גלוסקמת מרים ברת ישוע
גלוסקמת מרים ברת ישוע היא גלוסקמה מאבן קירטון מעוטרת, עליה נמצאה כתובת בכתב יהודי בשפה ארמית: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי. פענוח אפשרי נוסף הוא "מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי".
מקור הגלוסקמה ותיארוכה
הגלוסקמה לא נמצאה בחפירה ארכאולוגית ומקורה בשוד עתיקות. הגלוסקמה הגיעה לידי רשות העתיקות, ומקורה כנראה ממערת קבורה בעמקה בעלת חדר אחד עם שני כוכים. למרות שהגלוסקמה לא נמצאה באתרה, היא נחקרה בגלל חשיבות הכתובת החרותה עליה. החוקרים היו הפרופסורים יובל גורן מאוניברסיטת תל אביב ובועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן.
גלוסקמאות דומות נמצאו באזור ירושלים מהמחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס ועד חורבן בית שני. בחבל יהודה המשיך סוג גלוסקמה זה להיות נפוץ עד מרד בר כוכבא. החוקרים תיארכו את הגלוסקמה על סמך החריתה וממצאים נוספים לשנת 70 לערך.
הגלוסקמה עברה בדיקות מדעיות שונות כדי לוודא שהכתובת נעשתה בעת העתיקה.
מבנה הגלוסקמה
הגלוסקמה עשויה מאבן קירטון אורכה 46 ס"מ, רוחבה 23 ס"מ וגובהה 26 ס"מ. היא ניצבת על 4 רגליים. חזית הגלוסקמה מעוטרת בשני מעגלים ובכל עיגול רוזטה בעלת ששה עלים. המעגלים מוקפים במסגרת בצורת מלבן. הכתובת נחרתה מעל המסגרת המלבנית, בינה לבין שפת הגלוסקמה. עיטור נוסף של מעגל ורוזטה מעטרים גם דופן צרה אחת של הגלוסקמה. מכסה הגלוסקמה מקומר.
הכתובת
אורך הכתובת הוא 35.5 ס"מ, גובה האותיות נע בין 15-10 ס"מ. הכתב שבו נכתבה הכתובת היה נפוץ בסוף ימי בית שני בירושלים. הכתובת מציינת את שמה וייחוסה של אשה בשם מרים שהייתה ממשפחת כהנים בשם קיפא הקשורה למשמר הכהונה "מעזיה".
ניתוח הכתובת
החוקרים ניתחו את הכתובת ולהן ממצאיהם:
- מרים - על פי ממצאים אפיגרפיים וספרותיים, השם היה נפוץ בימי בית שני. תועדו כ-80 אזכורים במקורות השונים.
- ישוע - על פי ממצאים אפיגרפיים וספרותיים, השם היה נפוץ בימי בית שני. תועדו כ-100 אזכורים במקורות השונים.
- כהנים מעזיה או כהן ממעזיה - משמרת מעזיהו היה משמר כ"ד ואחרון ממשמרות כהונה בבית המקדש. המשמר מוזכר בדברי הימים א', כ"ד: "לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים". המשמר מופיע גם בנחמיה, י', ט': "מַעַזְיָה בִלְגַּי שְׁמַעְיָה אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים". ממצא זה הוא הממצא הראשון - אך לא היחידה -[1] שבו מופיע שם משמר הכהונה על גבי ממצא ארכאולוגי. אזכורו על גבי הגלוסקמה מלמד על חשיבותה של הנפטרת ועל חשיבות מעמד הכהונה בתקופה זו.
- מבית אמרי - משפחת כהנים בשם אִמֵּר מופיעים בספר עזרא (ב', ל"ז) ובספר נחמיה (ז', מ') כאחת מארבע משפחות כהונה שעלו לארץ ישראל בעקבות שיבת ציון. אם אמנם הכתובת מתכוונת אליהם, ניתן ללמוד ממנה על הקשר של משמר מעזיה לכהנים מבני אמר. השם אמר נמצא גם בפרויקט סינון עפר הר הבית על גבי בולה עם הכתובת: [...]ליהו [בן] אמר. שם זה הופיע גם על ממצאים ארכאולוגים נוספים. לפי פרשנות אחרת השם אמר מציין את מקום המוצא של הנפטרת מרים. ציון מקום המוצא של נפטרים נמצא בכתובות קבורה נוספים.
לקריאה נוספת
- בועז זיסו ויובל גורן, "גלוסקמת מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי", קדמוניות, 142, 2012, עמ' 87-84
- רוני רייך, "כתובת על גבי גלוסקמות מקבר משפחת קיפא בירושלים", קדמוניות, 99, 1992, עמ' 115-114
קישורים חיצוניים
- ממצא ארכאולוגי ייחודי נחשף בעקבות שוד של מערת קבורה עתיקה באתרברסיטת בר-אילן
- שי זמיר, גלוסקמה בת אלפיים את צאצאי הכהונה, באתר ynet, 29 ביוני 2011
- ניר חסון, ארכיאולוגים: מצאנו את קברה של בת הכהן הגדול קיפא, באתר הארץ, 30/6/11
הערות שוליים
- ^ כך כי כתוך שמם של משמרת חזיר במקום קבורת הכהנים מבני המשמרת בירושלים
