רבי גרשון תנחום ממינסק
 | |
| לידה |
1802 תקס"ב |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1881 (בגיל 79 בערך) ט"ו באדר א' תרמ"א |
| מקום פעילות | מינסק |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, פוסק הלכה |
| רבותיו | רבי צבי ברוידא, רבי אליהו רגולר |
| חיבוריו | אילנא דחיי |
| אב | רבי אליהו בנימין |
רבי גרשון תנחום ממינסק[1] (ראשי תיבות: הרג"ת; ~ה'תקס"ב, 1802[2] - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי. בסוף ימיו היה הסמכות ההלכתית העליונה במינסק[3].
ביוגרפיה
נולד לרב אליהו בנימין, בן בנו של ר"י בן רבי שמואל שמלקא מאוסטרהא[4], בנו של מהר"ם ז"ק[5] אב"ד ור"מ לבוב[6]. למד אצל רבי הירשל מסלנט ורבי אלי'נקה רגולר[7].
כיהן כראש הישיבה בקלויז בלומקה'ס במינסק, ישיבה שהוקדשה בידי אשה בשם בלומקה (בלומה) שעלתה לעת זקנה לארץ ישראל. ישיבה זו הייתה המפורסמת ביותר באזור מינסק, ונחשבה כמכינה לקראת לימודים גבוהים בישיבת וולוז'ין[8]. מתלמידיו היו: הרב שלמה אלישיב (הלש"ם); רבי אברהם, ראש הישיבה בקלויז בלומקה'ס במינסק[9]; הרב חיים שלום שחור, רב בקהילות שונות בפרוסיה ובארצות הברית[10]; הרב אליהו סטאמלער, מו"צ בפרבר נובוגרוד בווילנה[11] והרב אברהם יעקב גרשון לסר, רב בכמה עיירות בליטא ואחר כך בשיקגו, ונשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה[12].
בשנות ה-40 של המאה ה-19 עשה תקופה בגרמניה בשל מחלה, ואת מקומו במסירת שיעורים בישיבה מילא יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, אז בחור בישיבת וולוז'ין, שנישואיו הראשונים התקיימו בזמן שכיהן כממלא מקום ראש הישיבה במינסק. רבי גרשון תנחום היה מעורב בפעילות ציבורית ושותף בשנות ה-50 של המאה ה-19 לפעילות הרבנית בנושא גזירת הראזריאדים וגזירת הגדלת מכסות הגיוס לצבא הצאר, לצד אחרים מגדולי רבני האימפריה הרוסית, כמו: רבי ישראל סלנטר, רבי אליהו לוינזון מקרטינגה (ר' אלי' קרטינגר), רבי יעקב באריט, רבי יוסף פיימר והאדמו"ר הצמח צדק מלובביץ'[13]. בשל בריאותו הלקויה נאלץ במשך השנים לשוב מספר פעמים למרחצאות מרפא במערב אירופה ויצר בשהותו שם קשרים עם אישים מרכזיים ביהדות מערב אירופה כמו האחים הירש מהלברשטט, עקיבא וצבי הירש להרן מאמסטרדם, ושמעון זאב בן קלמן קרל רוטשילד "הברון הצדיק מפרנקפורט" (חמיו של הנדיב הידוע). הם סייעו לו בהמשך בהדפסת ספריו ועירבו אותו בפעילות ציבורית בנושאי שמרנות יהודית[14].
בעת פולמוס אתרוגי קורפו פרסם חוות דעת הלכתית ב"הלבנון" להיתר אתרוגי קורפו, בתוספת עדות לפיה רבי עקיבא איגר ורבי יעקב ברוכין מקרלין נהגו לברך בקביעות על אתרוגים אלו. הוא עמד לצד רבני מנטובה המחמירים בעת פולמוס יום טוב שני של גלויות שהתעורר באיטליה[15].
מאז פטירתו של רבי דוד טביל, לא מונה רב במשרה רשמית למינסק, שקהילתה מלאה בתלמידי חכמים מופלגים. רק לאחר פטירתו בט"ו באדר א' ה'תרמ"א ופטירתם של תלמידי חכמים נוספים, הוחלט למנות רב רשמי לעיר, לאחר דחיות חוזרות ונשנות של המשרה בידי הרב דוד פרידמן, נבחר לתפקיד הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן[16].
חתניו היו: הגביר בצלאל טְרֶפֶל, והרב אברהם מאיר אפשטיין, מחבר "מנחה בלולה"[17].
