גיורא ירון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיורא ירון
קובץ:Giora Picture.jpg
לידה אוגוסט 1948 (גיל: 75)

גיורא ירון (נולד באוגוסט 1948 בקיבוץ מנרה) הוא מנהל ישראלי, יזם ואיש עסקים, שכיהן גם כיושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב. בהיותו דוקטור לפיזיקה, רשם שישה פטנטים ופרסם מעל עשרים מאמרים מדעיים.

ביוגרפיה

גיורא ירון נולד לפרופסור דן ירון, ממקימי המחלקה לכלכלה בפקולטה לחקלאות.[1] ולגיזה ירון, מורה. גדל עד גיל 3 בקיבוץ מנרה, שהוריו היו ממייסדיו. במשך 3 שנים נוספות גדל בקריית ענבים, ואחר כך עברה המשפחה לרחובות. בצבא שירת כמפקד פלוגה בגדוד 12 (ברק) של גולני, לאחר שסיים קורס קצינים בהצטיינות.[2]
בעל תואר ראשון בפיזיקה[3] ומתמטיקה ותואר שלישי בפיזיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית. המנחה שלו בעבודת הדוקטורט היה פרופסור דב פרוהמן. בבתר-דוקטורט עסק בהשפעת קרינה גרעינית על מכשירים אלקטרוניים.

בשנת 1978 עבד כפיזיקאי בחברת השבבים נשיונל סמיקונדטור, בסנטה קלרה, בעמק הסיליקון. בשנת 1979 הקים בהרצליה פיתוח את מרכז המו"פ של נשיונל סמיקונדטור בישראל, ועמד בראשו.[4] לימים, הפכה פעילות יצור השבבים של החברה במגדל העמק לחברת "טאואר סמיקונדקטור". מרכז הפיתוח נמכר לחברת ISD, והמשיך לפעול בישראל תחת שמה של חברת האם הטיוואנית "Winbond".

בשנת 1992 פוטר מחברת "נשיונל סמיקונדקטור", בעקבות כישלון החברה לשווק את הדור הבא (אז) של מעבדי RISC לתעשיית מדפסות הלייזר[דרוש מקור]. החברה נאלצה לפנות לשווקים אחרים, ונמכרה לחברת ISD תמורת 5 מיליון דולר בלבד. לאחר עזיבתו את "נשיונל סמיקונדקטור" החל לנהל את חברת הדפוס הדיגיטלי אינדיגו מנס ציונה, וב־1994 הוביל אותה להנפקה בנאסד"ק.

בשנת 2009 קיבל תואר עמית כבוד מהאוניברסיטה העברית. באותה שנה נסגרה "פרוליפיי", חברה שייסד ופיתחה טכנולוגיה לשילוב בין מערכות מידע ארגוניות לדואר אלקטרוני.

אקסנט, חברה שייסד ופיתחה פתרונות אחסון מידע בשרתים, נכנסה לתהליכי פירוק ובסופו של דבר נמכרה לחברת "דל" ב-12 מיליון דולר.

בשנת 2023 היה פעיל בגיבוש פשרה בתחום השינויים במערכת המשפט ברפורמת לוין.[5]

משפחתו

אחיו של גיורא ירון, סגן איתמר ירון, נהרג במלחמת יום הכיפורים, במהלך הקרב על כיבוש החרמון, בעת ניסיון לחלץ פצוע מהמחלקה עליה פיקד. על מעשהו זה קיבל את עיטור העוז.[6] איתמר מדיקל, שהקים ירון, קרויה על שמו של איתמר.

אח נוסף, ד"ר אורי ירון, מכהן כסגן נשיא בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון.

