מתאן
 | |
| שם סיסטמטי | Methane |
|---|---|
| שמות נוספים |
גז טבעי, מתיל הידריד Carbane Marsh Gas |
| מסה מולרית | 16.04 גרם/מול |
| מראה | גז שקוף, חסר ריח |
| מספר CAS | 74-82-8 |
| מצב צבירה | גז |
| מסיסות | 22.7 מ"ג לליטר |
| ממסים | אתנול, מתנול, בנזן, די-אתיל אתר |
| טמפרטורת היתוך |
182.5- °C -90.65 K |
| טמפרטורת רתיחה |
161.49- °C -111.66 K |
| נקודת הבזק |
188- °C -85.15 K |
| נקודת התלקחות |
537 °C 810.15 K |
| NFPA 704 | |
מתאן (שם מדעי: Methane, מכונה גם גז הביצות) הוא תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח. מתאן הוא האלקאן הפשוט ביותר, וכן התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר; נוסחתו CH4.
על פי מודל VSEPR הצורה הגאומטרית של המתאן היא טטראהדרית.
המתאן הוא מרכיב עיקרי (מעל 70% בנפח) של גז טבעי, ולכן נחשב לדלק חשוב. בעירת מולקולה אחת של מתאן יוצרת מולקולה אחת של פחמן דו-חמצני (CO2) ושתי מולקולות מים:
- CH4 (g)+ 2O2(g) → CO2(g) + 2H2O(g) + 890kJ
האנרגיה המשתחררת בתהליך שריפה בלתי מבוקר, שבו המים משתחררים במצב גזי, היא כ-50 מיליון ג'ול לקילוגרם מתאן.
המתאן הוא גז חממה חזק בטווח הקצר; על פני 20 שנה, מתאן יוצר אפקט חממה גבוה פי 84 מאשר פחמן דו-חמצני באותה מסה, אך זמן החיים שלו באטמוספירה קצר יותר מאשר של הפד"ח. ריכוז המתאן הממוצע באטמוספירה עלה בעידן התעשייתי עד קרוב ל-2 חלקים למיליון, כמעט פי 4 מהריכוז היציב לפני כן (לפי נתונים פלאו-קלימטולוגיים), אך ריכוז זה עדיין נמוך משמעותית מריכוז גזי החממה האחרים, ולכן המתאן אינו נחשב לגורם העיקרי להתחממות כדור הארץ כיום. בנוסף, ההשפעה של מתאן על אפקט החממה בטווח הארוך נמוכה מזו של הפחמן הדו-חמצני[דרושה הבהרה].
מתאן בכדור הארץ
רוב המתאן הקיים כיום בכדור הארץ נוצר כתוצאה מריקבון של חומרים אורגניים בתנאים אנאירוביים (תנאים של חוסר חמצן). לתהליך זה (הנקרא מתאנוגנזה) אחראיים חלק מהחיידקים הקדומים. הללו מפרקים את החומר האורגני במעמקי האדמה; פירוק זה, אשר מתרחש מזה שנים, הוא זה שהביא להיווצרות מרבצי הגז הטבעי. החיידקים המייצרים מתאן כחלק מתהליך הפקת האנרגיה בתאיהם נקראים מתאנוגניים. לעומתם, חיידקים מתאנוטרופיים צורכים מתאן ומשתמשים בו להפקת אנרגיה בתאיהם. בין שני סוגי החיידקים אין כל קשר.
מקור מרכזי לפליטת מתאן לאטמוספירה (שהיא אחד הגורמים לאפקט החממה) הוא גידול בעלי חיים בחקלאות המודרנית. יונקים מעלי גרה מסוגלים לאכול מזון צמחי ולפרק ביעילות את התאית בעזרת החיידקים הקדומים במערכת העיכול שלהם; בתהליך העיכול נוצר מתאן אשר נפלט דרך הפה (בדומה לגיהוק). כמות המתאן המיוצרת על ידי מעלי גירה מהווה כנראה עשרות אחוזים מפליטת המתאן העולמית, אך היא משתנה ממין למין ותלויה בפרמטרים כגון תזונה, גיל ומשקל, ולכן קשה להעריך את הכמות הנפלטת בכל מדינה. פליטת נוספת של מתאן מתרחשת כתוצאה מפירוק אנאורגני של צואת בהמות, בעיקר בשדות אורז המוצפים במים[1].
מתאן במערכת השמש
מתאן נמצא בכמויות גדולות באטמוספירות של כוכבי הלכת הגדולים, המכונים גם ענקי הגזים: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. בנוסף, על פני טיטאן, אחד מירחי שבתאי, מתקיים מתאן במצב נוזלי, אשר יוצר מערכת אקלימית הכוללת עננים, משקעים ונהרות, בדומה למים על פני כדור הארץ[2].
