גישת הקונפיגורציה
גישת הקונפיגורציה (באנגלית: Configurational Approach) היא גישה מתחום מדעי הניהול ובפרט חקר ארגונים והתנהגות ארגונית. על אף שקשה לייחס לאדם מסוים את הגיית הגישה, אשר התפתחה במקביל לאורך השנים גם בתחום האנתרופולוגיה, ניתן לומר שדני מילר והנרי מינצברג, חברי סגל באוניברסיטת מקגיל שבקנדה, הם ממובילי הגישה. גישה זו החלה להיות מוזכרת במחקרים שונים החל משנות ה-70.
גישת הקונפיגורציה מגדירה ארגון כאוסף מקבצים של מגוון תכונות סביבתיות, ארגוניות ואסטרטגיות, הנבחנות בו-זמנית ובהקשר מסוים.[1] אוסף תכונות אלה מגדיר את תצורת (או: קונפיגורציית) הארגון. על פי גישה זו, על ניתוח ארגונים להתבצע דרך בחינת החוקיות שלפיה מרכיבי הארגון השונים מתקשרים ומשלימים זה את זה. ניתוח זה צפוי להאיר קונפיגורציות ארגוניות נפוצות, שדרכן יאותרו דפוסים נפוצים, המכונים גשטלט (בגרמנית: Gestalt).[2]
אפיון עשיר ומורכב של ארגונים לכדי תצורות ודפוסים משמש לרוב להפקת תחזיות וניבוי ביצועים עתידיים.[1]
שורשי הגישה
יסודות גישת הקונפיגורציה נעוצים בתפיסה ההוליסטית, שעל פיה הטבע מייצר ישויות "שלמות", אשר הן יותר מסכום חלקיהן הנפרדים. תפיסה זו רומזת שלא ניתן להבין את תפקודן של מערכות באמצעות בחינת חלקיהן, כי אם יש להתבונן על מכלול הגורמים והקשרים ביניהם. התפיסה ההוליסטית נוגדת את התפיסה הרדוקציונית, אשר מפשטת תופעות מורכבות באמצעות פירוקן לגורמים בודדים ובחינתם.[1][3]
גישת הקונפיגורציה, בדומה לגישה ההוליסטית, מכתיבה הסתכלות מעמיקה על שלל גורמים והקשרים ביניהם ושוללת את נקודת המבט, שעל פיה ארגון הוא תערובת של תכונות אשר משתנות באופן עצמאי ובלתי תלוי.[4]
גישת הקונפיגורציה היא, במובן מסוים, התפתחות של תאוריית התלות, הגורסת כי ניהול ארגון יעיל תלוי בהתאמה רציפה למאפייני המצב הפנימיים והחיצוניים (המכונים "תלויות"), דוגמת שיקולי טכנולוגיה, מבנה וגודל הארגון, ארגונים מתחרים ועוד. תחזיות ארגוניות המבוססות על נתונים, אשר מנותחים בגישת תאוריית התלות, כוללים בעיקרם התבוננות על אינטראקציות בין משתנים ותכונות.[1]
עיקרי הגישה
גישת הקונפיגורציה טוענת, שקונפיגורציות ארגוניות הן מורכבות, דינאמיות ונתונות לשינויים לאורך זמן.[1][2] לפיכך, חקר קונפיגורציות ארגוניות צריך לכלול יותר מאשר "צילום" של ערכי משתנים בודדים; עליו לכלול מעקב לאורך זמן לגבי מספר רב של משתנים. מחקר שכזה, על פי הגישה, עשוי לשפוך אור על רצפי מצבים והשתנות, כמו גם על הכוחות אשר מעניקים יציבות לקונפיגורציות ארגוניות מסוימות.[3]
גישת הקונפיגורציה טוענת שקיים מספר מצומצם של קונפיגורציות ארגוניות שניתן לתארן באופן עשיר ועשויות לייצג דפוסים בעלי ערך ניבוי לאחוז ניכר מהארגונים.[1] מחקרים מסוימים הציגו ראיות אמפיריות לכך שקיימים 10 גשטאלט של התווית אסטרטגיה, אשר באים לידי ביטוי בכ- 30 משתנים אשר מתארים אסטרטגיה, סביבה ומבנה של ארגונים. על אף שההסתברות התאורטית להתרחשות דפוסים שכאלה היא נמוכה, הם תיארו כ- 85% ממדגם החברות שנבדקו.[5]
עקרון נוסף המתואר במסגרת גישת הקונפיגורציה, הוא אקוויפינליות (באנגלית: Equifinality),[6] עקרון שלפיו תיתכן יותר מדרך אחת להשיג הצלחה ארגונית באותם תנאים ארגוניים. כלומר, אל מול מספר אפשרויות יוכל כל ארגון לבחור את זו המתאימה לצרכיו באופן המיטבי.[1]
ביקורת כלפי מחקרי עבר
על אף הרקע ההוליסטי המשותף שחולקות תאוריית התלות וגישת הקונפיגורציה, הוגי גישת הקונפיגורציה מבקרים מספר הנחות יסוד העומדות בבסיס תאוריית התלות.[1] ביקורת זו מופנית גם כלפי הכלים הסטטיסטיים שבהם נעשה שימוש במטרה לנתח נתוני ארגונים. להלן מספר טענות המועלות כבעייתיות במחקרי העבר, בפרט כלפי אלה שעוצבו בהשראת תאוריית התלות:
- תאוריית התלות בפועל נוטה להתמקד בקשרים זוגיים בין משתנים, דבר המפיק תוצאות "עיוורות" להשפעות של גורמים שלא נבדקים. כך, מיוצר תיאור דל של מציאות מורכבת יותר.