ירון מתגורר בקיסריה עם אשתו, צילה, אספנית אמנות ומעצבת פנים. לבני הזוג שלוש בנות.[7]

חברות שהקים

  • 1995 – קומסיס – פיתחה שבבים לתמיכה בתקשורת נתונים דור רביעי בתקן WiMAX למכשירי קצה.
  • 1997 – איתמר מדיקל – עוסקת בפיתוח ושיווק מכשור רפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה, ולאבחון מוקדם של טרשת עורקים. מכשיר הדגל של החברה, הנקרא WatchPAT, מאפשר לבצע בדיקת אבחון ביתית
  • 1998 – פנטקום – פיתחה מוצר המשפר את איכות העברת הנתונים על גבי סיבים אופטיים (הקים יחד עם בני שניידר, רמי תמיר, ויובל שחר).
  • 1999 – פי-קיוב – שפיתחה טכנולוגיה לניהול תעבורת נתונים באינטרנט (הקים יחד עם בני שניידר ורמי תמיר).
  • 2000 – אקסנט – פיתחה פתרונות אחסון מידע בשרתים, והיה ליושב ראש ומנכ"ל שלה.
  • 2005 – קומרנט – פיתחה טכנולוגיה לוירטואליזציה של מרכזי מידע ממוחשבים (הקים יחד עם בני שניידר, רמי תמיר ומשה בר).
  • 2010 – קווילט – פיתחה טכנולוגיה המקלה על חברות הסלולר להעביר שידורי וידאו וטלוויזיה אל מכשירי הקצה, בכך שהיא מפחיתה את העומס על הרשת (הקים יחד עם אלון מאור, יובל שחר ודן סחר).
  • סיראג' – בית תוכנה המשמש כקבלן משנה של פרויקטים בתחום הפיתוח בהייטק. החברה פועלת ללא כוונות רווח מעסיקה בדואים בלבד ירון ואשתו הם המשקיעים הראשונים בחברה (שהקים יחד עם ג'יהאד אל-סאנע, סארה אבו כף, יוסף אל-סאנע, חאדר אלשייך וסמדר נהב).[8]

אקזיטים

ירון היה מעורב באקזיטים בסכום מצטבר של למעלה מ-5 מיליארד דולר:

  • חלק מקומסיס נמכר לקונקסנט ב-1996 והחלק האחר נמכר לטקסס אינסטרומנטס ב-2005. סכום שתי העסקאות יחד עמד על כ-60 מיליון דולר. ב-2010 נמכרה החברה לאינטל במחיר הפסד.[9]
  • פנטקום נמכרה לסיסקו ב-118 מיליון דולר (1999).
  • פי-קיוב נמכרה לסיסקו ב-200 מיליון דולר (2004).
  • מרקורי, בה ירון היה יושב ראש הדירקטוריון באותה עת, נמכרה ל-היולט פקארד ב-4.5 מיליארד דולר (2006).[10]
  • קומרנט נמכרה לרד האט בכ-115 מיליון דולר (2009).
  • הייפרוויז, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי והתגוננות מפני תוכנות זדוניות בשלב מוקדם, נמכרה לצ'קפוינט בעשרות מיליוני דולרים (2015).
  • איתמר מדיקל נמכרה תמורת 538 מיליון דולר ל-ZOLL Medical היפנית (2021).

תפקידים בכירים בעבר ובהווה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לזכרו של דן ירון, באתר האוניברסיטה העברית
  2. ^ תקופת שירותכם תהיה גורלית לישראל, על המשמר, 3 באפריל 1968
  3. ^ במדע החומרים (מספר 138), מעריב, 18 ביוני 1975
  4. ^ ישעיהו פורת, מפעל לייצור מעגלים משולבים מהמתקדמים בעולם, מעריב, 15 במאי 1983
  5. ^ טובה צימוקי, התגברות ברוב של 65, תיקו בוועדה לבחירת שופטים: המתווה שלוין מכנה "פריצת דרך", באתר ynet, 8 במרץ 2023
  6. ^ גיורא ירון מ'איתמר' מספר על אחיו - "פצע עמוק נפער במשפחתנו", באתר ביזפורטל, 3 באוקטובר 2014
  7. ^ מגדל עמק הסיליקון, מעריב, 3 באוקטובר 1986
  8. ^ אילנה קוריאל, עושים הייטק בדואי: הצעירים ששוברים את מחסום התודעה, באתר ynet, 23 ביולי 2017
  9. ^ אסף גלעד, קומסיס תימכר לאינטל במחיר הפסד, באתר כלכליסט, 24 במאי 2010
  10. ^ הדר חורש, "לנדן הוא בחור ישר ביסודו", באתר הארץ, 4 באוגוסט 2006
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גיורא_ירון&oldid=2236045"