גרונריט

גרונריט

גרונריט מדרום דקוטה
גרונריט מדרום דקוטה
תכונות המינרל
הרכב כימי	Fe2+2 (Fe2+,Mg)5Si8O22(OH)2
מערך קריסטלוגרפי	מונוקליני
צורת הגביש	המינרל מופיע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או כמקבצים סיביים קורנים או עמודיים. גבישים בודדים נדירים מאוד.
צבע	ירוק כהה, חום, חום ירקרק, חום שחרחר, אפור
ברק	זגוגי, פנינתי או משיי בתצורת הסיבים
שקיפות	שקוף למחצה עד אטום
פצילות	מושלמת בכיוון אחד ({110}) המצטלבת בזוויות של 56° ו-124° (האופייניות לקבוצת האמפיבול).
שבירה	לשבבים
קשיות	6-5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.5-3.4
שרטוט	חסר צבע
מידע נוסף	גבישים תאומים נפוצים.
מינרלים נלווים	מגנטיט, המטיט, הדנברגיט, ריבקיט, פאיאליט, גארנט, קוורץ

גרונריט הוא מינרל אינוסיליקטי (סיליקט במבנה בצורת שרשרת) של ברזל, מגנזיום והידרוקסיד, השייך לקבוצת הקמינגטוניט, תת-קבוצה בקבוצת האמפיבול.

תכונות

הרכב

נוסחת המבנה הכימי של הגרונריט היא Fe²⁺₂(Fe²⁺,Mg)₅Si₈O₂₂(OH)₂. נוסחה זו זהה לנוסחת המינרל הנפוץ יותר אנתופיליט (ליתר דיוק של הפרו-אנתופיליט) שהוא פולימורף אורתורומבי של הגרונריט המונוקליני. יסודות נוספים המצויים בגרונריט בכמויות קטנות כוללים את הסידן, הנתרן הליתיום והמנגן.

הגרונריט נמצא בקצה של קבוצה בת שלושה מינרלים איזומורפיים (כלומר תרכובות דומות בהרכבן) היוצרים ביניהם תמיסה מוצקה, שבהן כמויות משתנות של מגנזיום וברזל, והקרויה קבוצת הקמינגטוניט. גרונריט הוא המינרל העשיר יותר בברזל. בגרונריט היחס בין כמות המגנזיום לסה"כ כמות המגנזיום והברזל במינרל נע בין 0 ל-0.29. המינרל העשיר יותר במגנזיום קרוי מגנזיו-קמינגטוניט, ובו היחס בין כמות המגנזיום לסה"כ כמות המגנזיום והברזל במינרל נע בין 0.7 ל-1, וכאשר היחס בין כמות המגנזיום לסה"כ כמות המגנזיום והברזל, נמצא בין שני קצוות אלו כלומר בין 0.3 ל-0.69, קרוי המינרל קמינגטוניט, והוא הנפוץ מבין השלושה.

קיים דמיון בין ההרכב של גרונריט לבין הרכב של מינרלים אמפיבוליים אלקליים אחרים כדוגמת ארפוודסוניט או גלאוקופן-ריבקיט. עם זאת כמעט שלא נוצרת תמיסה מוצקה בין הגרונריט למינרלים אלו בשל ההבדל בצורת הגבישים וחוסר האפשרות להחלפה בין יסודות אלקליים ויסודות פרו-מגנזיים (ברזל-מגנזיום, כלומר השייכים לקבוצת מתכות המעבר) בתוך מבנה האמפיבול.

קריסטלוגרפיה

הגרונריט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" $2/m\$, וחבורת סימטריות מרחבית C2/m. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=9.56‏, b=18. 39Å‏, c=5.33Å, וגודלה של זווית β הוא 101.89°. ככל מינרל בקבוצת האמפיבול בנוי משרשרת כפולה שבה שתי שורות של ארבעונים של סיליקט (SiO₄) מתחברות אל שתי שורות אחרות דרך קטיונים של ברזל (או מגנזיום).

