גזרת חפ"ן
גזרת חפ"ן (חסרי פ' הפועל נ') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
גזרה זאת היא מגזרות החסרים, גזרות בהן אחת מאותיות השורש נופלת כתוצאה מהיותה חסרת תנועה, או מנוקדת בשווא נח. בגזרה זו נמצאים הפעלים שפ' הפועל[א] שלהם היא נו"ן. בפעלים שבגזרה זו מתרחשות תופעות לשוניות כמו הידמות מלאה והתלכדות עיצורים. ניתן לזהות פעלים בגזרה זאת לפי הכפלת העיצור או הדגש חזק שעשוי להעיד על היעלמות הנו"ן. צורת המקור (שם הפועל) של פעלים בגזרה זו כוללת את הנו"ן, אשר אינה נשמטת בצורה זו (לדוגמה: לנסע ולא לסע), אולם יש גם מקרים ללא נ' וללא דגש בעי"ן הפועל כמו "לגעת" (שורש נ.ג.ע.). ישנם שורשים בהם פ' הפועל נ' אינה נופלת (כלומר הם נוטים על דרך השלמים), כמו נ.ש.מ. (לנשום), נ.ח.ת. (לנחות) וכדומה.
התופעה מתבטאת לדוגמה במילה "הִצִּיל", שהיא בעלת שורש נ.צ.ל בבניין הפעיל: *הִנְצִיל->*הִצְצִיל->הִצִּיל.
הנו"ן נופלת במקרים הבאים:
- בניין קל: עתיד - יִסַּע, ציווי - סַע.
- בניין נפעל: עבר - נִצַּל, הווה - נִצָּל.
- בניין הפעיל: עבר - הִצִּיל, הווה - מַצִּיל, עתיד - יַצִּיל, ציווי - הַצֵּל, צורת מקור - לְהַצִּיל.
- בניין הופעל : עבר - הֻצַּל, הווה - מֻצָּל, עתיד - יֻצַּל.
בבניינים הכבדים (פיעל, פוּעל והתפעל), הגזרה נוטה על דרך השלמים, מאחר שפ' הפועל בהם לעולם לא מנוקדת בשווא נח.
הגזרה ותופעותיה קיימות גם באוגריתית.[1]
- יוצאי דופן
- השורש ל.ק.ח מתנהג כפועל מגזרת חפ"ן אף על פי שפ"א הפועל שלו היא למ"ד, למשל "תִּקַּח". קיימת סברה כי בשורש זה פ"א הפועל ל' נופלת, כאנלוגיה לפ' הפועל נ' בשורש נ.ת.נ. (שני שורשים המהווים הפכים סמנטיים).
- בעברית ישראלית לעיתים "מוחזרת" פ' הפועל נ' של השורש נ.ג.ש לפעלים ולשמות, ליצירת מילים חדשות כמו "הִנגיש", "הנגשה" ו"מֻנְגָּש" לצד "הִגִּיש", "הַגָּשָה" ו" מֻגָּש" המוטות כרגיל בגזרת חפ"ן[ב]. דוגמאות נוספות הן הַנְצָלָה (מהמילה נָצִיל) והַנְבָּטָה (מהמילה נֶבֶט).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גזרת חפ"נ |
 ספר לימוד בוויקיספר: לשון/ניתוח פעלים/גזרה/חפ"נ |
- סרטון הסבר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית באתר יוטיוב.
ביאורים
- ^ מניית אותיות השורש מתבססת על השורש פ.ע.ל., כלומר האות הראשונה בשורש נקראת פ' הפועל, האות השנייה נקראת ע' הפועל והאות השלישית נקראת ל' הפועל.
- ^ מילים חדשות אלה נגזרות מהמילה נָגִישׁ (במשקל קָטִיל, המקביל לסיומת האנגלית -able, במובן "ניתן לגישה", בדומה לאכיל - ניתן למאכל) ומשמשות לצורך התייחסות לאתר מונגש (שנעשה נגיש), הנגשה של דרך לנכים (פעולה שגורמת לה להיות נגישה) וכדומה.
הערות שוליים
- ^ לוח UT 123 שו' 15–16: "נדר ידר", ומשמעותו "נדר יִדּוֹר" עם היעלמות ה-נ' השורשית בפועל "ידֹר".
גזרת חפ"ן35475302Q12404901