גריגורי בוגוראד
 | |
| לידה |
20 ביולי 1914 ויטבסק, גוברניית ויטבסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1996 (בגיל 82) מגדל העמק  ישראל |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1937–1945 (כ־8 שנים) |
| דרגה |
 סטרשינה (רס"ל) |
| תפקידים בשירות | |
|
חבלן בחיל ההנדסה של הארמייה ה-7 של הצבא האדום במהלך מבצע יאשי-קישינב | |
| עיטורים | |
|
עיטור התהילה מדרגה שלישית (27.02.44; מס' סידורי 2628) עיטור התהילה מדרגה שנייה (18.09.44; מס' סידורי 9016) עיטור התהילה מדרגה ראשונה (24.03.45; מס' סידורי 17) 2 מדליות העוז מדליה על הגנת סטלינגרד ומדליות אחרות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| עובד במפעל רהיטים, סגן מנהל אספקת חנות דברי אוכל | |
| הנצחה | |
|
אזרח כבוד של העיר בירוביג'אן, בעקבות ההחלטה של מועצת העירייה מ-2011 רחוב על שמו נקרא בעיר ב-2013 מצבה לכבודו הוקמה בשדרת הגיבורים שנפתחה ב-2015 ביד הניצחון של העיר[1] | |
גְרִיגוֹרִי אַבְּרָמוֹבִיץ' בוֹגוֹרַד או בוֹגוֹרַאד (ברוסית Григорий Абрамович Богорад; 20 ביולי 1914 - 9 בנובמבר 1996). יהודי יליד האימפריה הרוסית. עוטר בשלוש הדרגות של עיטור התהילה על פעולותיו במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
הוא נולד בויטבסק ועבר לבירוביג'אן בשנת 1932 שם התחיל לעבוד במפעל לחיתוך עצים.
בשנת 1937 גויס לצבא האדום שם קיבל הסמכת חבלן. בתחילת המלחמה גויס להשתתף בקרבות של החזית הדרום-מערבית ובהמשך השתתף בקרב סטלינגרד. בינואר 1944 עם החזית האוקראינית השנייה במהלך מבצע קירובוגרד לקח בשבי קצין וחייל גרמניים ועל כך עוטר בעיטור התהילה מדרגה שלישית. באוגוסט אותה השנה במהלך מבצע יאשי-קישינב על פירוק פצצות בכניסה לעיר טרגו פרומוס הוא קיבל את העיטור בדרגה השנייה ועל הובלת צליחת נהר טיסה במהלך קרב דברצן הוא נהיה למעוטר בכל שלוש הדרגות של עיטור התהילה. התקדם עם החזית בהונגריה ואוסטריה וסיים את המלחמה בצ'כוסלובקיה.
בשנת 1945 שוחרר מן הצבא וחזר לבירוביג'אן שם עבד במפעל רהיטים וכסגן מנהל אספקה בחנות לדברי מזון בהמשך. לאחר שיצא לגמלאות מ-1976 התגורר בחמלניצקי. עלה לישראל והתגורר במגדל העמק שם גם נפטר ב-1996.
משפחתו
אשתו שרה נפטרה ב-1993-. יש לו שתי בנות.
הערות שוליים
