גלונית פלשתית
 גלונית פלשתית
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | גלונית |
| מין: | גלונית פלשתית |
| שם מדעי | |
 .Ballota philistaea Bornm
| |
גַּלּוֹנִית פְּלִשְׁתִּית (.Ballota philistaea Bornm), צמח רב-שנתי, ים-תיכוני שעיר, רב-גבעולים בסוג גלונית ממשפחת השפתניים. מין זה אנדמי לישראל ולדרום ממלכת ירדן. צמח נדיר ועל סף איום הכחדה.
מאפיינים
הגבעולים זקופים ונוטים כלפי מעלה. מעוגלים ולא רבועים, שעירים מעט.
הפטוטרות קיימות, הלוואים נעדרים.
העלים נגדיים, פשוטים, שעירים, ביציים ושפתם חרוקה ושטחית כמשור.
הפרחים ערוכים בדורים צפופים רבי פרחים בחיקי עלי תפרחת ארוכים מאורך הדור.
הפרחים דו-מינים, בעלי עטיף כפול, דו-שפתנים (שתי השפתיים ברורות למדי ונראות יפה מבחוץ), צבעם ורוד או ארגמני, אורכם 10 מ"מ. כל פרח יושב בחיק חפיות זעירות ושעירות.
הגביע מאוחה כולו, דמוי פעמון או משפך רחב שקוטרו 8 מ"מ דומה לזה של גלונית מצויה. אוגן הגביע, רחבה ופרושה לרווחה וגלונית. בשפת הגביע 5 שיניו ברורות, זקופות, רחבות, אורכן כמעט כרוחבן, שמסתיימות בחוד קצר ומתפשקות לעת הבשלה.
הכותרת דו-שפתנית, גודלה 10 עד 12 מ"מ, צבעה ארגמן חיוור, והיא בולטת מהגביע. השפה העליונה שעירה מאוד. השפה התחתונה מאופיינת בעורקים לבנים חיוורים ומרושתים.
בית גידול
בית גידולו האופייני של מין זה בישראל הוא מצע של חולות מיוצבים וחול חמרה, בצל עצי חרוב ושקמה, בקרבה הדוקה לשבכי שיחים גבוהים של שיחי אלת המסטיק, אטד החוף ורותם המדבר. בדרום ירדן בית גידולו מצומצם לאבן חול מאזור פטרה ועד שובק. שם הוא גדל בצל עצי זית בבוסתנים, וגם בחריצים עמוקים ולרוב מוצלים בין מצוקי אבן חול.
תפוצה
גלונית פלשתית היא מין אנדמי לישראל ולדרום ממלכת ירדן, שתפוצתה מקוטעת למישור החוף ולהרי אדום. תפוצתה בישראל היא לאורך מישור החוף. היא נדירה מאוד בחוף הכרמל (במעט אתרים באזור חוף דור–הבונים); מצויה בשרון ובדרום שפלת החוף בעשרות אתרים. היא מוגנת בשמורת שיטה מלבינה אשדוד ובשמורת כרמיה.
תפוצתה בדרום ממלכת ירדן בלבד, ומצומצמת בתפוצתה לאבן חול מאזור פטרה ועד שובק. שם היא גדלה בצל עצי זית בבוסתנים, וגם בחריצים עמוקים ולרוב מוצלים בין מצוקי אבן חול. גלונית פלשתית נחשבת לצמח נדיר ואנדמי המצוי תחת סכנת הכחדה למרות שהוא נמצא ב-100 אתרים בארץ. שטחי הגידול הטבעיים הולכים ומצטמצמים בגל עיור מוגבר[1]. פריחה מסוף מרץ ועד תחילת יולי[2].
לקריאה נוספת
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים
- ^ גלונית פלשתית, באתר הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ בלוטית פלשתית, באתר צמחיית ישראל ברשת
