דו"ח חניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קנס חניה של עיריית תל אביב

דו"ח חניה הוא המונח השגור בישראל להודעה על תשלום קנס בגין עבירת חניה.

עבירת החניה מקורה בחוק עזר עירוני שמתקינה רשות מקומית וכותרתו: "העמדת רכב וחנייתו", וכן בתקנות של משרד התחבורה. חניית רכב במקום אסור היא עבירה עליה נקבע קנס, והודעת הקנס היא דו"ח החניה.

דו"ח חניה ניתן על ידי פקח עירייה או על ידי שוטר. פקחי העירייה פועלים באופן שיטתי על פי סדר עבודה הנקבע במחלקת הפיקוח העירונית. דו"חות משטרה ניתנים על ידי שוטרים באופן אקראי ורק במקרים קשים כמו חניה במקום השמור לנכה או בהפרעה חמורה לתנועה.

הדו"ח הוא מסמך המפרט באופן ידני או ממוחשב את פרטי הרכב, פרטי עבירת החניה, הנחיות לתשלום או לערעור על הדו"ח, וספח לתשלום. הוא נמסר לנהג הרכב באופן אישי או מוצמד למגבים על שימשה של הרכב. בתחילת המאה ה-21 החלו ברשויות שונות לצייד את הפקחים במצלמות דיגיטליות והן משמרות את העתקי הדו"חות עם צילום הרכב החונה במקום אסור. הצילום מהווה תיעוד נוסף למקרה של בירור הנוגע לדו"ח.

עבירת חניה

עבירות חניה שייכות למשפחת עבירות התנועה ומוגדרות כעבירות קלות שהעונש הקבוע בצידן הוא דו"ח חניה שבו נרשם גובה הקנס הקבוע בחוק. מדובר באופן שבו העמיד הנהג את רכבו לפרק זמן מסוים, במקום שבו אסור להעמידו או להחנותו, או מבלי לשלם על החנייה במקום המותר לחנייה בתשלום. עבירות החניה נקראות עבירות מסוג אחריות קפידה, כלומר, הן אינן מצריכות מחשבה פלילית למעשה או מחדל בהתנהגות הפסולה של ביצוע העבירה. הקנס המוטל בגין עבירת חניה נמוך יחסית משאר הקנסות בעבירות תנועה. נכון ל-2021, גובה הקנס נע בין 100 ש"ח לעבירה קלה של חניה ללא תשלום במקומות המותרים לחניה בתשלום, ועד ל-1,000 ש"ח, כשמדובר בחניה בחניית נכה. לעיתים מחלקות הרשויות המקומיות את דו"חות החניה לדרגות קנס שונות. לדוגמה, בישראל ב-2015 היו רשויות שבהן דו"חות בגין אי תשלום אגרת חניה עמדו על 100 שקלים, דו"ח עבור חניה במקום אסור לעצירה/חניה עמד על 250 שקל, דו"ח חניה על המדרכה עמד על 500 שקל ודו"ח חניה במקום השמור לנכה עמד על 1,000 שקלים. תעריפי הקנסות על עבירת החניה הן מכוח צו התעבורה (עבירות קנס), ושר התחבורה מעדכן אותם מעת לעת. הרשויות המקומיות בדרך כלל מאמצות את השינויים, אף על פי שאינן חייבות בכך. בחלק מהמקרים ישנן הנחיות של משרד הפנים באשר לגובה הקנסות, אבל לעירייה יש שיקול דעת בקביעתם.

היקף התופעה

מנתוני משטרת ישראל עולה כי חמישית מכלל הקריאות למוקד המשטרתי הן בתחום עבירות החניה. בשנת 2018 מתוך כ-2.5 מיליון אירועים למעלה מ-550,000 היו בתחום עבירות חניה. היקף עבירות חניה ברשויות המקומיות קשה לאומדן משום שאין מנגנון איסוף נתונים ארצי ומאגר נתונים אחיד, וכל רשות פועלת באופן עצמאי באיסוף הנתונים. אינדיקציה להיקף התופעה של עבירות חניה הנאכפות על ידי פקחים עירוניים ניתן למצוא בפרסום הנתונים של חברת פנגו המאפשרת תשלום עבור חניה באמצעות אפליקציה ייעודית, ולפיהם ב-2017 חל זינוק של עשרות אחוזים במספר הנהגים שקיבלו דו"חות לאחר שחנו ללא תשלום.[1]

בין השנים 2015 ל-2019 חלה עלייה עקבית בכמות עבירות החניה במדינת ישראל. לאור זאת החליט משרד התחבורה על החמרת הענישה והגברת האכיפה. משרד התחבורה קידם תיקון חקיקה והוסיף לתקנות התעבורה עבירה של חסימת של רכב בחניה פרטית. כעת משהוכנסה העבירה לפקודת התעבורה ניתן יהיה לאכוף אותה על ידי רישום דוח חניה ולא כעבירה פלילית. עם זאת, טרם תוקן החוק הקובע כי חניה אסורה בחניה פרטית תהווה גם היא עבירת תעבורה ועבירה זו נותרה עבירה פלילית של השגת גבול.[2]

תשלומי הקנס בדו"חות החניה מהווים את אחד ממקורות ההכנסה של הרשות המקומית. ככל שעולה מספר כלי הרכב וגוברת מצוקת החניה, גדלה ההכנסה של הרשות המקומית. עיריית תל אביב-יפו עומדת כבר שנים, בראש הרשימה של הכנסות עירייה מגבייה בגין דו"חות שנאכפו על ידי פקחים עירוניים בגין עבירות חניה. בשנת 2018 הכנסות עיריית תל אביב מקנסות עירייה חצו את הרבע מיליארד ש"ח.[3]

