה לעובדים.
- ^ 25 ביולי 1922. בדרך הם התעכבו ככל הנראה כחודשיים שלושה בקושטא (אינסטנבול)
29414114דוד גאלאמב