- ניתוחי ארגונים מבוצעים תחת הנחה סמויה, שלפיה קשר בין מאפיינים שונים קיים ורלוונטי באותה מידה בכל ההקשרים. לא נעשה מאמץ להבדיל בין מצבים שונים, דבר אשר יכול להניב מסקנות מטעות.
- מודלים רבים מניחים שהקשרים בין משתנים הם ליניאריים, בעוד שייתכן שהקשרים בעלי צורות מורכבות יותר.
- מחקרים רבים שופעים בהנחות דטרמיניסטיות, פשטניות וחד-כיווניות, כלומר, הנחות לפיהן כל תוצאה בהכרח נקבעת על פי מאורע קודם, ושבהכרח גורם א' הוא זה המשפיע על גורם ב'.
דוגמה לכך היא שפעמים רבות ההנחה היא שארגון מתאים עצמו לסביבתו, אך לא מן הנמנע שהדבר קורה בכיוון ההפוך.
גישת הקונפיגורציה מעודדת ניתוח מעמיק וכולל, אשר מתבטא בהסתכלות על אינטראקציות מורכבות ועל קשרים דו-כיווניים מורכבים. זאת, לעומת גישה רדוקציוניסטית אשר לרוב נוטה להתמקד בקשרים ליניאריים חד-כיווניים.[4]
שיטות ניתוח נפוצות
גישת הקונפיגורציה סבורה שדרך טובה להתמודד עם חולשות מחקרי העבר ולאתר דפוסים נפוצים היא סיווג ארגונים. גישה זו נטועה בפרקטיקה ולפיכך מציעה גישות נפוצות לסיווג:
- טיפולוגיה - גישת סיווג המבוססת על התאמת ארגונים לטיפוסים שנצפה, על פי התאוריה, למצוא. במאמרו, מציין מילר שטיפולוגיות נוטות להיות פעמים רבות מבוססות על מספר מצומצם מידי של רכיבים, דבר הנוגד את גישת הקונפיגורציה.[3]
- טקסונומיה - סיווג ארגונים לטיפוסים, אשר נסיק שקיימים בהתבסס על נתונים שנמדדו. מילר גורס כי טקסונומיות המבוססות על נתונים רבים עשויות לחשוף דפוסים משמעותיים.[3]
- שיטות סטטיסטיות נפוצות ליצירת סיווגים: ניתוח אשכולות, טקסונומיה נומרית (באנגלית: Numerical Taxonomy).
דוגמה
להלן דוגמה הממחישה את ההבדלים העיקריים בין ניתוח באמצעות תאוריית התלות לבין ניתוח דרך גישת הקונפיגורציה. דוגמה זו מבוססת על הדוגמה שמציג מילר במאמרו.[1]
מדינה המבקשת לחקור את מבנה ויעילות האסטרטגיות הצבאיות יכולה לעשות זאת בכמה דרכים. דרך אחת, התואמת לתאוריית התלות, תבחן את הקשר בין חיל האוויר וכוחות הקרקע במדגם רחב של סיטואציות.
דרך שנייה, העולה בקנה אחד עם זו של גישת הקונפיגורציה, תבחן את היחסים בין כוחות הצבא באופן רחב ותלוי הקשר. גישה זו תשקלל גורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על היחסים בין הכוחות השונים: אקלים, תנאי השטח, אימון החיילים, המפקדים, מאפייני כלי הנשק ועוד. גישת הקונפיגורציה גורסת כי רק למידת שילוב הגורמים תאפשר לגבש הבנה אסטרטגית עמוקה. ניתוח בגישה זו יכלול איסוף מגוון רחב של סיטואציות, אפיונן וסיווגן לקבוצות. מתוך קבוצות אלה ייעשה ניסיון לאתר דפוסים (גשטלטים) נפוצים בעלי ערך בחיזוי.
ביקורת כלפי הגישה
הביקורת כלפי גישת הקונפיגורציה נוגעת למספר היבטים:[1][2][3]
- מספר לא מבוטל של מחקרים מראה ששיוך ארגונים לדפוסים "מוצלחים" אינו מבטיח ביצועים טובים יותר.[7] אין כל ערובה לכך שכלל קיימים דפוסים רלוונטיים, ויתר על כן דפוסים שמאותרים דרך הנתונים עשויים להיות חסרי ערך.