הגורמים לעבירות חניה

הגורם המרכזי לעבירות חניה הוא השימוש הגובר בכלי רכב פרטיים לצד העדר מקומות חניה מספיקים. במדינת ישראל בדומה למדינות מפותחות אחרות בעולם, המאופיינות באיכות חיים גבוהה, הגיע בסוף שנת 2018 מספר כלי הרכב המנועים בישראל לכ-3,495,400 מיליון, מתוכם 2,978,900 כלי רכב פרטיים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהשוואה לנתוני ה-OECD. בשנת 2018 היקף הנסועה במדינת ישראל נמוך מהממוצע ב-OECD.[4]

גורם מרכזי נוסף לעבירות תנועה בכלל ועבירות חניה בפרט, נקרא "הגורם האנושי" – הנהג בוחר להתנהג באופן פסול ולהעמיד את רכבו במקומות האסורים על פי חוק בחניה. נוצר מצב בו גם כאשר קיימים מקומות חניה זמינים ותחבורה ציבורית יעילה, כמות עבירות החניה הולכת וגדלה.

העדר אכיפה והרתעה מספיקה כנגד התופעה של עבירות החניה וכן ענישה מקלה וגובה קנסות נמוך גם מהווים אף הם גורם משמעותי לעבירות החניה. על הקשר בין אכיפה מוגברת לביצוע עבירות ובעיקר עבירות תנועה ניתן ללמוד ממחקרים מקיפים שנערכו על ידי משטרת ישראל ועבורה.[5][6] מחקרים בעולם אף הם מציינים כי הגורמים המרכזיים לגידול בכמות העבירות הם מחסור במקומות חנייה וכן כתוצאה מאכיפה וענישה לא מספיקים.[7]

הליכים הקשורים לדו"ח חניה

דו"ח חניה ניתן לתשלום באמצעי התשלום המקובלים ובדרך כלל עד 90 יום מהיום שנמסר לבעל הרכב. אם הדו"ח נרשם על ידי פקח עירוני הקנס משולם לקופת הרשות בתחומה נעברה העבירה, ובמקרה של דו"ח חניה שניתן על ידי שוטר משולם הקנס לקופת המדינה באמצעות המרכז לגביית קנסות. אם הנהג בחר לשלם את הקנס, הוא יחשב כמי שהודה בביצוע העבירה ואף הורשע בה. הרשויות המקומיות מפעילות מערכות אכיפה וגבייה של הדו"חות, כולל עיקול והוצאה לפועל.

אם הנהג מסרב לשלם את הדו"ח, בטענה שלא עבר עבירה, ביכולתו להגיש בקשה לתובע העירוני או המשטרתי לביטול דו"ח החניה או לבקש להישפט על כדי להציג ראיות ולהוכיח את טענתו בבית משפט, שלא עבר עבירת חניה כפי שנרשם בדו"ח.[8][9] אם מדובר בדו"ח שנרשם על ידי פקח עירוני, בית המשפט המוסמך לדון בעבירה הוא בית המשפט לעניינים מקומיים. אם מדובר בשוטר שרשם את הדוח, בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט לתעבורה.

דו"ח חניה והציבור

דו"ח החניה נועד לשמור על נוחות תושבי העיר והמבקרים בה. אך למרות היותו חוקי, אין הוא אהוד על הציבור. דו"ח חניה הוא אחד מנקודות החיכוך הנפוצות ביותר בין האזרח לבין הרשויות המקומיות, וענייני דו"חות חניה מעסיקים מערכות גדולות של פיקוח ואכיפה. בכל עירייה קיימת מחלקה מיוחדת לטיפול בדו"חות ובגבייתם.

קיימת תופעה נפוצה של הימנעות או איחור של בעלי הרכב מלשלם את הדו"חות. ארגונים ציבוריים ופרטיים, חברות ועסקים וגם אזרחים מהשורה צוברים סכומי קנסות גבוהים הבאים מדו"חות חניה. כך למשל בתל אביב נרשם ב-2005 שיא לאדם אחד שצבר 586 דו"חות שהסתכמו ב-137 אלף ש"ח. באותה שנה צבר משרד הביטחון חוב של 10 מיליון ש"ח בגין 35 אלף דו"חות חניה.

הכמות העצומה של הדו"חות, והיותם בלתי אהודים מביאה אנשים רבים להיאבק מול העירייה למען ביטול הקנס, ובתי המשפט מלאים בהתדיינויות בלתי פוסקות הנוגעות לעבירות חניה ולהליכים שונים אשר קיימים בגינן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוח סיכום השנה בחניה של פנגו: מספר בדיקות הפקח בישראל זינק ב-28% ב-2017, ‏06/02/2018
  2. ^ פקודת התעבורה תיקון 122
  3. ^ גדליהו, דובי בן (2018-01-22). "הכנסות ת"א מקנסות חניה יחצו את הרבע מיליארד שקל ב-2018". גלובס. נבדק ב-2021-03-15.
  4. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כלי רכב מנועיים, ‏2018
  5. ^ גיטלמן, ויקטוריה והקרט שלום, הקשר בין אכיפה ותאונות דרכים, 2003
  6. ^ המפנה בעין מחקרית - אסופת מאמרים בנושא משטרה, באתר העיקר במחקר, ‏2015
  7. ^ Anastasios Tsakalidis, Panagiotis Tsoleridis, The impacts of illegal parking on the urban areas’ traffic and environmental conditions: The case of the city of Thessaloniki, Spatium, 2015, עמ' 41–46 doi: 10.2298/spat1533041t
  8. ^ סעיף 221 (א), 221 (ב), 221 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], ‏התשמ"ב-1982
  9. ^ סעיף 229 (ח), 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], ‏התשמ"ב-1982
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0