נגזרות המתאן המצויות בשביטים ובאסטרואידים[3] מעידות על היותו של המתאן חלק מחומרי המוצא של מערכת השמש[4]. המתאן היה נפוץ גם באטמוספירה הראשונית של כדור הארץ אך הומר כמעט לחלוטין לפחמן דו-חמצני ולתרכובות אורגניות כבדות יותר.
מקורות עיקריים לפליטות המתאן לאטמוספירה
- הטמנת פסולת וטיפול בשפכים: מתאן נוצר במטמנות פסולת ובמכוני טיהור שפכים בעקבות פירוק של פסולת אורגנית בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן) ובמעמקי מזבלות.
- פעילות חקלאית: במגזר החקלאי מתאן נוצר ממספר תהליכים: מתהליכי עיכול של בעלי חיים, בעיקר מעלי גרה; מפירוק אנאירובי של צואת בעלי חיים וכתוצאה מגידול אורז בשטחים מוצפים. המקור הטבעי העיקרי לגז המתאן הוא פעילות חיידקים בקרקעית שטחי הביצות הנרחבים שבאזורים הטרופיים והסובטרופיים של כדור-הארץ. לכן המתאן מכונה גם "גז הביצות". החיידקים המתאנוגניים שבביצות אלה מפרקים תרכובות אורגניות - שרידי בעלי-חיים וצמחים השוקעים במים ופולטים 120–200 מיליון טון גז מתאן בשנה. מקור משמעותי נוסף, הקשור בפעילות האדם, הוא שדות האורז הנרחבים שבמזרח אסיה, שהמתאנוגנים שבקרקעיתם פולטים 70–120 מיליון טון מתאן בשנה. בישראל פליטת מתאן מתהליכי עיכול של פרות היא הגבוהה בעולם[דרוש מקור].
- כמות קטנה יחסית של מתאן נפלטת בעקבות פעילות געשית.
- באדמות קפאת-עד קיימים ריכוזים גדולים של הגז. כאשר קיפאת העד מתחממת ומפשירה עקב ההתחממות הגלובאלית, היא משחררת כמויות גדולות של הגז, דבר המוביל למעגל משוב חיובי של התחממות נוספת עקב אפקט החממה שתורם המתאן, והפשרה נוספת של קיפאת העד.
הקטנת פליטת מתאן הקשורה בפעילות האדם
כדי להפחית את פליטת המתאן הנובעת מפעילות האדם, וכך להקטין את אפקט החממה ואת זיהום האוויר, ננקטים הצעדים האלה:
- במזרח אסיה מנסים להגדיל את יבול האורז ליחידת שטח. בדרך זו יתאפשר להקטין את שטחי הגידול ואת פליטת המתאן המתרחשת בהם.
- באוניברסיטת הוהנהיים (Hohenheim) בשטוטגרט שבגרמניה מפתחת קבוצת המחקר של ויניפרד דרוקנר (Drochner) "גלולות" המיועדות ליונקים צמחוניים, המכונות bolus. בשילוב עם תפריט מיוחד, יפחיתו גלולות אלו את כמות המתאן שפולטים עדרי הבקר והצאן הגדלים והולכים, ויאפשרו למטבוליזם שלהם לנצל חלק מהאנרגיה שהייתה מתבזבזת עם המתאן הנפלט. בכוונת החוקרים לשנות את הרכב אוכלוסיית המיקרואורגניזמים במערכת העיכול - להפחית את כמות החיידקים הפולטים מימן, ובעקבותיהם את הארכאונים המתאנוגנים, ולהגדיל את כמות החיידקים המייצרים סוכרים וחומרים זמינים אחרים.
ראו גם
- צוללת לחקר האגמים בטיטאן
- "שער הגיהנום" - בור ליד הכפר דרווזה שבטורקמניסטן, בתוכו בוערת אש בשל יציאת גז מתאן מהקרקע.
- גז מתאן - המבעבע מאדמת הכבול שבעמק החולה
- נפיחה - מתאן הוא אחד מהגזים הנפלטים
קישורים חיצוניים
- חגית מאור, מתאן, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, 1993
- שאיבת ביוגז מבטן ההר - הופכים את גז המטמנות למשאב
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ LIVESTOCK'S LONG SHADOW , דו"ח ארגון האו"ם למזון וחקלאות, רומא, 2006, עמ' 95-98
- ^ https://www.hayadan.org.il/titan-part-4-and-5-010413
- ^ https://spaceflightnow.com/2015/01/26/new-discoveries-from-rosetta-put-comet-67p-in-focus/
- ^ https://www.space.gov.il/תגיות/מערכת-השמש -
33179889מתאן