גלובוס יגלוניקוס
גלובוס יגלוניקוס (בפולנית Globus Jagielloński; באנגלית Globus Jagellonicus או Jagiellonian globe) יוצר בצרפת ב-1510 לערך. הוא נחשב למוקדם ביותר המצביע על חלק כלשהו מהעולם החדש, והוא הראשון שהתווה את קווי המתאר של יבשת דרום אמריקה. גלובוס ארדאפפל הקודם לו (1493) אינו מראה את היבשת שזה אך התגלתה. הגלובוס דומה באופן מפתיע לגלובוס האנט-לנוקס, המתוארך אף הוא לשנת 1510[2].
הגלובוס מוזהב, קוטרו 73.5 ס"מ, ובתוכו מנגנון של שעון אסטרונומי. הוא שייך כמעט מזמן הכנתו לאקדמיה בקרקוב, ששמה הוסב לאוניברסיטה היגלונית, ומכאן שמו.
העולם החדש
העולם החדש מופיע בגלובוס הייגלוני בשני מקומות שונים ורק באחד מהם הוא נקרא אמריקה:
- על יבשת שמצוירת בדרום-מערב האוקיינוס האטלנטי תחת הכיתוב "עולם חדש, ארץ הצלב הקדוש" ( MUNDUS NOVUS, TERRA SANCTAE CRUCIS ) ו"אדמת ברזיל" ( TERRA DE BRAZIL ).
- באוקיינוס ההודי מדרום להודו תחת הכיתוב "אמריקה שנתגלתה לאחרונה" ( AMERICA NOVITER REPERTA ). משפט זה הופיע לראשונה בחוברת משנת 1509 שפורסמה בשטרסבורג תחת הכותרת 'גלובוס העולם: הצהרה או תיאור העולם וכל ארצות (כדור) הארץ' (Globus Mundi: Declaratio sive descriptio mundi et totius orbis terrarum)[3].
שיטת תלמי מול שיטת קולומבוס
העובדה שאמריקה נמצאת בשני מקומות: הן בחצי הכדור המזרחי והן בחצי הכדור המערבי נובעת משתי הערכות שונות מאוד של היקף כדור הארץ. הדבר בא לידי ביטוי במפה במרחק, דרך האוקיינוס האטלנטי, בין הנקודה המערבית ביותר באירופה - כף סאו וינסנטה בפורטוגל וקטיגָרָה (היום העיר קריגרה בפיליפינים), שבצידה המזרחי של אסיה:
- לפי השיטה המסורתית, של פטולמאיוס תלמי המרחק בקווי אורך היה 180 מעלות בלבד. לפי נתונים אלה, לא היה מקום לעוד יבשת בין מערב אירופה למזרח אסיה. על-פי שיטה זו, אמריקה מרוחקת מאירופה באותה מידה כמו תת-היבשת ההודית ולפיכך היא שורטטה מתחתיה על הגלובוס היגלוני[4].
- לפי השיטה של קולומבוס המרחק היה 225 מעלות, כלומר ברבע יותר. על פי שיטה זו, העולם החדש, קרוב יותר לאירופה מאשר אסיה ונמצא במרחק 135 מעלות מפורטוגל.
לקבל את נתוניו של קולומבוס היה מוביל בהכרח לדחיית הראייה התלמאית, דבר שהרבה קרטוגרפים באותה תקופה לא היו נכונים לעשות.
מפת וָלְדְזֵמילר
הקרטוגרף מרטין ולדזמילר היה הראשון שהציג את שתי השיטות במפה משנת 1507. במפה זו, ששמה 'קומסמוגרפיה עולמית' ( Universalis Cosmographia )[5], מוזכר לראשונה השם 'אמריקה'. מכיוון שהשם לא היה מקובל בזמנו, מחק אותו ולדזמילר מהמפה והחליפו במונח טרה אינקוגניטה בשתי היבשות. לאחר מותו החזירו אנשי דפוס את המונח החדש[6].
המפה של ולדזמילר הייתה פשרה בין קווי האורך של קולומבוס לאלה של שיטת תלמי שהופיעו על גלובוס הארדאפפל של מרטין בהיים. בימין המפה, באסיה, עקב ולדזמילר אחר שיטת תלמי לפיה המרחק בין האיים הקנריים במערב (ברבע השמאלי של המפה) לקצה המזרחי של אסיה, דרך אירופה ואסיה וכולל האי זיפנגו (יפן), הוא 270 מעלות אורך. האוקיינוס ממזרח לאסיה נקרא האוקיינוס ההודי המזרחי (Occeanus Orientalis Indicus).
בצידה השמאלי של המפה נותרו אם כך 90 מעלות להשלמת הסיבוב (ל-360 מעלות). כאן הצביע ולדזמילר על התפיסה של קולומבוס לפיה מצא את הודו ומזרח אסיה מצד מערב. את האוקיינוס בין הקנריים ל"הודו" הוא כינה "האוקיינוס המערבי" (Occidentales Occeanus). דרום וצפון אמריקה מתוארות כשני איים צרים פאריאס ואמריקה (PARIAS ו-AMERICA) עם מצר שעובר ביניהם (מקומה למעשה של פנמה). במפה הממוזערת בחלק העליון הותיר ולדזמילר חלק יבשתי שמחבר בין שתי היבשות ומראה בכך גרסה אחרת של התגליות שדווחו. הצד המערבי של שתי היבשות מצוין כ-terra ultra incognita (ארץ מעבר לנודע) לדרום אמריקה ו-terra ulterius incognita (ארץ הלאה מעבר לנודע) לצפון אמריקה.
דוגמה נוספת לניסיון לגשר בין שתי השיטות במפה אחת היא מיקום האי היספניולה שבים הקריבי שקולומבוס טעה לחשוב שמדובר ביפן (במפה Zipangri). מצד אחד שני האיים מוצגים בנפרד אך מצד שני המרחק ביניהם הוא 45 מעלות בלבד לעומת 150 מעלות במציאות.
בגלובוס יגלוניקוס אומצה הגישה של ולדזמילר להציג את שתי השיטות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הוצא לאור בפולין Tadeusz Estreicher, Globus Biblioteki Jagiellońskiej z początku wieku XVI, w Krakowie, Nakładem Akademii Umięjetności, 1900
- ^ דניס א. קוסגרוב, מיפוי 1999
- ^ מקור בלטינית, עמוד 17 שורה 4
- ^ George E. Nunn, The Origin of the Strait of Anian Concept, Philadelphia, Beans, 1929, pp.4-6
- ^ מאמר על הקרטוגרף מרטין ולדזמילר
- ^ מתוך הספר "פולין מגלה את אמריקה", סיגמונד ה. אומינסקי 1972
