דה לה רו
 | |
 | |
| אתר המפעל שבבעלות קבוצת דה לה רו, המדפיס את השטרות של בנק אוף אנגלנד |
דה לה רו היא חברה בריטית שמרכזה בבייסינגסטוק, שבדרום המפשייר ועוסקת בייצור נייר מאובטח, הדפסה בטכנולוגיות מתקדמות, הפקה ויצירה של מסמכים מוגנים מפני זיוף, כולל שטרות כסף, סימני מים ועוד. בשנת 1952 הדפיסה החברה את הגרסה הראשונה של שטרי הלירה הישראלית, שהוזמנו על ידי מחלקת ההוצאה של בנק לאומי[1]. החברה רשומה בבורסה לניירות ערך בלונדון.
היסטוריה
במאה ה-19
החברה הוקמה בלונדון בשנת 1821 על ידי תומאס דה לה רו, כעסק לממכר כלי כתיבה ומדפסות. תומאס שכבר היה בעל ניסיון בעסקי דפוס, עת בשנת 1813 הוציא לאור בגרנזי את השבועון 'לה מירור פוליטיק' הצליח בשנת 1831 לקבל צו מלכותי, מהמלך ויליאם הרביעי, המתיר לו לייצר קלפי משחק שיוצרו בטכניקה חדישה. ובשנת 1860 הקים מחלקה מיוחדת להדפסת שטרי כסף.
בשנת 1838, לרגל הכתרת המלכה ויקטוריה, הדפיס תומאס דה לה רו מהדורת זהב של העיתון "סאן" הלונדוני.
בשנת 1846 בנו של תומאס, האסטרונום והכימאי וורנר דה לה רו, המציא מכונה לקיפול מעטפות, שהייתה מסוגלת לייצר 2,700 מעטפות בשעה. המכונה הוצגה בתערוכות בלונדון פריז וניו יורק, ולאחר מכן שימשה את החברה. בשנת 1853 החל בהדפסת בולי הכנסה, שנועדו למס הכנסה של אנגליה, והיו הבולים המחוררים הראשונים. בשנת 1855 זכה דה לה רו במכרזים, וחתם על חוזים להספקת בולים לחברות הדואר של הודו, כף התקווה הטובה, מאוריציוס, טרינידד, אוסטרליה המערבית, ציילון, סנט הלנה, איי בהאמה, וסנט לוסיה.
בשנת 1860 הדפיס דה לה רו את שטרי הכסף הראשונים שלו, היו אלו שטרות של מאוריציוס.
בשנת 1862 הזמין משרד הדואר של קונפדרציית המדינות של אמריקה, שפרשו מהאיחוד לאחר ניצחונו של אברהם לינקולן ב-1860, בולי דואר. הבולים הוזמנו בחמישה בתי דפוס, ארבעה מהם באמריקה, והחמישי דה לה רו שבלונדון. הבול שהודפס על ידי דה לה רו, היה בול של 5 סנט, מעוטר בתמונת ראשו של ג'פרסון דייוויס.
בשנת 1874 נחנך המפעל החדש של חברת דה לה רו, שנבנה ב'שדרות בונהיל' ותוכנן על ידי משרד האדריכלים פאר אנד סטרונג.
בשנת 1881 החל דה לה רו בפיתוח דגם של עט נובע, מדגם זה התפתח בסופו של דבר הדגם המפורסם אונוטו (Onoto).
בשנת 1896 הפכה החברה מעסק משפחתי, לחברה בבעלות פרטית, בשם 'תומאס דה לה רו בע"מ' ובשנת 1921 מכרה משפחת דה לה רו את מניותיה בחברה.
במאה ה-20
בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הסמיך משרד האוצר הבריטי את תומאס דה לה רו, להדפיס שטרות של 1 ליש"ט, ו-10 שילינג.
בשנת 1930 התקבלה ההזמנה הראשונה להדפסת שטרות מממשלת סין. הרפובליקה הסינית הייתה במשך 18 שנה לקוח נאמן של החברה, אשר בשנת 1939 הקימה מפעל לייצור שטרות בשאנגחאי.
ב-11 בספטמבר 1940, בזמן הבליץ, הופצץ מבנה החברה בשדרות בונהיל, ונחרב עד היסוד.
ב- 27 במרץ 1947 נרשמה החברה בבורסה לניירות ערך בלונדון.
בשנת 1952, על פי הזמנת מחלקת ההוצאה של בנק לאומי, הדפיסה החברה את שטרי הלירה הישראלית הראשונים. שטרות אלו החליפו את שטרי הלירה הארץ ישראלית שהונפקו מיד לאחר קום המדינה.
בשנת 1961 רכשה דה לה רו את חברת 'ווטרלו ובניו', שהתמחתה בהדפסת שטרי כסף.
בשנת 1967 פיתחה דה לה רו ואף התקינה את מכשיר הכספומט הראשון. המכשיר הותקן על הקיר החיצוני של בנק ברקליס סניף אנפילד.
במאה ה-21
באפריל 2013 זכתה חברת דה לה רו בפרס המלכה ליוזמות חדשניות, על פיתוח שטר מאובטח באמצעות סיב אופטי מיוחד, בשילוב עם הליך ייצור הנייר.
בשנת 2019 נקלעה למשבר כספי עקב חובות כבדים, הפסד חוזים וירידה בהכנסות, בין השאר הפסידה חוזה לייצור דרכונים בריטיים המיועדים לשימוש אחרי הברקזיט, כשיריבה צרפתית גברה עליה[2][3].
קישורים חיצוניים
- גדי גולן, דה-לה-רו, המובילה בעולם במניעת זיופים, תשתף פעולה עם מיקרו-תג הישראלית, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
- רונן לב, השטרות העיראקים הודפסו בבריטניה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2003
הערות שוליים
- ^ הלירות החדשות יבואו בעוד חודשיים
- ^
בלומברג, ליצרנית השטרות הגדולה בעולם מתחיל להיגמר הכסף, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2019
- ^ גרדיאן, הבריטים יקבלו אחרי הברקזיט דרכונים חדשים – שיודפסו באיחוד האירופי, באתר TheMarker, 28 במרץ 2018
