גימנסיית קרלובץ
 | |
| בית ספר תיכון | |
|---|---|
| השתייכות | ציבורי |
| תקופת הפעילות | 1766–הווה (כ־258 שנים) |
| מייסדים | נזירים פיאריסטים |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | דמיר מנדיץ' |
| תלמידים | |
|
ניקולה טסלה סטייפן ראדיץ' זרינקה צוויטשיץ' מירקו וסטייפן סליאן איוואן גוראן קובאצ'יץ' | |
גימנסיית קרלובץ (בקרואטית: Gimnazija Karlovac, בגרמנית: Gymnasium Karlovac) היא בית ספר תיכון בעיר קרלובץ בקרואטיה. היא נודעה בעבר כ"גימנסיה הריאלית הגבוהה" (Velika Realka). היא שוכנת ברחוב רקובץ 4 בקרלובץ.
היסטוריה
התחלתה בניהול הפיאריסטים והפרנציסקנים
לפי ההיסטוריה הרשמית שלו בית הספר הוקם ב־1766, כשהעיר קרלובץ הייתה חלק מאזור הספר הצבאי הקרואטי (Voijna Krajina) במסגרת האימפריה ההבסבורגית. ידוע שבמאה ה־16 פעל בקרלובץ בית ספר של הפרוכיה הרומית־קתולית "השילוש הקדוש", החל מאמצע המאה ה־17 בניהולם של נזירים פרנציסקנים. הוא הופעל על ידי הנזירים הפיאריסטים שהובאו לעיר לפי בקשת הקיסרית מריה תרזה. בעקבות סכסוך בין הפרנציסקנים לשלטונות הצבאיים נסגר בית הספר זה בשנת 1758.
ב־1766 הקימו הפיאריסטים שתי כיתות ללטינית. עד שנת 1780 נפתחו עוד כיתות, בסך הכל עם 42 תלמידים. תוכנית הלימודים כללה את המקצועות: לטינית, יוונית, דת, "כללי בית הספר" (praecepta scholae), גרמנית, אריתמטיקה, סיפורי הביבליה, היסטוריה פוליטית (סיפור המלכים והקיסרים מרומא העתיקה ועד להבסבורגים), הגאוגרפיה של קרואטיה והונגריה, טבע ומינרלוגיה, יסודות פיזיקה ולוגיקה, מיתולוגיה ויסודות משפט הטבע.
בימי הקיסר יוזף השני שהנהיג את הגרמנית כשפת הוראה ברחבי האימפריה, בדצמבר 1783 עבר ניהול בית הספר לידי הנזירים הפרנציסקנים. בשנת 1800 פעלו בגימנסיה שש כיתות.
תחת השלטון הצרפתי בקרואטיה בשנים 1809–1813 הלימודים היו נגישים יותר לעשירי העיר וחולקו בין חטיבת ביניים בת שנתיים (גימנסיה) ובית ספר תיכון בן שש שנים, לפי דגם צרפתי. שפות ההוראה היו לטינית וגרמנית ושאר המקצועות כללו: לטינית, צרפתית ואיטלקית, אריתמטיקה, תורת המשקולות והמדידות, מדעי טבע ופילוסופיה. עדיין ההוראה נשארה בידי הפרנציסקנים. אחרי נסיגת הצרפתים, הוחזרה הגימנסיה בת שש הכיתות והוצאו מתוכנית הלימודים מדעי הטבע והפילוסופיה.
מוסד ציבורי בימי האימפריה האוסטרית והאוסטרו־הונגרית
אחרי 27 באוקטובר 1820 עברה הגימנסיה לרשות העירייה. בשנת 1834 כפו שלטונות ממלכת הונגריה, שקרואטיה הייתה בת חסותה, את לימוד השפה ההונגרית כמקצוע חובה. ב־1841 אושר השימוש בשפה הקרואטית בשיחות עם התלמידים. רק ב־1848 הודפס בקרואטית הדו"ח הראשון של בית הספר. בתקופת המשטר הנאו־אבסולוטיסטי של באך (1859-1851) ואחר כך עד שנת 1861 שלטו עדיין השפה הגרמנית והלטינית כשפות הוראה. בשל חוסר במשאבים מספיקים כולל חומר לימודי וספרים, מחסור במורים ושיטות הוראה מפגרות, צומצמה רמת הלימודים ומתכונתה לארבע כיתות.