תכונות פיזיקליות

המינרל מופיע בדרך כלל כמסה חסרת צורה, כמקבצים סיביים קורנים, או עמודיים. גבישים בודדים נדירים מאוד. לגרונריט יש פצילות מושלמת המצטלבת בזוויות של 56° ו-124° (האופייניות לקבוצת האמפיבול). הקשיות של המינרל בינונית,6-5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 3.45 גרם לסמ"ק. גבישים תאומים נפוצים. צבעו וצורתו דומים מאד לאלו של המינרלים אנתופיליט וגדריט ונדרשת בדיקה במעבדה בעזרת קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן על מנת להבדיל בין השלושה.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של הגרונריט הם: nα=1.663-1.686‏, nβ=1.68-1.709‏ ו-nγ=1.696-1.729, המקדמים גדלים ככל שתכולת הברזל גדלה. השקיפות של גבישי הגרונריט נעה משקיפות למחצה ועד אטומה, צבעם בדרך כלל הוא בגוונים של ירוק כהה, חום, חום שחרחר, אפור. בשקף מנוסר הגרונריט חסר צבע עד ירוק או חום חיוור. הברק של הגרונריט הוא זגוגי פנינתי או משיי, והנפיצה שלו חלשה. הגרונריט ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בינוני (תלוי בתכולת הברזל). מזווית אחת הוא נראה צהוב חיוור, מזווית שנייה חום-צהוב חיוור, ומזווית שלישית הוא נראה חום חיוור.

גילוי ומקור השם

המינרל נתגלה לראשונה ב-1853 בנקיק סארוונגוד (Sarvengude) שליד הכפר קולוברייר (Collobrières) בקומונה ואר (Var) במחוז האלפים של פרובאנס עילית (Alpes-de-Haute-Provence) שבצרפת. המינרל קרוי על שם הכימאי השווייצרי צרפתי לואי עמנואל גרונר (Louis Emmanuel Gruner‏ 1883-1809) שהיה הראשון לבצע אנליזה למינרל.

שימושים

המינרל גרונריט, נכרה לשימוש כאזבסט במזרח הפרובינציה טרנסוואל שבדרום אפריקה תחת השם המסחרי אמוסיט. מקור השם בחברת הכרייה "מכרות האזבסט של דרום אפריקה" שראשי התיבות של שמה באנגלית (Asbestos Mines of South Africa) הם "אמוסה". לאזבסט יש שימושים תעשייתיים רבים למרות סיכוני הבריאות שהוא גורם (אבק אזבסט הוא חומר מסרטן), והוא מיוצר ממינרלים רבים שלהם צורה סיבית. המינרלים סרפנטין וטרמוליט נחשבים מינים טובים יותר לשימוש כאזבסט, משום שסיביהם גמישים יותר ועמידותם למתחים גדולה יותר, אבל גם לאזבסט מגרונריט יש שימושים.

מקור ותפוצה

מששת ימי בראשית גרונריט מצוי בסלעים עשירים בברזל שעברו התמרה בדרגה בינונית עד גבוהה, ובמקרים מסוימים במטאקוורציט של פאצייס צפחות כחולות.

הגרונריט הוא מינרל נפוץ. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את נקיק סארוונגוד (Sarvengude) שליד הכפר הצרפתי קולוברייר (שם נמצא המינרל לראשונה); במכרה בוטלק (Botallack), סנט ג'סט בקורנוול שבאנגליה; בסטרומסהולט (Strömshult) בסמוך לטונאברג (Tunaberg) שבשוודיה; גרונריט באיכות של אזבסט נכרה באזור פנגה (Penge) בטרנסוול שבדרום אפריקה; ובאזור העיר לברדור בחצי העיר לברדור שבפרובינציה ניופאונדלנד ולברדור.

לקריאה נוספת

• Deer W.A., Howie R.A., & Zussman J. Rock Forming Minerals, 2nd Edition, 1997, pp. 87-115.

קישורים חיצוניים

• Webmineral data אתר WebMineral
• Mindat אתר Mindat
• פרויקט rruff
• Klein, C.,Cummingtonite-grunerite series: a chemical, optical and X-ray study, מקור: American Mineralogist‏, 49 עמ' 982-963, 1964