ספרו
ספרו אילנא דחיי נחלק לשלושה חלקים:
- חלק א: על הטור והשו"ע או"ח. הלברשטאט: ירוחם פישל, תר"ך
- חלק ב: שו"ת על הלכות חמץ ומצה ועל הלכות לולב. ווילנא: ש"י פין וא.צ. ראזענקאנץ. תרכ"ה 1864
- חלק ג: שו"ת על כבוד יום טוב ראשון ויום טוב שני של גלויות. ווילנא: אברהם יצחק דווארעץ. תרכ"ה 1865
לקריאה נוספת
- משה צינוביץ, מיר: תולדות ישיבת מיר, תל אביב תשמ"א, רבי גרשום תנחום, עמ' 18–20
קישורים חיצוניים
- אברהם אשכנזי, אלון בכות: דרוש והספד על הרה"ג ר' גרשון תנחום ר"מ ומ"ץ דק"ק מינסק, בתוך: זרע אברהם, וילנה תרמ"ח, עמ' 202 ואילך, באתר היברובוקס
- מ. צינוביץ, רבנים ילידי מיר גדולי־התורה בחו"ל: הגאון ר' גרשון תנחום, בתוך: ספר מיר, ירושלים תשכ"ג, 439–440 (ספר יזכור לקהילת מיר, בספריית העיר ניו יורק תמונה מס. 224)
- ספרו
- אילנא דחיי, מהדורת צילום של כל חלקי הספר, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, ירושלים תשס"ד, עמ' 82, נוקב בשם המשפחה פויז'נאק, ומשה צינוביץ נוקב בשם פוזניאק, מאידך הוא נהג לחתום: גרשון תנחום באאמ"ור מוהרא"ב זללה"ה פוזנאן, וייתכן שאין זה שם משפחה. דוד קמנצקי, ישורון, כרך ו, עמ' תשעח, נוקט כשם משפחתו את השם ז"ק, כשם סב אבי סביו, מהר"ם ז"ק, אך אין סימוכין לכך שהכינוי נשאר במשפחה.
- ^ חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, ירושלים תשס"ד, עמ' 82, נוקב בתאריך הלידה: ה'תקע"ב, 1812, אבל בהספד "אלון בכות" (המובא בקישורים חיצוניים) שנדפס שבע שנים בלבד לאחר פטירתו, נאמר שנפטר בן שמונים שנה.
- ^ בתקופתו לא כיהן רב במשרה רשמית בקהילת מינסק.
- ^ עליו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. פריט 734.
- ^ עליו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. פריט 735.
- ^ בת אחותו הייתה אשתו הראשונה של הרב חנוך פרידלנד, ראו על כך: שמואל נח גוטליב, פאריטש: הרב ר' חנוך הענדיל פרידלאנד, בספרו אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 148, באתר היברובוקס
- ^ אצל ר' אלי'נקה רגולר למדו עמו רבי משה יצחק הלוי רבה של פוניבז', ורבי אברהם שמואל מראסיין ואיישישוק, מחבר "עמודי אש".
- ^ על כך ראו: חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, ירושלים תשס"ד, עמ' 82–83.
- ^ חיים ברוורמן, אנשי שם, חלק א, אות א פריט כח, ורשה תרנ"ב, עמ' 28, באתר היברובוקס
- ^ בנציון איזנשטט, דור רבניו וסופריו, חלק ה, ניו יורק תרס"ג, עמ' 104, באתר היברובוקס
- ^ בנציון איזנשטט, דור רבניו וסופריו, חלק ג, וילנא תרס"א, עמ' 33, באתר היברובוקס.
- ^ לפי ספר היובל של אגודת הרבנים, ניו יורק תרפ"ח, עמ' קלז.
- ^ מבוא לתשובות רבינו יצחק אלחנן, ירושלים: מכון ירושלים וישיבת רבנו יצחק אלחנן, תש"ע, הערה 92 והמקורות שם.
- ^ משה צינוביץ בספרו אישים וקהילות, תל אביב תש"ן, עמ' 477 כותב שש. אנ-סקי פרסם בכתביו מספר סיפורים עממיים אודות פגישותיו עם אנשי מערב אירופה. אחד הסיפורים מופיע אצל מרדכי ליפסון "מדר דר" (ח"ג פריט 2079), ולפיו התארח הרג"ת בביתו של "הברון הצדיק" בשבת והתפלא לראות שהוגשו קערות חרס לשולחן, בהמשך התברר לו שאלו דובשניות גדולות ממדים.
- ^ מאיר בניהו, יום טוב שני שלגלויות: הפולמוס על קיומו או ביטולו שליום, ירושלים: יד הרב נסים, תשמ"ז. עמ' נג.
- ^ בנציון אייזנשטט, רבני מינסק וחכמיה, עמ' 34.
- ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, עפשטיין, הרב אברהם מאיר הלוי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 54, באתר HebrewBooks