בשנת הלימודים 1852/1853 למדו בו בסך הכל 36 תלמידים. אחרי 1859 הרשויות המקומיות סילקו את המורים שלא דיברו קרואטית וערכו ארגון וציוד מחדש של בית הספר. הפרנציסקנים נאלצו לעזוב ולפנות את המקום למורים חדשים. המורה החילוני הראשון בגימנסיה היה יוסיפ קוסטיץ' בשנת 1865. בשנת 1863 עברה הגימנסיה לבניין המשמש אותה עד היום. בשנת 1878 הוכרזה הגימנסיה הממלכתית של קרלובץ לתיכון "גבוה" בעל שמונה כיתות לימוד. החל משנת 1882–1883 היא התאחדה עם בית הספר הריאלי של ראקובץ, שבעיירה הקרובה, תחת השם הגימנסיה הריאלית הגבוהה של קרלובץ, תיכון יחיד במינו באימפריה האוסטרו־הונגרית. עד שנת 1868 נלמדו כל המקצועות, פרט לדת והיסטוריה, בשפה הגרמנית. בתחילת המאה ה־20 הלימודים התקיימו בשתי מגמות - קלאסית (עם דגש על לימוד לטינית ויוונית) וריאלית (עם דגש על לימוד מדעי הטבע). עד שנת 1918 למדו בגימנסיה בעיקר בנים, כשבנות ספורות יכלו לקבל שיעורים בנפרד במתכונת פרטית.
בימי המדינה היוגוסלבית
החל משנת 1918 התקבלו תלמידים משני המינים. עקב ריבוי התלמידים והתלמידות פוצלה הגימנסיה בסופו של דבר לשתי גימנסיות ממלכתיות ריאליות - לבנים ולבנות.
גימנסיות אלה המשיכו לפעול נפרד עד לשנת 1952–1953 כשהמוסד התפצל מחדש לתיכון מעורב ולחטיבות ביניים לבנים ולבנות. החל משנת 1962/1961 קמו במקום שני בתי ספר תיכון - אחד על שם ד"ר איבן ריבר, בעל מגמה חברתית ולמדעי הטבע ומתמטיקה, ותיכון עיוני, עם מגמה פדגוגית.
בהמשך שני בתי הספר מוזגו מחדש בתוך מרכז לחינוך ולהשכלה ע"ש ד"ר איבן ריבר, שבו פעלו גם בית ספר למוזיקה, תיכון למבוגרים, בית ספר לשפות זרות, ובית ספר לאחיות, כמו כן מגמות פדגוגית, למתמטיקה ומחשבים, ותוכניות בתחום התרבות ופילולוגיה.
בקרואטיה העצמאית
בשנים 1991–1992 אורגן המרכז לחינוך "ד"ר איבאן ריבר" מחדש והוא כלל גימנסיה בעלת מגמה עיונית כללית וחברתית־פילולוגית וגימנסיה בעלת מגמה מתמטית. שתי הגימנסיות אוחדו החל מ־1992–1993 ל"גימנסיית קרלובץ" הפועלת עד לימינו.
תלמידים ידועים
- ניקולה טסלה - מהנדס וממציא קרואטי ממוצא סרבי שפעל בארצות הברית. הוא למד בגימנסיה בשנים 1870–1873.
כפי שציין באוטוביוגרפיה שלו "ההמצאות שלי" הוקסם מפיזיקה גם הודות לשיעורי המורה שלו בתיכון. בהגיעו לראשונה לאזור הביצתי שבסביבת קרלובץ לקה טסלה במלריה, בילה ימים רבים במיטת החולי, נעדר תכופות מבית הספר ולמד בבית. לבסוף סיים בהצטיינות 4 כיתות בתוך 3 שנים.
- זרינקה צוויטשיץ', שחקנית קרואטית
- איוואן גוראן קובאצ'יץ', משורר קרואטי
- סטייפן ראדיץ', פוליטיקאי, מייסד מפלגת האיכרים הקרואטית
- מירקו וסטייפן סליאן - נוסעים ומגלי ארצות קרואטים
מורים ידועים
- אוגוסטין לפלר
- מרטין סקוליץ'
לקריאה נוספת
- James O'Neill- "Light and Power". Prodigal Genius: The Life of Nikola Tesla. Ives Washburn. pp. 32–33.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גימנסיית קרלובץ- תולדות בית ספרנו - ההיסטוריה של גימנסיית קרלובץ
30368332גימנסיית קרלובץ