- השיטות לסיווג שמציעה הגישה אינן מבטיחות חלוקה אופטימאלית, ולעיתים יוצרות יותר או מעט מידי קבוצות. קיים מתח בין מספר הפריטים בקבוצה ליכולת ההכללה של הממצאים, דהיינו התוקף החיצוני כלל אינו מובטח.
- ישנה סכנה שארגון החותר להתאמת עצמו לקונפיגורציה מסוימת, במטרה להשיג מטרות מסוימות, יהא כה חדור מטרה כך שינוון את חשיבתו הארגונית ויכולת התאמתו לשינויים.[8][3]
- על אף שהגישה מטיפה לניתוח קשרים רב-ממדיים, רב-כיווניים וכאלה שאינם בהכרח ליניאריים, הכלים שעליהם היא ממליצה נוטים להשתמש בהנחות יסוד מקלות ופוגעים במימוש הגישה.[7]
יישומי הגישה
כפי שתואר לעיל, מקורה של גישת הקונפיגורציה בחקר ארגונים ושיטות ניהול אסטרטגי, ומשום כך השימוש הניכר ביותר בה הוא בתחום זה. אולם, בשל העובדה שגישת הקונפיגורציה היא כללית במהותה ואינה תוחמת את תרומתה לתחומים ספציפיים, דהיינו היא מהווה מסגרת למחקרים מעולמות שונים, וניתן למצוא מחקרים ממגוון סוגים ודיסציפלינות אשר עשו בה שימוש.
- בתחומי ניהול ארגונים וכוח אדם נעשה השימוש הניכר ביותר.[1][2][3]
- בתחום מערכות המידע, נעשה שימוש בגישה בתחומים הנושקים לניהול ארגונים: בין היתר לצורך איתור סיבות לכישלון פרויקטי הטמעת מערכת מידע,[9] זיהוי השפעת גורמים ארגוניים על הערך העסקי של מערכות המידע[10] וכן מיקור חוץ בתחום טכנולוגיות המידע.[11]
- בתחום האנתרופולוגיה, משמשת הגישה לזיהוי וסיווג על סמך מאפיינים היסטוריים ותרבותיים.
- בתחום הביולוגיה, ניתן לבצע סיווג של מינים ומחלות.
- בתחום הפסיכולוגיה, הגישה מסייעת באפיון התנהגויות במצבים שונים. דוגמה מעניינת לכך היא ניתוח קונפיגורציית חלומות.[12]
ראו גם
- הוליזם
- ניתוח קונפיגורציות במדעי ההתנהגות והאנתרופולוגיה - ערך באנגלית.
- פסיכולוגיית הגשטלט.
לקריאה נוספת
- D. Miller and P. Friesen (with the collaboration of H. Mintzberg), Organizations: A Quantum View, Englewood Cliffs, Prentice-Hall, 1984
קישורים חיצוניים
- גישת הקונפיגורציה בתחום האנתרופולוגיה, באתר בריטניקה.
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 Miller, D. "Toward a New Contingency Approach: The Search for Organizational Gestalts," Journal of Management Studies (18:1), 1981, pp. 1-26
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Miller, D. "The Genesis of Configuration," The Academy of Management Review (12:4), 1987, pp. 686-701.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Miller, D. "Configurations Revisited," Strategic Management Journal (17:7), 1996, pp. 505-512.
- ^ 4.0 4.1 Meyer, A. D., A. S. Tsui, and C. R. Hinings. "Configurational Approaches to Organizational Analysis," Academy of Management Journal (36:6), 1993, pp. 1175-1195.
- ^ Miller, D., and P. Friesen. "Archetypes of Organizational Transition," Administrative Science Quarterly (25:2), 1980, pp. 268-299.
- ^ Katz, D., and R. Khan. The Social Psychology of Organizations, Wiley, New York, 1966.
- ^ 7.0 7.1 Fiss, P. C. "A Set-Theoretic Approach to Organizational Configurations." Academy of management review, (32:4), 2007, pp.1180-1198.
- ^ Miller, D. and Chen, M.-J. "The Simplicity of Competitive Repertoires: An Empirical Analysis", Strategic Management Journal (17:6), 1996, pp.419-440
- ^ Sauer, C., Southon, G., and Dampney, C. N. G., Fit, failure, and the house of horrors: toward a configurational theory of IS project failure, Proceedings of the eighteenth international conference on Information systems (ICIS '97), 1997, pp.349-366.
- ^ Fink, L., Sukenik, E. The Effect of Organizational Factors on the Business Value of IT: Universalistic, Contingency, and Configurational Predictions, Information Systems Management, 2011, (28:4), pp.304-320.
- ^ Fink, L., Information technology outsourcing through a configurational lens, The Journal of Strategic Information Systems, 2010, (19:2), pp.124-141.
- ^ Lane, R. C., Daniels, M., and Barber, S., Configurational approach to manifest dream analysis: Possible acceleration of the patient's communication in psychoanalytic psychotherapy, Journal of Contemporary Psychotherapy, (25:4), 1995, pp.331-365.
26622781גישת הקונפיגורציה