דובער אפשטיין
דב בער (דובער) אפשטיין (? - כ"ב בניסן תרצ"א, 1931) היה עסקן ופעיל ציבור ביישוב הישן בירושלים, גבאי ישיבת עץ חיים ובית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל בירושלים והיושב-ראש שלה.
תולדותיו
נולד בבוברויסק, בנו של הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל "ערוך השולחן" ואחיו הגדול של הרב ברוך אפשטיין, בעל "תורה תמימה". נישא לפייגל, בת יוסף חבקין מהומל. לאחר נישואיו עבר לווילנה. מנישואיו הראשונים נולדו לו שלשה בנים ושתי בנות. לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לחיה קרמר מווילנה, עיר מגוריו.
בשנת תרס"ב (1902) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים בשכונת זיכרון משה. נישא בשלישית לליפשה, בת קרוב משפחתו הרב אלכסנדר זיסקינד שחור, אבי משפחת שחור בארץ ישראל. לא היו לו ילדים מנישואין אלו.
בתקופת מגוריו בירושלים היה עסקן ופעיל ציבור מרכזי. היה מגבאי ישיבת עץ חיים.[1] נמנה עם יוזמי הקמתם של כמה מוסדות לאברכים ולתלמידי חכמים בירושלים.[2] כמו כן נמנה עם חברי מועצת "אגודת ביאליסטוק", שעסקה ברכישת קרקעות בארץ ישראל. במהלך השנים הצטרף להתארגנויות נוספות של קבוצות וארגונים שעסקו ביישוב הארץ.
לאחר פטירת אביו, בשנת תרס"ח (1908), הוצע לו למלא את מקומו ברבנות העיר נובהרדוק, אולם הוא סירב בנימוק שישיבת ארץ ישראל חביבה עליו יותר מן הרבנות. בשנת תר"ע (1910) נמנה עם רבני ירושלים שחתמו נגד היתר המכירה.
הרב אפשטיין נמנה עם מקימי סניף אגודת ישראל בירושלים בשנת 1913[3], עמד בראשו[4], ונבחר כנציגו לכנסייה הגדולה הראשונה שאמורה הייתה להיערך בגרמניה[5] (ובוטלה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה). כיהן כיושב-ראש הסניף גם בשנות ה-20[6].
בשנות מלחמת העולם הראשונה נשא במספר תפקידים ציבוריים בארגונים שעסקו בסיוע ועזרה לתושבי ירושלים.[7] בשנת תרע"ח (1918) נמנה עם חברי "ועד העיר האשכנזי" שהוקם אז,[8] ובניסן של אותה שנה נבחר לעמוד בראשו.[9] באותו פרק מונה ליו"ר הסניף הירושלמי של תנועת דגל ירושלים שהקים הראי"ה קוק, לצד הרב מנחם מרדכי פרנקל ששימש כמזכיר. נשיאי הסניף הירושלמי היו הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין.[10]
מלבד תפקידו כגבאי בישיבת עץ חיים, שימש גם כגבאי וסגן נשיא של בית היתומים דיסקין.[11] כמו כן היה מראשי הגמ"ח "שערי חסד". היה ממייסדי ה"חברה להתאכרות בני הישיבות" ומזכיר הכבוד שלה, כשבנשיאות החברה עמד הראי"ה קוק.
הרב אפשטיין נפטר ביום כ"ב בניסן תרצ"א (1931). בהלוויתו השתתפו מאות בני אדם, ביניהם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב בן ציון ידלר ואחרים.[12] נטמן בהר הזיתים.[13]
קישורים חיצוניים
- איתם הנקין, פרקים בתולדות רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השלחן' – משפחתו וצאצאיו, ישורון, תשרי תשע"ג
- הערה ממנו למקור שם משפחת אפשטיין, בתוך: יצחק סובלסקי (עורך) כנסת הגדולה: ספר עם, א, ורשה תר"נ, עמ' 18, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ מענה ללשכת "עץ חיים"!, החרות, 3 בנובמבר 1911, עמ' 4; אוצר הספרים של הגאון ר"ח ברלין ז"ל, הארץ, 11 באוגוסט 1919; הרב ישעיהו וינוגרד, הקדמת הכרך הראשון של שערי זיו, ירושלים תש"ז, עמ' ד.
- ^ לדוגמה: כנסי' של תורה, חבצלת, 3 במאי 1907; תחכמוני: אספת ההכנה, שם, 7 ביוני 1907.
- ^ אגודת ישראל, מוריה, 5 בדצמבר 1913
- ^ מנחם מנדל פרוש, בתוך החומות, ירושלים תש"ח, עמ' 208.
- ^ בחרו ציר להכנסיה הגדולה, מוריה, 14 ביולי 1914; בחירת הציר לכנסית אגודת ישראל, מוריה, 21 ביולי 1914
- ^ קבלת פנים לאורחים נכבדים, דואר היום, 28 בספטמבר 1921; באגדת ישראל, דואר היום, 24 בינואר 1922
- ^ לדוגמה ראו: צבי שילוני, תמורות בהנהגה היהודית בירושלים בתקופת מלחמת-העולם הראשונה, קתדרה 35, אפריל 1985, עמ' 83 הע' 90.
- ^ ראו לדוגמה: בנימין קלוגר, מן המקור, כרך ב, ירושלים תש"מ, עמ' 144.
- ^ שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג, ירושלים תשס"ו, עמ' 82.
- ^ שמואל הכהן וינגרטן, 'הסתדרויות מקבילות לה"מזרחי"', בתוך: ספר המזרחי, הרב יהודה ליב הכהן פישמן (עורך), מוסד הרב קוק תש"ו, עמ' 113.
- ^ מכתב למערכת, דואר היום, 4 באוגוסט 1922, עמ' 3; העברת בית היתומים דיסקין לבנינו החדש, שם, 4 באפריל 1927, עמ' 4.
- ^ הרב ברוך אפשטין ז"ל, העם, 10 באפריל 1931 (צ"ל דוב בר, העם, 12 באפריל 1931); פטירת רב, דבר, 10 באפריל 1931; הרב דוב אפשטיין ז"ל, הארץ, 12 באפריל 1931
- ^ כרטיס הקבר של דובער אפשטיין, באתר הר הזיתים
דובער אפשטיין31565698Q16339102